ומאחר שמזמן לא המשכנו בסיפור  , הרי שנמשיך ונספר עכשיו את ההמשך.וכאמור, צילצול טליפון פתאומי ,החריד את חוקר המשטרה. הוא שמע את דברי  טכנאי המזפ, שנאמרו בנחת .עכשיו פרצה בחדר  הרגשת רווחה.רק עכשיו חש מדברי אדוניה של מיני, כי כלא את האויר בראותיו, בציפיה הדרוכה לתוצאות בדיקת  הטכנאי.  "השיערות נבדקו מתחת לזכוכית מגדלת, של המיקרוסקופ. יכולנו לזהות בודאות מוחלטת את מבנה השיערות והן שייכות לא לאדם, אלא לכלב. דרכן של שיערות אדם לצמוח בצורה שונה לחלוטין מצמיחתן של שיערות בעלי חיים. ואף בין בעלי החיים ,ניתן להבדיל וליקבוע בלי כל טעות  לאיזה סוג בעל חיים שייכות השיערות ואני חוזר וקובע, שהשיערות שהבאתם אלי לבדיקה, הן של כלב. מדברי וחברו הודו לטכנאי, וניפרדו ממנו, בלחיצת יד אמיצה. עכשיו בטוח כי עלינו על עיקבות חוטף הארנקים .שוב, היו אלה צמד שוטרים קשוחים שידעו היטב את הניצב לפניהם. מבלי לאבד' זמן, מיהרו מדברי והחוקר, לחדר החקירות.עכשיו התחילו מתכננים לפרטי פרטים את המשך החקירה אשר הסתעפה והלכה. עכשיו כבר היתה להם הוכחה ניצחת, בדבר זהותו של חוטף הארנקים המסתורי. "מי יאמין לכך, כי כלב חוטף ארנקים  ,חוטף ארנקים סדרתי?" מילמל החוקר הותיק. מדברי, מיהר להרגיע את חברו. "התפקיד שלנו, הופך להיות קשה שבעתים.עלינו לפרוש מלכודת מתוחכמת לכלב, ולתפוס אותו, ממש בשעת מעשה." אכן, היתה זו מציאות הזויה  אך היא ניתמכה באנשי המעבדה, .ואז הוא ניכנס לחדר החוקר. היה זה מפקד הבילוש, ששמע את הסיפור מפי מדברי.ועכשיו, ישבו השוטרים הותיקים עובדים כאיש אחד על תמצית התכנית לתפיסת הכלב, הגנב.הבלשים פשטו על גינות ציבוריות ברחבי העיר , ניטמעים בין העושים דרכם ומשחקים להנאתם בגני העיר. צללי ערב נטו, פושטים על העיר. פנס רחוב בודד הטיל אורו הנוגה על אחת מפינותיו הניסתרות של הגן. למרגלות הפנס, בודדה לנפשה היא ישבה, הזקנה הבודדה, שנאנחה אנחה קורעת לב,עת הושיטה ידה לעבר ארנקה. בארנק שכן לו מעט כספה של הקשישה, וניכר היה בה  באשה, כי היצטערה בכל לב, על שניטל עליה לקום ולעזוב את המקום. מיני, כלבת הגישוש המישטרתית, היתה הראשונה שהבחינה בחושיה  בכלב הענק, עוד טרם ניראה לעיניה.עתה בקעו מגרונה של הכלבה, מיני נהמות חרישיות שמשכו כהרף עין את שימת ליבו של מדברי אדוניה.השוטר הישיר מבטו קדימה ,וממקום מחבואו שבין השיחים, השקיף לגן הדומם, וראה היטב את הכלב המגודל. מיני סמרה את שיערה, אך ניכר היה בו בזכר הענק הזה, כי לא שת ליבו למתרחש בין השיחים.   אט אט, כמו בסרט אימה, זחל הכלב האימתני על ארבעותיו קדימה. ראשו היה מוטה כלפי האדמה, כמנסה לרחרח אחר דבר אכל שנישמט מפיו. פיו האיום, הסתיר בתוכו ניבים גדולים חדים כתער. זנבו נע אט אט שמאלה וימינה, ועכשיו כבר נימצא ה החיה   כמטחוי זרוע  מהספסל עליו היא ישבה  הקשישה. ואז ניפער כמו מעצמו פיו של מדברי. תדהמה אחזה בו למראה, מימיו לא ראה מחזה מטריף שכזה. הוא הביט כמכושף, בקושי חונק מגרונו את קריאת הבהלה, שאיימה להתפרץ מפיו למראה מעשיה של המפלצת.מהיר כברק, זינק הכלב ממקום עומדו, ובשיניו חטף את הארנק של הזקנה . אחר, מהיר כברק, זריז כשד משחת, מיהר נושא רגליו הלאה משם, שועט לתוככי הגן.   לא יאמן, "מילמל מדברי, אך התנער חיש ופקד על מיני כלבתו. אחריו מיני, וזו לא חיכתה לפקודה נוספת מפי אדוניה. בזינוק מרהיב, התנשאה הכלבה גבוה, אל מעבר לשיחי הנוי האלה שמאחוריהם הסתתרה עם מדברי.  במהירות שיא, דלקה עכשיו אחרי הזכר הזה חוטף הארנקים, ולך תאמין אפילו קורה הדבר אל מול עיניך. גם מדברי נשא רגליו דולק אחר הכלב, רץ ודוהר, מהר ככל שרק היה יכול אך לפתע אירע דבר מה משונה ביותר. איש לא היה מעלה בדעתו כרי הדבר   בכלל יתכן, אך כך בדיוק זה התרחש. הזקנה העיפה והיגעה, זו שממנה נחטף התיק, קמה פתאום ממקום מושבה בגן. כהרף עין ,ברגלים קלות   כרגלי איילה,אשר כלל לא תאמו את גילה המופלג,מיהרה כחץ מקשת, להצטרף למירדף אחר הכלב הנוכל. במהרה היא הדביקה את מדברי הענק רצה בקלילות לצידו מעוררת התפעלות העוברים ושבים אשר צפו בה בהשתאות אדירה. אך למדברי, אדוניה של מיני, לא היה בכך כל דבר מוזר. הוא ידע ,מה שלא ידעו כמובן   שהזקנה אינה לא אחרת מאשר בלש משטרה שהתחפש לזקנה בצורה מוצלחת ביותר. ואכן תחפושתו של הבלש כזכור ,גרמה לכלב חוטף הארנקים, ליטעטת, ולחטוף את התיק של הבלש. והיה זה פיתיון מוצלח, שאף הכלב לא חש בהבדל בין זקנה לבלש, וחשב כמובן כי לפניו, קורבן נוסף. אך הפעם , נפל חוף הארנקים למלכודת. כשפנה הכלב לאחוריו, הוא הבחין בה, במיני, הכלבה היפיפיה שדלקה בעיקבותיו. לא היה לא כמובן מושג ולו הקל שבקלים, כי מיני אינה כלבה רגילה. אולי אפילו היה זה טבעי, שחשב כך, כי הכלבה הזו שבעיקבותיו, מחפשת אחר קירבתו. שהרי הוא זכר משובח שכזה, וכך זו בעיקבות זה הם הגיעו מיני והכלב החוטף לביתו של אדוני הכלב הגנב.   המשך בקרוב.