0

פיסול באבן - שפה אמנותית בעידן הדיגטאלי .

0 תגובות   יום שישי , 15/4/11, 14:25

אני רוצה לפתוח בדיון מקדים לרב שיח בנושא,

מצורף התיחסות של האוצרת .

פיסול באבן - שפה אמנותית בעידן הדיגיטלי

תערוכת פיסול קבוצתית

האבן שמשה מאז שחר בריאתו של העולם כחפץ בסיסי איתו היו הקדמונים משתמשים בכל אורחות חייהם וברבות השנים הפכה לשמש גם כחומר גלם לפיסול. בהתפתחות הפיסול באבן ניתן לראות את ההשפעות של התרבויות השונות אחת על רעותה כנדבך הבנוי ומתפתח - החל מתקופת אמנות מצרים העתיקה (כ-3,000 לפנה"ס), שעליה מתבססת אמנות יוון ושממנה התפתחה האמנות המודרנית ומכאן גם האמנות בת ימנו. המצרים יצרו פסלים מונומנטאליים להאדרה. ביוון העתיקה (1,000 לפנה"ס) הושם דגש על שלמותו ויופיו של גוף האדם ומתרבות זו הדהדה ופרחה אמנות הרנסאנס.
בתקופה המודרניסטית הפיסול הציג קשת רחבה של דימויים ברמות שונות של הפשטה, תוך ניסיון לבדוק דרכים חדשות לתיאור תלת-מימדי של חלל.

בעשורים האחרונים ניתן להבחין בשינוי ובהתפתחות שחלה בהתגבשותו של פיסול חדשני, בעל ערכים אסתטיים אחרים, אמירות לא שגרתיות שחרגו מהפיסול הקונבנציונאלי, מייצבים וסביבות עבודה חדשות. מסקרן ומפעים לראות כיוונים חדשים בתחום זה. אם בעבר מוסכמות הפיסול דיברו בשפות ברורות המפרידות בין חומרי הגלם, כיום שילובי החומרים יצרו שפה חדשה. עם התפתחות הטכנולוגיה וכניסתו של העולם הדיגיטלי לתחום הפיסול אנו נחשפים לשילובים בטכניקות דיגיטליות גם באבן. לפני מספר שנים הוצגה תערוכה מרתקת ומפתיעה של האמנית מיכל רובנר במוזיאון ת"א.

   

"התערוכה נפתחה בעבודות על אבנים מהשנים 2004-2005, שנתונות בוויטרינות לא גדולות, דומות לאלה הנראות במוזיאונים לארכיאולוגיה. על האבנים מוקרנות עבודות וידיאו שבהן קבוצות של דמויות אנוש, לעתים בשורות, לעתים מפוזרות. ברגע הראשון נדמה שאלו סימונים על האבן; האסוציאציה הראשונה היא לכתב יתדות. הרגע שבו מתברר שהדמויות זזות, שאין חיבור של ממש בין האבן לדימוי, הוא רגע מפתיע. החיבור אמנם נדמה קלישאי - האבן כמייצגת נצח וטבע והווידיאו שמסמן עכשוויות וחמקמקות של הרגע החולף - אבל הוא עובד.
רובנר הופכת את הווידיאו למדיום גמיש, לנקודת מוצא להרפתקאות שלעומתן מחוויר רוב השימוש הנוכחי במדיום. היא מבטלת את הממד התיעודי, החדשותי, הקונקרטי, לטובת פנטסיה, יוצרת מעין מצב צבירה חדש. היא מציעה לצופה מסע בזמן לא רק מבחינת האסוציאציות לעבר ולמצבים עתידניים; זהו מסע להבנת הזמן, לבחינתו כחומר לכל דבר".(סמדר שפי – גלריה, הארץ).

למרות ההתפתחות הטכנולוגית וכניסתו של העידן הדיגיטלי לכל תחומי חיינו, אמנים רבים בארץ ובעולם שומרים על מסורת הפיסול הקלאסי באבן המחצב הטבעי הארכאי, על גווניו ומרקמיו. אמנים רבים התוודעו לסגולותיה ותכונותיה המיוחדות של האבן, על מגעה בעל הטקסטורות המגוונות, ובוחרים בה במודע לאחר התנסות ליצור בחומרים נוספים. ידוע כי העבודה באבן לא קלה ולמרות זאת יש לאמנים רבים העדפה ליצור בה גם לשימושים באמנות עכשווית.  ומנגד - בזכות האמצעים הטכנולוגים והדיגיטאליים המתקדמים זוכים היוצרים באפשרויות ביטוי נוספות ובהשגת תוצאות מרתקות וחדשניות.


אנו עדים בצורך הולך וגובר לפתיחת דיאלוג בין השפות השונות באמנות, בפתיחות הציבור לקבל שפות ושילובים חדשים באמנות בכלל ובפיסול בפרט. התערוכה באה להעצים את חווית הפיסול במרחב הסגור, מתכתבת ויוצרת דיאלוג עם הפיסול במרחב הציבורי הפתוח המוצב ברחבי העיר מעלות-תרשיחא, ועם אירועי סימפוזיון הפיסול הבינלאומי המתקיימים במהלך חוה"מ פסח באגם מונפורט. התערוכה מאגדת בתוכה זרמים וסגנונות שונים בפיסול הישראלי. מגוון היצירות המוצב בחלל הגלריה המחודשת ע"ש אפטר במרכז-אמנויות במעלות מעניין ומרתק ונותן פנורמה רחבה לפיסול ישראלי עכשווי ואיכותי.

האמנים המשתתפים:

אבנר איתן, אבי שפרבר,איגור בראון, ג'מאל חסן, גניה גנדלמן,  דינה מרחב,
דוד פיין, דגן שקולניק, ורדה גבעולי ואילן גלבר, זאב קרישר, טניה פרמינגר, יגאל מירון, יורם אפק, משה פרלמן, נובויה ימגוצ'י, ראניה עאקל, רמי גביש.

 

 נוגה מגדל , אוצרת התערוכה.

הרב שיח ישודר חי ברשת ב' של קול ישראל ביום ד 20-4-11 משעה 21.30 ועד 23.00

מי שיש לו דברים בנושא מוזמן לשידור בגלריה של מרכז האומניות מעלות .

להתראות בפתיחה ובשידור,

משה פרלמן

דרג את התוכן: