הפן העדתי במדינת ישראל חי וקיים, נושם וגם בועט, למרות כל הניסיונות להכחיש מציאות זו ולטאטא מתחת לשולחן את עובדת הימצאותו בחיים שלנו, ובוודאי שגם בחיים הפוליטיים. ואם מישהו חשב אחרת, הגיעה פרשת הרצוג וההדלפה מויקיליקס, והוכיחה את הדברים בפעם המי יודע כמה.

סביר להניח שההתבטאות הגזענית והעדתית המיוחסת להרצוג, נגד עמיר פרץ והמרוקאיות שלו, לא היתה מכוונת ואולי אף הוצאה מהקשרה, או אפילו לא היתה בכלל כפי שהרצוג עצמו טען.

בפועל זה ממש לא משנה. מוות וחיים ביד הלשון, וגם בפוליטיקה. באותו רגע שהמשפט על כך שהרצוג אמר כי פרץ "נתפש כחסר ניסיון, אגרסיבי ומרוקאי", הודלף ופורסם, הוא סיים את המירוץ לראשות מפלגת העבודה. ויקיליקס ביצע בו חיסול ממוקד, ביודעין או שלא. זה ממש לא חשוב. אף יוצא עדות המזרח יותר לא יצביע להרצוג, וגם יוצאי אשכנז יחששו לבחור באדם שמאחוריו קופת גזענות שכזו.

שהרי המשימה של היו"ר שיבחר לעבודה הינה לשקם את המפלגה, ובין היתר לגייס אליה חברים ואוהדים חדשים. בנוסף, היו"ר הזה יצטרך גם להוביל אותה בבחירות הבאות, ולנסות לגרוף כמה שיותר מנדטים כדי למנוע את היעלמותה מן הנוף הפוליטי, כפי שמנבאים כל הסקרים שפורסמו בתקופה האחרונה.

לאחר התבטאות עדתית כפי שיוחסה להרצוג, הסיכויים שהוא זה שיוכל לשקם את העבודה ולעמוד בכל המטלות שהוזכרו לעיל, אפסיים ביותר. הרי אף יוצא עדות המזרח שפוי לא יצביע בבחירות הבאות למפלגת העבודה, אם בראשה יעמוד אדם שיוחסו לו התבטאויות גזעניות בתחום העדתי. יריביה של העבודה גם ינצלו ללא ספק את הפרשה הזו ויזכירו אותה לבוחרים במהלך הקמפיין ומסעות הפרסום שיתקיימו לפני הבחירות, כדי שאף אחד מהם לא ישכח את הדברים חלילה.

כך שכל מתפקד שפוי של העבודה שיעשה את החשבון מה טוב למפלגה ומה ומי יכולים להציל אותה מקבלת מקום של כבוד בהיסטוריה הפוליטית של מדינת ישראל, לא יהין בפריימריס הקרובים להכניס לקלפי את הפתק ועליו שמו של יצחק הרצוג.

גם ה"חברים" של הרצוג למפלגה, הלוא המה יריביו הפוליטיים, ידאגו להשלים את העבודה שבה החל ויקיליקס, ויעשו הכל כדי שמשימת החיסול תוכתר בהצלחה. הם אומנם לא יזמו אותה, אבל מרגע שהדברים פורסמו ויצאו לאור, הם עטו על הפרסומים הללו כמוצאי שלל רב, העצימו את הפרשה במטרה לנצלה לטובתם, וחוללו מהומה אולי אפילו יותר גדולה מזו שחולל הפרסום הראשוני.

יו"ר הסיעה בכנסת, איתן כבל, התומך בעמיר פרץ בהתמודדות לראשות העבודה, הזדרז להודיע כי לדעתו הרצוג אינו ראוי יותר ואפילו פסול מלהתמודד על ראשות מפלגת העבודה, וקרא לו לפרוש לאלתר מן המירוץ. כבל טען על הרצוג כי "באמירה זו הוא כשל ובגדול", ואף הוסיף וציין כי "איני מבין מדוע אנו נדרשים פעם אחר פעם לאמירות כל כך קשות. קשה לי להאמין שבשנות האלפיים אמירות כאלו עדיין קיימות במחוזותינו".

גם שלי יחימוביץ´, המתמודדת אף היא על ראשות העבודה, הביעה הסתייגות מדבריו של הרצוג. לדבריה, "יש בזה יותר מאבק של גזענות, ואני מקווה שהציטוט אכן לא מדויק". כן ציינה כי אמרה. "מכיוון שהנושא הזה עלה, אני קוראת להתנער מהאלמנטים הגזעניים הקיימים בשיח הפוליטי, ולשפוט אישים פוליטיים על פי מעשיהם ועל פי עמדותיהם".

ראלב מג´אדלה, התומך גם הוא בעמיר פרץ לראשות המפלגה, אמר כי "יש להצטער על אמירה כזאת אם נאמרה. באופן אישי אינני מאמין שהרצוג התבטא כך". הוא גם הזכיר כי "ב-2006, השנה בה נאמרו הדברים כביכול, מפלגת העבודה בראשותו של עמיר פרץ הצליחה להשיג 19 מנדטים למרות פרישתם של מספר ח"כים. וגם היום, מפלגת העבודה זקוקה למערכת בחירות נקייה שממנה ייצא מנהיג ראוי שיאחד את שורות המפלגה ויוציא אותה לדרך חדשה".

ובמילים אחרות ופשוטות: אתה, הרצוג, לא ראוי להנהיג ואיתך אין סיכוי לקבל 19 מנדטים כפי שמפלגת העבודה קיבלה בשעתו כאשר עמיר פרץ עמד בראשה. לכן, קח את החפצים ותתקפל, ופנה את הדרך למי שכן מסוגל להחזיר את עטרת העבודה ליושנה.

ניסיון למזער נזקים

לאחר הפרסום ניסה הרצוג נואשות למזער נזקים, אבל גם הוא יודע בתוך תוכו את ההשלכות של הפרסום ושזה סוף החלום לכבוש את מפלגת העבודה. הרצוג מכיר היטב את המערכת הפוליטית ואת הנפשות הפועלות. התמימות ממנו והלאה, ועם כל הצער שבדבר, ברור לו לחלוטין שדרכו לראשות מפלגת העבודה נחסמה.

מעבר לכך, לאחר שיבחר יו"ר לעבודה, לקראת הבחירות הבאות יתקיימו פריימריס לדירוג הרשימה לכנסת. הרצוג, שכבש די בנקל את המקום הראשון בפריימריס לפני הבחירות לכנסת הנוכחית, ייאלץ להתאמץ מאד כדי לחזור על ההישג, וגם אז ספק גדול מאד אם מאמציו יוכתרו בהצלחה. סביר יותר להניח שלא, ובסיטואציה מסויימת הוא עלול אף למצוא את עצמו במקום לא ריאלי שיביא לסיום הקריירה הפוליטית שלו בטרם עת.

הרצוג הכחיש לחלוטין את הדברים שיוחסו לו באתר ויקיליקס. בין אם אמר את מה שיוחס לו ובין אם לאו, הכחשה מוחלטת וחד משמעית מחוייבת המציאות מצידו, גם בשביל אותם אחוזים בודדים שאולי כן נותרו לו בסיכוייו בהמשך המרוץ. משום שהכחשה מגומגמת ורעועה כמוה כהודאה.

הרצוג גם לא הסתפק בהודעה כי הוא מכחיש. כדי לחזק את ההכחשה ולנסות לתקן את הנזק הכמעט בלתי הפיך שנגרם לו, טען גם שדברים כאלה בכלל לא מתאימים לאופיו ולאישיותו, כך שברור שלא יכול להיות בשום אופן שהוא יאמר דברים כאלה. ורק אותו דיפלומט שציטט אותו, הוא הוא שלא הבין אותו ובדה דברים מליבו וממוחו הקודח.

לדבריו, ההדלפה היא "מאיזה דיפלומט שאיש לא יודע מיהו ומה מקורו, וכל מי שמכיר אותי וראה את פועלי ואת תפיסת עולמי, יודע שאין מצב שאומר דברים כאלה ואין מצב שאחשוב דברים כאלה. לא על אדם ולא על ציבור כלשהו. אני לחלוטין דוחה את הפרסום המעוות הזה. מעולם לא חשבתי כך. זה לא חלק מההוויה הפנימית שלי ולא מתפיסת עולמי. כמי שמוביל סדר יום ציבורי וחברתי אני דוחה זאת מכל וכל".

הוא גם ניסה להדוף את ההתנפלות הפוליטית לעברו מצידם של חבריו למפלגה המתמודדים, או נציגים של מתמודדים, על ראשות העבודה, אשר עטו כמו נשר על הפגרים כדי לנצל את מצוקתו במטרה לגרוף רווחים פוליטיים על חשבונו, ואמר כי הוא "מתקומם על כך שהופכים את זה לקרדום פוליטי לחפור בו. אני מציע לחברי לא לפתוח צלקות ולא לפתוח בקמפיין על בסיס שקרי. אני בטוח שהפרשה הזאת תמות כשם שנולדה".

אך טבעי היה שגם דחה על הסף את קריאתו של כבל להסיר את מועמדותו, ואמר כי "זה הדבר הכי קל בעולם לרכב על הגל הזה. אף ציטוט שקרי לא יצליח לבלום לא קמפיין שלי ולא מסרים שלי. אני זה שיכול ללכד את מפלגת העבודה מאחורי. הניסיון להוציא את הגורם העדתי לא ילך ולא יצליח. כולנו במקום אחר. אני מציע שאיש לא יחזור על הנושא הזה. פרשת אורי אור הייתה טראומה".

תקדים אורי אור

הרצוג לא סתם הזכיר את פרשת אורי אור והטראומה שנגרמה למפלגת העבודה בגינו. הוא חושש מאד, ובצדק, שטראומה כזו הולכת לעבור עליו גם כן. מבחינת מפלגת העבודה זה יהיה סיבוב שלישי של טראומה בהקשר המרוקאי, אחרי פרשת אורי אור ופרשת דודו טופז והצ´חצ´חים בתחילת שנות ה-80´.

למי שאינו זוכר, קצת היסטוריה. אורי אור היה אלוף פיקוד המרכז ולאחר מכן אלוף פיקוד צפון. לפני הבחירות לכנסת ה-13 הצטרף למפלגת העבודה ונבחר מטעמה לכנסת. לאחר מכן נבחר גם לכנסת ה-14. כאלוף במיל´, מונה לכהן כיו"ר ועדת החוץ והביטחון, ולאחר מכן גם לסגן שר הביטחון.

ב-1998, במהלך כהונתו כחבר כנסת, הסתבך אור לאחר שהעיתונאי דניאל בן סימון פרסם כתבה בעיתון "הארץ", בה ציטט התבטאות סטריאוטיפית וגזענית שאמר לו אור כלפי חברי הכנסת ממפלגתו ממוצא מרוקאי. אור אמר כי אי אפשר לקיים אתם שיחה נורמלית, "משום שהם מפרשים כל ביקורת לגיטימית כביקורת מתוך מניע עדתי".

ההתבטאות חוללה סערה גדולה, ואור ספג ביקורת ציבורית קשה. מפלגת העבודה הזדרזה להתנער מן הדברים והרחיקה אותו מכל תפקידיו בכנסת ובצמרת המפלגה, ואף נשללה ממנו זכות הנאום בשם הסיעה בכנסת. סנקציות אלו בוטלו לבסוף רק לאחר שערך "מסע התנצלות" ברחבי הארץ.

אור הכחיש את הדברים שיוחסו לו בראיון וטען שדניאל בן סימון שיקר, אבל זה לא עזר לו הרבה. הוא חוסל פוליטית. הקריירה שלו הסתיימה, ובפריימריס שהתקיימו לפני הבחירות לכנסת ה-15, הוא נבחר למקום לא ריאלי ולא שב לכנסת.

אגב, אנקדוטה מעניינת, דניאל בן סימון, אותו עיתונאי שאחראי על סיום הקריירה של אור ואשר הואשם על ידו בפרסום שקרי, מכהן היום כחבר כנסת מטעם מפלגת העבודה ותומך בעמיר פרץ בהתמודדות לראשות המפלגה.

אומנם המקרים של הרצוג ואור שונים, אך ברור שיש ביניהם קווי דמיון. הרצוג חושש שאחריתו תהיה כמו של אור, שנשאה אותו הרוח ונבעט מהזירה הפוליטית. הרצוג זוכר מן הסתם שגם אור הכחיש בשעתו את הדברים שיוחסו לו וההכחשה לא עזרה לו. אז מדוע שלו כן יאמינו ושההכחשה שלו כן תעזור?

פרץ פעם שניה

לעמיר פרץ, המחותן הראשי בסיפור אחרי הרצוג, יש כבר ניסיון עם התבטאויות גזעניות הקשורות בעובדת היותו מרוקאי וראשות מפלגת העבודה.

לפרץ זו התמודדות שניה על ראשות העבודה. בפעם הקודמת בה התמודד, ניצח כזכור את שמעון פרס, שעקב כך פרש ועבר ל"קדימה".

אז, אחרי הניצחון על פרס, יצא אחיו, גיגי פרס, במתקפה רבתי על עמיר פרץ, ואמר כי "עמיר פרץ גייס פלנגות שהסתננו למפלגה והשתלטו עליה. כמו הגנרל פרנקו, הוא גייס את הפלנגות מצפון אפריקה". בהמשך הראיון שהעניק בשעתו לתקשורת, אמר עוד אחיו של שמעון: "עמיר פרץ בזבז את כל נכסי ההסתדרות, וכל מה שהצליח להשיג זה שניים וחצי אנשים".

גיגי פרס גם הסביר מדוע הוא כועס עד כדי כך שהחליט לומר מה שאמר, וטען כי פרץ רימה את אחיו, בכך שטען לפני ההתמודדות שכל הכניסה שלו למשחק היא כדי לבלום את חזרתו של אהוד ברק, בעוד בפועל הוא ביקש לכבוש את המפלגה על חשבון התבזותו של שמעון פרס. "האיש הזה בא להרדים. הוא בא אל שמעון ואמר לו, אני רוצה לא לאפשר לפאשיסט הזה, סליחה, אהוד ברק, להשתלט. הוא בא בגוף מאורגן. לכן הם פלנגות"...