רבי עקיבא יקר ואהוב עד מאוד,

מועצת התשעה האהובים עד מאוד,

ברצוני לקבל תקשור לרגל חג הפסח שנה זו, 2011. תודה.

אהובים ויקרים,

ברצוננו כי תדעו כי תודעת הפחד מושרשת בכם מאוד וכי "אדוני הפחד" רודים בכם גם מתוך חביון המחשבות שלכם.

לפיכך אהובים, הסכיתו ושמעו:

הגיע זמן החרות האמיתית. הגיע הזמן להשתחרר מכבלי הפחד, מהרודנות הפנימית, מהעריצות החיצונית.

איש איש מחויב כלפי עצמו, כלפי נשמתו, כלפי אלוהיו - אלוהינו - האלוהים הגדול הכול יכול -

לשחרר את כבלי העבדות.

לבחור בחופש. לבחור באמת בחופש הפנימי שלא לציית יותר לרודנות הפנימית אלא להסכים להיפתח

אל תורת אור האחד.

תורה זו מלמדת כי כולנו אחד.

כי כל בני האדם נולדו ללמוד, להתפתח בכל המישורים על מנת להבין את מהות האהבה הבלתי מותנית,

"אהבת החינם",

וליישם בפועל את "ואהבת לרעך כמוך".

כל אחד יכול להתחיל עם עצמו בלבד. לתקן וללמד את עצמו בלבד.

ורק מתוך הגדילה, מתוך מקום פנימי מואר,

יוכל להושיט ידו לעבר אחיו ואחיותיו בני האדם ולהעניק ממהות פנימית זו.

במקום לרצות לשנות את האחר, בקשו להשתנות בעצמכם.

במקום לנסות להעיר ולבקר,

נסו נא להעיר את עצמכם.

להאיר את פנימיותכם.

לגרש את בערות החשיכה שהשתרשה באמונות של דחק, לחץ, פחד

תודעת "עץ הדעת טוב ורע".

בקשו אהובים את האחדות הפנימית.

ראשית לכל אחדו את כל "חלקי הצל" שבתוככם.

בקשו לעדן את האגו שלכם (אגו = אישיות הגוף, הראויה להכיל את שיעורי הנשמה) ולשלבו באנרגיית הנשמה ובהנחייתה המלאה.

בחרו והצהירו אהובים:

"אני בוחר/ת לחיות באור הבורא

באחדות פנימית מלאה איתו

ועם כל הבריאה".

ומכאן זוהי התחלה ראויה

לנטילת החרות,

להגשמת תודעת האחדות.

תבורכו אהובים

עד מאוד עד מאוד

ותיטיב ותנעם עליכם ההתעוררות.

השתא אמרו בליל הסדר:

"עבדים היינו לפרעה במצרים. עתה בני חורין.

בשנה זו בירושלם הבנויה".

"ואהבת לרעך כמוך".

מוגש ב א ה ב ה

משליחי האור והחמלה

למען אחדות עם ישראל

והיותו אור לגויים.

אמן ואמן.

במלוא אהבתי

א י ל א נ ה