רובנו לא מפנימים את המשמעות של no mind  . כאנשים תרבותיים אנו למדים מגיל קטן, איך לחיות ואיך לשרוד בחברה,זהו חלק חיוני בהתפתחותנו,המיינד האנושי מתפתח על ידי הצבת גבולות ושיום או נתינת הגדרות. כאשר אנו מגדירים דבר מסוים אנו מחלקים את העולם למה שמתאים להגדרה ומה שלא בצורה זו אנו יוצרים הפרדה בעולם, אנו בונים אובייקטים כאשר לכל אובייקט יש שם,אנו מפתחים יחס רגשי לכל אובייקט וקובעים אם אהוב או לא. זהו תהליך נורמאלי ותקין,אם הזמן אנו יוצרים עוד ועוד הפרדות, עד שאנו חיים לגמרי בעולם הזה המוכר לנו כיום,בעולם זה אנו שוכחים את המצב הטבעי שלנו , מצב שהיינו בו לפני שהגדרנו כל דבר להיות השם שלו. בעולם שבנינו אנו מתחילים לסבול כיון שמוחנו שכח את המצב הטבעי שלו מצב של מנוחה. בעולם שבנינו כל דבר מוגדר , אפילו אנחנו שאנו חסרי הגדרה הופכים להיות הגדרה או אובייקט,אנו הופכים להיות הגוף הזה , והגוף הזה נזקק לתחזוקה, הגוף הזה זקוק להגדרת אישיות,ואנחנו הופכים לפרוייקטנטים של תחזוקת הגוף,אנו הופכים לשרת של המיינד שתופס עלינו פיקוד ולוקח את הספינה קדימה.העניין שהמיינד שלנו הוא שרת הוא אינו מסטר,הוא כלי חישובי לוגי שמקבל אחריות לנהל את חיינו ,תוך שהוא כפוף לחוקי החברה. זהו מצב של סבל וסכנה כיון שהמיינד יש לו נטייה להזדהות ושכנוע עצמי,הוא מקבל הכוונה מהרגשות שמאוד הפכפכות ולא אמינות. אנו מאבדים את ייחודנו והופכים לכלי שרת של החברה והתרבות.מצב זה הוא מצב שהמסטר ההודי אושו קורא שינה, או יותר נכון שינה עמוקה. אנו ישנים בעוד המיינד משתלט על עמדת הפיקוד ואנו הופכים לרובוט מחשבתי רגשי שנע בעולם ויוצר הרס תמידי סביבו.

תהליך התיקון הוא פשוט והפוך, תהליך של ביטול ההגדרות והתכנות שביצענו מגיל קטן, כל אחד יכול לעשות זאת זקוקים רק לרצון. בתהליך ההפוך אנו לומדים לבטל את ההזדהות הרגשית סביב האמונות וההגדרות שבנינו, ולאט לאט אנו מרפים יותר לתוך הרגע הזה, אנו משחררים כל הזמן עוד ועוד את המחשבה ונותנים פיקוד לרגע הזה לשלוט, לרגע הזה, למציאות, לחיים לאלוהים , לקיום האחד לשלוט אנו משחררים את האגו ואת הנהג המחשבתי ולוקחים לרגע הזה לנהל אותנו תוך שאנו חווים סיפוק , אושר , חוסר דאגה ושחרור מסבל.