נגיעות שבלב
כ"כ הרבה דברים לא מוסברים כ"כ הרבה רגשות לא מוגדרים הניסיון להבין את המתרחש הסיכוי להרגיש מבלי להתייאש להצליח בגדול מבלי להשתכר לדעת מההפסד והאובדן להשתחרר לעצור לפני שעוברים את הגבול הברור לעבור גם את השער הסגור להתמודד עם הפחד שאופף הרגש והלב עם הראש לא חופף להגשים ציפיות שלא התגשמו לא לפחד שחלומות לא יתגשמו קשה להתנתק מהרגש האבוד התמכרתי והתמסרתי לרגש הפחד ללב חדר חרש.
פוסטים פופולאריים
-
איך שלב מפסיק לפעום
12/11/07 | 548 צפיות
-
סוד האושר –אקסיומת החיים
7/12/07 | 494 צפיות
-
קסם של מילה - אהבה
11/11/07 | 566 צפיות
-
פרחים בעליית הגג
12/11/07 | 557 צפיות
-
לאהוב זה להבין ולסלוח
11/11/07 | 511 צפיות
-
להביט בשקיעה ולדבר עם השקט
14/11/07 | 402 צפיות
פוסטים אחרונים
- סוד האושר –אקסיומת החיים 7/12/07
- רגעים 16/11/07
- להביט בשקיעה ולדבר עם השקט 14/11/07
- פרחים בעליית הגג 12/11/07
- איך שלב מפסיק לפעום 12/11/07
- קסם של מילה - אהבה 11/11/07
0
לאהוב זה להבין ולסלוח
| מה שיפה בנו...בבני אדם, שאנחנו שונים ודומים....ע"י שפה אנחנו מצליחים להעביר רעיונות, מסרים, סוג של תקשורת.עם זאת ישנם דברים שאי אפשר לומר במילים...כאילו מבינים אחד את השני מבלי לומר מילה, לפעמים אני תוהה אם אכן השפה עושה את העניינים קצת מרוחקים, אבל תקשורת אמיתית לא מסתיימת בשפה בלבד, במיוחד כשנמצאים עם מישהו וחווים איתו משהו.השפה היא אולי דבר חיצוני ומוזר אבל תקשורת אמיתית היא הרבה יותר מסתם קירקור חסר מהות, זו כמיהה של שני אנשים להעביר מסר ללא מילים.השפה מסבכת עניינים כשמגיעים לרובדים מסויימים שפשוט אין להם מילים, ברובדים האלו אפשר לראות לכאורה עד כמה התקשורת עמוקה.אין יותר עמוק מלהגיע עם מישהו לרובד "האין מילים"...כיוון שהשפה אינה עשוייה מאותו חומר שמחשבות עשויות ממנו.לא מבינה את הצורך לקבל חיבוקים מאנשים שהם לא ידידי אמת, שהם לא באמת חברים.למה אחד בפה ואחד בלב? |
תגובות אחרונות
-
אדם ראשון
בתגובה על פרחים בעליית הגג
-
שושוארז
בתגובה על סוד האושר –אקסיומת החיים
-
אני-גמה
בתגובה על רגעים
-
lover girl
בתגובה על איך שלב מפסיק לפעום
-
נווד אפור
בתגובה על קסם של מילה - אהבה
-
missti
בתגובה על לאהוב זה להבין ולסלוח
תגובות (4)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
הנסיון משליך על המציאות.
נאיבית?
הייתי,.... דיי מתגעגעת לתמימות שאהבתי.
אחד בפה ואחד בלב...מבחינתי , (כמובן שתלוי בסיטואצייה) צבוע, בזוי ולא אמיתי.
חוץ מזה אני לא כל כך שותקת.
ללא ספק שפת הגוף הבלתי מילולית אפילו צועקת לפעמים..
מוש
מוש
כמה נאיבית את
נכון
מילים ומחשבה לא קורצו מאותו חומר
אבל למה לתת למילים לשתק אותך?
תדברי, תכתבי, ותנסי להבין את החומר האחר
אולי תוך כדי תהליך הכתיבה תתקרבי
אבל אחד בלב
אחד בפה
זה כמעט צורך קיומי
של מי שאוהב נורא
ומפחד