— אוי ווי — נאנח ר´ גרשון ציפרשטיין כשהתחיל לקרוא את העיתון.

— מה קרה? — נבהלה הגרשונית — למה אתה נאנח ככה? הכל בסדר?

— בינתיים הכל בסדר גמור. ברוך השם...

— מה פירוש בינתיים??? — העזרקה מריחה שמשהו לא כשורה.

— בינתיים, הכוונה, שבינתיים לא קרה שום דבר.

— אז מה הבעייה?

— הבעייה תהיה בפסח. כתוב בעיתון שלקראת החג, העיתון יכיל למעלה משלוש מאות חמישים ושמונה עמודים.

— נו, ו..

— מה "נו, ו.."? את לא מבינה שהם זוממים להרוס לנו את החג? החבר´ה האלה בעיתון השתגעו שם לגמרי. למה אני צריך לסבול בגלל התחרות בין העיתונים? את יודעת מה זה יותר מ-350 עמודים? למה הם עושים לי את זה? מה עשיתי להם רע? יש מישהו שמסוגל להספיק בשבוע אחד, שמתוכו שלושה ימים טובים, גם לחגוג את הפסח כמו שצריך וגם לקרוא את כל המלל הזה? אני כבר לא מדבר על העיתונים שיכילו בחג שבע מאות או אלף עמודים. שמעתי שיש עיתון אחד שאמור לחלק לחג אלף ארבע מאות וחמישים עמודים!!! חשבתי שלפחות העיתון שלנו ישמור קצת על שפיות הדעת. איפה. הם לא מבינים שעיתון זה לא ספר. בוודאי לא ספר היסטוריה. השפע הזה יכול להרוס לי את כל החול המועד.

— תירגע, גרשון. רק רגע דופקים בדלת....

הגברת ציפרשטיין מזדרזת לפתוח.

— מה זה? — שואלת הגברת את הבחור הנושם בכבדות שמשליך לרגליה שני שקים כבדים?

— זה שק אחד גזר ושק אחד צנון...

— אוי ווי — נאנחת הבלבוסטע — אני לא מוכנה לקבל את זה בשום אופן. מה אני אעשה עם כל כך הרבה ירקות? כבר קיבלתי שפע של שקי תפוחי אדמה, גזר, סלק, עגבניות, מלפפונים, אבוקדו, תפוזים, לימונים, פפייה, מה לא? גמרנו. הבית מלא שקים וארגזים. אני לא יכולה להתמודד עם השפע הזה. תיקח את זה בחזרה.

— סליחה גברת ציפרשטין, אני הבן של גברת מוזס. אמא שלי שלחה אותי להביא לך את השקים האלו ולומר לך שהיא מביאה את זה כהכרת טובה על זה שהזמנתם אותנו לביקור בחול המועד. היא אמרה שהיא מוכרחה לשלוח לך משהו, בגלל שפעם אחת אתם אכלתם אצלנו ומאוד שיבחת את הסלטים שהיא עשתה מצנון וגזר. אנחנו קיבלנו את זה במשלוחים, אבל היא אמרה שהיא מוכנה לוותר על זה כדי לשמח אותך.

— נו, טוב. תמסור לה תודה רבה.

— מה אני יכולה לעשות? — פונה הגברת לכיוון בעלה בשברון לב — השפע הזה הורס אותי. איך אני אצליח להתמודד עם כל כך הרבה מוצרים? יש לי כבר טונות של גזר ותפוחי אדמה. זה מה שחסר לי בדיוק עכשיו, להיתקע גם עם שק צנון...

— אז למה קיבלת את זה, אם את לא צריכה???

— נו, מה יכולתי לעשות? הוא אמר שאמא שלו מוותרת על זה למעני בגלל הכרת הטוב, יכולתי לא לקחת?

הדברים יצאו מפי נפגעת השפע, והניצוץ בעיני ר´ גרשון התחיל להבזיק.

— יש לי רעיון. נשלח את יענקי שלנו שיעביר ארבעה חמישה שקים לשוורצברגנדרוביצ´ים, ככה בתור הכרת הטוב על זה שאנחנו אמורים לבקר אותם בחג. את יכולה בהזדמנות הזאת להיפטר גם מאשכול בננות, שתי חבילות מצות וכמה קילו סוכר. יהיה להם לא נעים לא לקבל...

— אוי, זה לא נעים. מה הם יעשו עם כזה שפע?

— אל תדאגי. בטח גם להם יש הכרת הטוב למישהו...

— הבעיה היא שיענקי ישן.

— עכשיו? בשעה כזאת הוא עוד ישן???

— כן, הוא אמר שהוא צריך לאגור הרבה כוח, משום שיש לו שפע של טיולי מסלולים בחול המועד. הוא אמר שהוא רוצה להספיק גם את הג´ילבון וגם את הגלבוע וגם את מדבר יהודה וגם את המסלול מוואדי ניסנאס לפסגת הג´רמק ויש לו עוד שפע של רעיונות לפי ההספק...

— אוי, השפע הזה, ד´ ירחם.