ועכשיו לתיאור המסלול שעשינו בעצמנו, שמסתכם ב-6 טיסות, 5000 ק"מ ועוד כמה עשרות ק"מ רגליים. תחנה ראשונה : סנטיאגו לסנטיאגו בצ'ילה הגענו לאחר 18 שעות טיסה (לא רצופות), התכנון (והביצוע בפועל) היה להשתמש בעיר כתחנת מעבר ומקום להתאוששות מהטיסות. ניצלנו את היומיים לטיול באתרים המרכזיים בעיר : 1. plaza de armes – כיכר מרכזית וצבעונית, בעיקר בשעות הערב. 2. Mercado central – שוק דגים, פירות וירקות צבעוני וריחני. 3. Cerro Santa Lucia – פארק ותצפית נחמדים על העיר. 4. ארמון לה מונדה – בגלל רעידת האדמה של 2008 הארמון סגור למבקרים. 5. גבעת סאן קריסטובל – פארק ותצפית, ניתן לעלות בפוניקולר (מעין רכבל), יש גם מסלולי הליכה בפארק. 6. פארק פורסטל – "ריאה ירוקה" בעיר. 7. רובע בלה ויסטה – שכונה צבעונית עם מסעדות ופאבים. 8. רחובות מרכז העיר. סה"כ יומיים מספיקים "מעל הראש" להסתובב בעיר (הדי חמה ואפורה למדי)
המלון שלנו בו בעיר : Chileapart, (http://www.chileapart.com/) עלה לנו70$ ללילה, הוא מלון דירות (בעצם כמה קומות בבניין) במרכז העיר וקרוב ברגל לכל אטרקציה בעיר, הדירה מכילה חדר שינה קטן, מקלחת סבירה, סלון ומטבחון מאובזר, בקומה האחרונה של הבניין יש בריכת שחייה נחמדה (שימוש בחינם), קיבלנו מבעל הבית בקבוק יין ומפה של העיר, בסמוך יש סופרמרקט שניתן לקנות כל מה שרוצים לאכול. החסרונות שלו : רעש ברוב שעות היממה, אין מיזוג אויר בחדרים (קריטי בלילות החמים). אבל בסה"כ תמורה הולמת. תחנה שנייה : Torres del Paine (עם עצירת ביניים בפוארטו נטלס) כדי להגיע לפארק הטורוסים, לקחנו טיסה מסנטיאגו לפונטה ארנס, בה גם שכרנו את הרכב הראשון שלנו בחברת EMSA (רק מילים טובות). בדרכנו צפונה נכנסנו בדרך עפר (הראשונה שלנו) לכיוון שמורת הפינגווינים, שהגענו לעמדת התשלום הראשונה (מתברר כי משלמים פעמיים – פעם למעבר ופעם לשמורה), הסביר לנו השומר שבתקופה הנוכחית, דהיינו חודש מרץ יש כמה עשרות בודדות של פינגווינים והנסיעה לא משתלמת כלל, כנראה שההכנה שעשינו לנקודה הזו לא היתה מספיק טובה, אבל בסדר, התחלנו להתנסות בנסיעה על כבישי צ'ילה. נקודת הלינה הראשונה שלנו היתה בפוארטו נטלס, בB&B שנקרא Keoken (http://keokenpatagonia.com/) , בעל בית נחמד שהיה מוכן להסביר לנו על מפה גדולה ופרטנית את כל המסלולים האפשריים בטורוסים ולמרות שחזר על הפירוט מספר פעמים, מצאנו אותו יעיל במיוחד. העיירה פוארטו נטלס לא שווה ביקור מיוחד, אלא עצירה לשם תדלוק וקניית מצרכים, יש מסעדות ולא מעט תיירים.
בדרך לטורוסים עצרנו במערת MILDON (Cueva del Milodón Natural Monumen), אטרקציה נחמדה בדרך לדבר האמיתי (http://www.chileaustral.com/pnatales/milodon.htm)
ביומיים הבאים בילינו בשמורת הטבע של הטורוסים, אין מספיק מילים לתאר את הצבעים ועוצמתו של הטבע באיזור, מזג האויר היה לטובתנו (ראות מצויינת, נקייה כמעט מעננים וללא גשם מציק).
המלצות מרכזיות : 1. לנסוע ברחבי הפארק בכל דרך אפשרית עם הרכב (מגיעים לכל פינה). 2. לרדת לכל תצפית. 3. להתכונן לכל מזג אויר. 4. להקדיש יומיים – שלושה לפארק להנות, להתרשם ולצלם. 5. כל מה שתקראו, תצפו בתמונות על השמורה מתגמד לעומת היופי האמיתי. 6. אל תסמכו על קנה המידה של המפות. 7. מחיר הכניסה לפארק הוא לשלושה ימים – תנצלו. לגבי לינה, במסגרת האילוצים שהוגדרו טווח המחירים הוא מ175$ וצפונה, אנחנו בחרנו ב: http://www.cerroguido.cl/, התמונות באתר פחות יפות מהמקום עצמו..., ממוקם בסוף העולם שמאלה, 20 ק"מ מהפארק, חדרי עץ בעלי חזות עתיקה, חשמל מופק מגנרטור אשר מופסק בין חצות ל-6 בבוקר. למרות העלויות (200$ ללילה) ומחיר ארוחת הערב (45$ לאדם) לא לוותר – חוויה בלתי נשכחת ואל תוותרו על שיחה עם השף מקס.
תחנה שלישית : El calafate אנחנו עוזבים את הנוף הציורי של טורס דל פיינה ועולים צפונה לכיוון ארגנטינה, ביציאה מצ'ילה אנחנו פוסחים על תחנת הגבול (בכניסה הבאה נסביר כי פשוט נפנפנו לשוטרים ביציאה לשלום והם לא סימנו לנו לעצור...) אנחנו חוזרים מדרכי העפר לכבישים סלולים בדרכנו לעיר התיירותית calafate , לאחר שיטוט קצר בחרנו בבקתות של solares del sur, (http://www.solaresdelsur.com/eng/index.html) בקתות נחמדות, מאובזרות, WIFI חופשי ומחשב עם אינטרנט בתשלום (העלנו תמונות לפייסבוק), שילמנו כ80$ ללילה. ביומיים הקרובים נקדיש את השהייה במקום לסיור בפארק הקרחונים (כניסה יומית אמנם עולה 100 פזו, אבל שווה כל שקל).
המפגש הראשון היה מול ה"קרחון המתנפץ" שכל מה שנכתב עליו מתגמד כאשר רואים את הגודל של הקרחון. אנחנו מצליחים לצלם כמה התנפצויות קטנות מהמרפסות שנמצאות מול הקרחון הענק. הפארק נמצא כ80 ק"מ מערבית לקלפטה. למחרת היום אנחנו יוצאים להפלגה בפארק הקרחונים, נקודת היציאה נמצאת בנמל קטן 30 דק' מערבית לקלפטה עלות ההפלגה לא זולה (כ75$), נמשכת מ09:00 ועד 16:00 וגם במזג אויר קריר כמו שהיה לנו, מהנה עד מאד.
במהלך ההפלגה יש גם הסברים באנגלית, למדנו שגם נראה קיר של 40 מ' קרחון מולנו, נזכור שיש עוד 140 מ' בתוך המים. הקרחונים הם חלק מאגם ארגנטינו שגודלו 17000 קמ"ר שזה קצת פחות משטח מדינת ישראל וכדאי מאד לא ליפול לתוך המים שלו (טמפ' C°2-5).
תחנה רביעית : El Chalten מקלפטה נסענו לאל צ'לטן, מרחק של כ230 ק"מ (בדרכים סלולות). באל צ'לטן התמקמנו בבקתת Cerro Torre (http://www.cerrotorre.com.ar/index.html), שילמנו עבור לילה אחד 80$. אל צ'לטן לא היתה בתכנון המקורי שלנו, אבל הוספנו אותה על הדרך, מתוך כוונה לא להעלות לפיץ' רוי כמו שהרבה עושים , אלא להנות מהנוף ולטייל קצת ברגל באיזור. פשוט ניגשים לתחנת המידע בכניסה לעיירה, שם ניתן לקבל מידע על מסלולים באורכים ודרגות קושי שונות, אנחנו עשינו מסלול קצר למפל Chorrillo שנמצא 3 ק"מ מחוץ לעיירה ועוד הליכה לשתי תצפיות יפות על העיירה וסביבותיה
(Miradores de los Cóndores y de las Águilas),לצערנו מזג האויר היה מעונן מאד וכל ניסיון לראות
את הפיצ' רוי או לעשות מסלולים לתצפיות קרובות לא היה כדאי.
עיירה נחמדה ומאד תיירותית, אפשרות להצטיידות קלה, ותחנת דלק קטנה מאד שלא תמיד יש בה דלק !!
תחנה חמישית : קרטרה אוסטרל עזבנו את אל צ'לטן בבוקר, ללא אפשרות לתדלק (המיכלית רק הגיעה) ויצאנו לדרכנו הארוכה לכיוון הקרטרה אותה תכננו להתחיל בChile chico, סה"כ המרחק מאל צ'לטן לצ'ילה צי'קו הוא כ700 ק"מ, מתוכם כ400 ק"מ בכביש מספר 40 הארגנטינאי והלא סלול (האמת שבשטח ניתן לראות מספר התחלות מסיביות של סלילת הכביש האינסופי והמשעמם). הנוף הוא חד גוני וצהבהב להפליא, עצים הם מחזה נדיר לאורך הדרך. מצאנו תחנת דלק ראשונה לאחר 120 ק"מ ב-tres lagos (חוריניו מוריניו אמיתי...), שם גם נגמר הכביש, ככה פתאום... לאחר נסיעה ארוכה ושמיעה של כל הדיסקים הישראליים שהבאנו מהארץ (אין כמו שלמה ארצי, ריטה או אייל גולן בRuta 40) הגענו לעיר los antigous, החלטנו לחסוך בזמן של מחר ולעבור את הגבול בערב (מעברי הגבול פתוחים בעונה בין השעות 08:00-22:00). הגענו לעוד עיירה תיירותית – chile chico והתמקמנו בדירה ב-Austral hotel (60$ ללילה) לחדר קטן, מקלחת צמוד וארוחת בוקר נחמדה. (http://hotelaustralchilechico.blogspot.com/2009_01_01_archive.html). היכולת להצטייד בעיר במצרכים היא לא גדולה, אבל קיימת, שוב צריך לזכור שלא ניתן להעביר מזון טרי לצ'ילה. עם שחר, התחלנו בנסיעה מצ'ילה ציקו לאורך אגם גנרל חררה המדהים ביופיו הדרך לאורך האגם (כביש 265) ואח"כ על הקרטרה נעשית בכביש צר, משובש למדי, מלא בורות, אבל עם נופים מדהימים. העצירה הבאה הייתה במערות השיש, אחרי הפלגה קצרה לכיוון, הבנו למה זאת אטרקציה כל כך מבוקשת, תכינו מצלמה ותהנו מכל רגע. בנסיעה מחוץ למעגן הסירות, החליט האגזוז להיפרד מהמנוע והרכב שלנו התחיל להשמיע נהמות של סוסיתא ישנה (או אופנוע נטול אגזוז), החלטנו שאנחנו מחפשים מוסך שינסה לעזור לנו (מי רוצה להיתקע עם רכב בקרטרה אוסטרל ?!). מסתבר שיש בעיירה Tranquilo מוסך, אחרי הסברי ידיים הצלחנו אפילו שיביאו אותנו אליו, הוא לקח אותנו למוסך שלו (שאפילו היה בו בור טיפולים), והצליח להסביר לנו שלא ניתן לתקן את התקלה שלנו אצלו, אבל הוא יקשור לנו את האגזוז כך שנוכל להמשיך בנסיעה. החלטנו שאנחנו ממשיכים עד היישוב הבא ומנסים לחשוב מה הלאה... לא אעייף אתכם בסיפורי אלף לילה ולילה, אבל 20 ק"מ אחרי cerro Castillo הרכב שלנו החליט להיתקע סופית, וכך מצאנו את עצמנו משלימים 80 ק"מ בקרטרה אוסטרל בטרמפים... הגענו לעיר הבירה של הקרטרה – קוָייְקה (קויה-יקה בלשון המקומיים), יומיים וקצת היינו בעיר, הרוב כאילוץ עד לקבלת רכב חלופי קבוע, יום וחצי יספיקו לכם באיזור. לנו 2 לילות במלון Luis Loyola (http://www.hoteloyola.cl/index.html), מלון נחמד עם WIFI חינם ומחשב חופשי לשימוש האורחים (80$ ללילה). העיר עצמה יכולה להוות נקודת מנוחהוממנה אפשר לצאת לטיולים בשמורותהטבע באיזור, אנחנו טיילנו במסלול לאורך כביש 240 הסלול (ריו סימפסון)לכיוון פוארטו אייסן. לאורך הדרך יש נופים הרריים ומפלים יפים, מומלץ למי שרוצה לנוח מנסיעה בכבישים לא סלולים.
תחנה שישית : ברילוצ'ה והאגמים מכיוון שתקלת הרכב גזלה מאיתנו בערך יום קיצרנו את נסיעתנו בקרטרה, ויצאנו באיזור קוייקה חזרה לכיוון ארגנטינה, שוב בכביש 40 החד גוני, עשינו חניית ביניים ללילה (לאחר 600 ק"מ) באסקל בבקתה נחמדה (http://www.forestas.blogspot.com/). אסקל שימשה לנו תחנה ליציאה לפארק los Alerces – אגמים, מפלים ועצים גדולים, בכניסה יש תחנת מידע שמקבלים בה מפה עם המלצות לכל האטרקציות בפארק הענקי.
יצאנו בחלק הצפוני של הפארק והמשכנו בנסיעה לכיוון ברילוצ'ה בדרך מדהימה ביופיה. בברילוצ'ה חיפשנו מקום לינה במחיר סביר ובתנאים בסיסיים, המחיר הסביר היה קצת בעייתי בעיר תיירותית כל כך, בסוף בחרנו במלון Patagonia על שפת האגם (לילה ב75$ כולל ארוחת בוקר). (http://www.patagoniahotel.com.ar/index_en.html).
את הערב הראשון בברילוצ'ה בחרנו לסיים בארוחה בשרית דשנה באחת מהמסעדות שמופיעות בהמלצות למטייל הישראלי – LA PARILLA DE JULIAN, אכלנו טוב ואפילו קיבלנו הנחה של 10% במחיר (כמו שכתוב בכניסה בעברית). וקינחנו בשוקולד טוב מאחת מעשרות חנויות השוקולד הצבעוניות שיש בעיר הצבעונית והישראלית הזו. את היום למחרת ניצלנו לשני מסלולים – המסלול "הקטן" והמסלול "הגדול" שני מסלולים בנופים מדהימים של אגמים, הרים ותצפיות. המסלול ה"קטן" יוצא מערבית לברילוצ'ה, כ-20 ק"מ ראשונים לא תראו הרבה, אלא הרבה חופי קטנים ופרטיים, בקתות ובתי מלון וחנויות למזכרות.
התחנה הראשונה הינה תצפית ב-cerro campanario, עולים ברכבל פתוח לנקודת תצפית המוגדרת בין 10 היפות בעולם, הנוף שיתגלה לכם מהנקודה הזו, מדהים ביופיו, אינספור אגמים והרים המתחברים ביניהם.
כפי שניתן לראות המסלול מעגלי ואורכו כ60 ק"מ בסה"כ, הוא יכול להימשך שעתיים וגם חצי יום אם רק תרצו, אפשר לעצור בכמה נקודות בפארק ז'או-ז'או (Llao-Llao) ומשם להיכנס לכפר השוויצרי, אטרקציה נחמדה ותיירותית (שוויץ זה לא...) ולחזור לנקודת תצפית נוספת על הכביש (אם רוצים אבל לראות יותר טוב צריך להתקדם ק"מ אחד מזרחה לאחר הנקודה...) מכיוון שעבר רק חצי יום והשקיעה מגיעה סביבות השעה 20:00, החלטנו להמשיך למסלול "הגדול", שהוא מסלול המקיף מספר אגמים בצפונה של ברילוצ'ה.
הדרך במסלול ה"גדול, אורכת כ210 ק"מ, ניתן לראות בה פסלי אבן גדולים (טבעיים), אגמים ונופים מדהימים.
בערב קינחנו בעוד אחת מהמסעדות המפורסמות לישראליים – דון אלברטו, אין לנו כוונה לעשות השוואה בין מסעדות הבשר בברילוצ'ה, תאכלו ותהנו בשתיהן. אנחנו הקדשנו לברילוצ'ה יומיים ומחצה, אפשר וכדאי להשקיע עוד יום / יום וחצי להנות מהנופים והאוכל באיזור.
תחנה שביעית : פוקון עזבנו את ברילוצ'ה שבעים מסטייקים ולא שבעים מנופי אגמים, את הדרך לפוקון עשינו דרך פארק Lanin שגם בו יש מספר אגמים יפים וסופו בהר הגעש (הלא פעיל) אבל גבוה (3768 מ') – Lanin שהוא גם נקודת הגבול בין המדינות. הגענו לפוקון, עיר הישראליים, לאחר חיפוש מקום לינה במחיר סביר (הלינה בפוקון יקרה יחסית, אבל האופציות רבות ומגוונות), בחרנו בבקתה (http://www.hostalcarmenpucon.com/index_english.html). קיבלנו בקתה מאובזרת להפליא, 2 חדרים,סלון ומטבחון, אמנם צריך לטפס כמהמדרגות , אבל לא נורא. WIFI חופשי ומחשב לשימוש האורחים ותצפית מופלאה מחלון הסלון להר הגעש Villarica. למחרת בבוקר יצאנו לטרק בפארק ה-Huerquehue, מה שמכונה בפי הישראליים "טרק הנמלים". עשינו את המסלול של 5 שעות, בסה"כ 14 ק"מ של הליכה ביער קסום (ובוצי), המסלול מוגדר כקל-בינוני, אבל בפועל הוא לא פשוט, ההליכה היא בעלייה מתמדת מגובה של 760 מ' ל1350 מ'...הנוף הנגלה בסוף של האגמים הוא מופלא ושווה כל מאמץ.
אנחנו ויתרנו על הטיפוס על הר הגעש האימתני והסתפקנו בצפייה בעשן המיתמר ממנו למרחקים. גם פה כדאי להיכנס ללשכת התיירות המקומית, לקבל הצעות על מסלולים ומפות עדכניות והכוונות מסודרות לאן כדאי ללכת ומתי. מפוקון יצאנו לכיוון פוארטו מונט (וזאת ע"מ להחזיר את הרכב לטוס משם לבואנוס איירס), בדרך עצרנו בעיר ולדיביה, שהאטרקציה המרכזית בה הינה שוק הדגים שסביבו חגים בחופשיות אריות ים וקורמורנים, עיר נחמדה וציורית למדי, שווה למי שרוצה לנוח יום אחד.
פוארטו מונט הייתה תחנת מעבר בלבד, לצערנו מזג האוויר היה קודר, כך שלא יכולנו גם להתרשם מהנוף הנשקף מהעיר, תנסו להגיע להסדר החזרה אחר של הרכב, אחרת אין מה לעשות שם. מפוארטו מונט טסנו בחברת lan המקומית (והיעילה) לסנטיאגו ומשם לבואנוס איירס.
תחנה שמינית : בואנוס איירס העיר הענקית בעלת הרחובות האינסופיים ומעברי החצייה המהווים אתגר לכל הולך רגל, קיבלה את פנינו בשני ימי שמש חמימה למדי (30 מעלות). המלון הוזמן מהארץ - Apart Hotel & Spa Congreso (http://www.apartcongreso.com.ar/ingles.htm) ארוחת בוקר, WIFI ומחשב חופשיים לשימוש האורחים, כמו כן עומדים לרשות האורחים 45 דק' חופשיות בספא (ג'קוזי, סאונה).
וכמו כן העובדה שהוא נמצא בנקודה מרכזית למדי בעיר (2 דקות מכיכר הקונגרס), קחו מפה מהמלון וסיירו בכל האתרים המרכזיים באיזור המרכז, קחו SUBTE (מחיר נסיעה 1.1 פזו) אם עייפתם (למרות שתצטרכו להידחק ולהזיע עם יתר הנוסעים), או קחו אוטובוס מעשן וצפוף אם ברצונכם להרחיק מהמרכז (מחיר נסיעה כ1.25 פזו). אנחנו "חרשנו" את העיר ברגלנו , היא נוחה מאד להתמצאות ולמעט הזמן הממושך שלוקח לחצות מעברי חצייה בעקבות התנועה העמוסה בעיר, זוהי חוויה. חובבי קניות ייהנו מהשפע העצום ברחובות וחובבי הטבע יהנו מכמה "ריאות ירוקות" שיש בעיר.
ארמון המלוכה בלילה... אין בעיה להסתובב בעיר בכל שעות היממה, בערב תצטרכו לסבול כמויות אשפה אדירות שייעלמו עד הבוקר שלמחרת.
את מרבית ארוחות הצהריים והערב עשינו במסעדה מקומית, גדולה ומלאה באנשים שנמצאת מול המלון La Americana, (http://www.pizzerialaamericana.com.ar/) שהיא הכל חוץ ממסעדה אמריקאית, פיצות במחירים מצחיקים ואמפנדס בכל טעם שתעלו על דעתכם (גם שוקולד...) – תנסו ולא תתאכזבו. בית הקברות ריקולטה מדהים בעוצמת המבנים שבו ולהבין שכל המבנים העצומים האלו הם בסה"כ מצבות.
לשלב סיור קצר בשכונת La Boca שהפכו תיירותית ומסחרית להפליא, אבל הצבעוניות שלה עדיין יפה.
בקיצור, גם חובבי הטרקים והטבע ימצאו מה לעשות בבואנוס איירס, כמה זמן להקדיש לעיר ? תלוי בכם, בזמן ובתקציב המצוי בידכם (מיומיים/שלושה ואילך...). בבואנוס איירס סיימנו 3 שבועות וקצת של טיול בארגנטינה וצ'ילה.
שאלות יותר מפורטות ניתן להפנות למייל : amidalit@gmail.com, מבטיח לענות, אבל תזכרו שרוב העצות שתקבלו (מכולם) סובייקטיביות. |