כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    ארכיון

    0

    מחירו של הסכם- ויתור על תחושת קיפוח

    14 תגובות   יום שישי , 15/4/11, 15:46

    ''
     

     

     

    האם ניתן לוותר על תחושת קיפוח? תשאלו את הפלסטינים. הם יגידו שזה חבל לוותר על אוצר כזה.מחירו של כל הסכם הוא נכונות לוותר על תחושת הקיפוח. זאת גם הדרך היחידה להגיע לויתורים מהצד השני. אם אנחנו נוותר על השטחים והפלסטינים על זכות השיבה - בלי שאנחנו והם נרגיש מקופחים מהויתורים האלה - יש על מה לדבר בעתיד משותף. אלה שני אבני הנגף העיקריים. אבל חשוב מאוד שנדע, שלא אנחנו ולא הם -- לא ויתרנו ולא הפסדנו דבר, ושכל אחד שילם מחיר שהוא לא יותר ולא פחות מהשני. 

     

     עיקרו של הסכם ראוי זה גם עניין של תחושה . אפילו אומר זאת במפורש:  זה רק עניין של תחושה

    דרג את התוכן:

      תגובות (14)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        21/4/11 08:03:

      צטט: Zvi Hartman 2011-04-20 19:49:41

      צטט: יגאל פישר 2011-04-20 10:50:59

      תחושה היא דבר חשוב. אינני מסכים עם מסקנתך. עיקרו של הסכם ראוי ששני הצדדים יוותרו על דבר אמיתי ויקבלו דבר אמיתי. אשר להסכם עם הפלשתינאים - עד היום לא קיבלנו דבר רק נתנו. אינני רואה כל סיכוי לשלום - לא יהיה שלום, תהיה רק מלחמה! במאמר מוסגר יש להעיר, כי גם ערפאת יקירנו חביב ליבנו מעולם לא הניח את נשקו והפסיק את מלחמתו - ההיפך הוא הנכון ויוכיחו זאת פיגועי אוסלו חברי ומכרי נרצחו בפיגועים אלה!

       

      אני רמזתי בטכסט הקצר שכתבתי-- שלום משמעו ויתור של שני הצדדים

      וזאת גם דעתי חד משמעית. גם לא "הבטחתי" שיבוא שלום לאזורנו בימינו , דוקא בגלל שאני רואה קושי להשיג כזה ויתור דו-צדדי

       

      אינני חולק על הדו צדדיות צבי. אני רק מבקש לקבל משהו אמיתי בתמורה לא "הכרה בזכותי לחיות" ואני מבקש ויתור על דבר אמיתי, לא דבר תיאורטי כמו "זכות השיבה". חוץ מקומץ אנשים הזויים וספורים איש אינו לוקח ברצינות את זכות השיבה וטוב שכך.

        20/4/11 19:49:

      צטט: יגאל פישר 2011-04-20 10:50:59

      תחושה היא דבר חשוב. אינני מסכים עם מסקנתך. עיקרו של הסכם ראוי ששני הצדדים יוותרו על דבר אמיתי ויקבלו דבר אמיתי. אשר להסכם עם הפלשתינאים - עד היום לא קיבלנו דבר רק נתנו. אינני רואה כל סיכוי לשלום - לא יהיה שלום, תהיה רק מלחמה! במאמר מוסגר יש להעיר, כי גם ערפאת יקירנו חביב ליבנו מעולם לא הניח את נשקו והפסיק את מלחמתו - ההיפך הוא הנכון ויוכיחו זאת פיגועי אוסלו חברי ומכרי נרצחו בפיגועים אלה!

       

      אני רמזתי בטכסט הקצר שכתבתי-- שלום משמעו ויתור של שני הצדדים

      וזאת גם דעתי חד משמעית. גם לא "הבטחתי" שיבוא שלום לאזורנו בימינו , דוקא בגלל שאני רואה קושי להשיג כזה ויתור דו-צדדי

        20/4/11 10:50:
      תחושה היא דבר חשוב. אינני מסכים עם מסקנתך. עיקרו של הסכם ראוי ששני הצדדים יוותרו על דבר אמיתי ויקבלו דבר אמיתי. אשר להסכם עם הפלשתינאים - עד היום לא קיבלנו דבר רק נתנו. אינני רואה כל סיכוי לשלום - לא יהיה שלום, תהיה רק מלחמה! במאמר מוסגר יש להעיר, כי גם ערפאת יקירנו חביב ליבנו מעולם לא הניח את נשקו והפסיק את מלחמתו - ההיפך הוא הנכון ויוכיחו זאת פיגועי אוסלו חברי ומכרי נרצחו בפיגועים אלה!
        16/4/11 20:54:

      צטט: ~יעל~ 2011-04-16 20:50:55

      ועם תחושות לא מתווכחים

       

      ממש לא :)) 

        16/4/11 20:50:
      ועם תחושות לא מתווכחים
        16/4/11 19:14:

      צטט: צוחקת... 2011-04-16 12:11:09

      צטט: הלנה היפה 2011-04-15 19:39:53

      "מחירו של כל הסכם הוא נכונות לוותר על תחושת הקיפוח כל כך נכון ואני אוסיף עוד, מחירו של ההסכם הוא הנכונות לוותר על הכח שיש בתחושת הקיפוח והחולשה. חולשה ותחושת קיפח הם כח בלתי נדלה המופעל על בעלי "מצפון". צבי גם במשפט המסיים אתה צודק. עובדה: הנכונות של סאדת לחתום על הסכם באה כאשר תחושת ההשפלה ממלחמת ששת הימים פגה עם חציית התעלה שלו ב- 73!

      ממלחמת יום כיפור המצרים יצאו עוד יותר מושפלים מששת הימים !!

      הרי המלחמה הסתיימה, כאשר הארמיה השלישית מכותרת ולא

      נשאר להם שום כח צבאי שהפריד בין צה"ל לבין כיבוש מצרים כולה

      והס מלהזכיר 10,000 הרוגים !

      רק עיוות מחשבתי יכל לראות בזה ניצחון או הישג צבאי !

      אבל אם העיוות הזה הוא שהביא אותם להבנה שאת ישראל

      הם לא יכולים לנצח.... ולכן עדיף להם !!! לעשות שלום, נהדר !!   

       

      ============================

      הביטי, תחילת המלחה והעובדה שהמצרים צלחו את התעלה בקלות כזו, וכמות האבידות שלנו, כל זה שינה להם את התחושה לעבר תחושת ניצחון היות וזה לא דמה לחיסול כל המערך האווירי שלהם במלחמת ששת הימים.

        16/4/11 18:50:
      נכון, בהסכמים מעורבות גם תחושות, לא רק הגיון (כמו שאולי נראה למראית עין)...
        16/4/11 17:25:

      *

      כוכב* הערכה.

      תודה לך

      שנענית לקריאה הדחופה

      לאיחולי רפואה שלמה לאילנה קורן שליט"א.

      תבורכו מפי עליון.

      http://cafe.themarker.com/post/2128959/

      ברכות לחג הפסח''

      פסח כשר ושמח

       

      =

      זכות השיבה

      היא מונח המציין מחלוקת מרכזית בסוגיית הפליטים הפלסטינים, סלע מחלוקת מרכזי במכלול נושאי הליבה בסכסוך הישראלי-ערבי. עיקרהּ, הדרישה כי תינתן לכ-4.4 מיליון (נכון ל-2007) [1] פליטים פלסטינים האפשרות לשוב לבתיהם בתחומי מדינת ישראל, אותם עזבו במהלך מלחמת העצמאות ומלחמת ששת הימים.[2][3]

      ממשלות ישראל לדורותיהן הביעו התנגדות מוחלטת לדרישה זו, אם כי במסגרת המשא ומתן לשלום שהחל בהסכמי אוסלו שנחתמו בשנת 1993 היה ברור לצדדים הנושאים ונותנים שבעיית הפליטים הפלסטינים היא אחד מנושאי הליבה שיש לדון עליהם לקראת הסדר שלום של קבע. במהלך השנים אף הועלו רעיונות שונים על ידי שני הצדדים שבבסיסם מתן אפשרות לשיבה של כמות מוגבלת של פליטים, ומתן פיצוי כספי לאחרים בתמורה לויתור על הזכות. בדצמבר 2010 פרסם סאיב עריקאת ראש צוות המשא ומתן הפלסטיני מאמר בעיתון הגרדיאן בו כתב כי כל הסדר שלום שלא יפתור את סוגיית הפליטים על בסיס החלטה 194 של האו"ם - ייכשל. הוא אף נקב במספר שבעה מליון כמספרם של הפליטים ברחבי בעולם.‏[4]

        16/4/11 12:11:

      צטט: הלנה היפה 2011-04-15 19:39:53

      "מחירו של כל הסכם הוא נכונות לוותר על תחושת הקיפוח כל כך נכון ואני אוסיף עוד, מחירו של ההסכם הוא הנכונות לוותר על הכח שיש בתחושת הקיפוח והחולשה. חולשה ותחושת קיפח הם כח בלתי נדלה המופעל על בעלי "מצפון". צבי גם במשפט המסיים אתה צודק. עובדה: הנכונות של סאדת לחתום על הסכם באה כאשר תחושת ההשפלה ממלחמת ששת הימים פגה עם חציית התעלה שלו ב- 73!

      ממלחמת יום כיפור המצרים יצאו עוד יותר מושפלים מששת הימים !!

      הרי המלחמה הסתיימה, כאשר הארמיה השלישית מכותרת ולא

      נשאר להם שום כח צבאי שהפריד בין צה"ל לבין כיבוש מצרים כולה

      והס מלהזכיר 10,000 הרוגים !

      רק עיוות מחשבתי יכל לראות בזה ניצחון או הישג צבאי !

      אבל אם העיוות הזה הוא שהביא אותם להבנה שאת ישראל

      הם לא יכולים לנצח.... ולכן עדיף להם !!! לעשות שלום, נהדר !!   

       

        16/4/11 12:04:
      תחושת הקיפוח הינה אינטרס פלסטיני מובהק וראשון במעלה הרבה יותר מהקמת מדינה. זה אמצעי מצוין לקיבוץ "נדבות" של מליונים ממדינות אירופה מה גם שזה משאיר אותם על סדר היום העולמי. נסה לדמיין את היום שאחר.... את ה"פלסטינים" עושים לביתם.... בשקט..... מצליחים להגיע להבנות עם חמס..... ומקימים מדינה אחת... ביו"ש ובעזה... הצחקתי את איסמעיל הניה...
        16/4/11 07:58:
      יש מושג: "החוזק של החלש". תחושת קיפוח שייכת לשם. אסטרטגיה עתיקת יומין. תמצא את זה רווח מאוד גם במערכות יחסים. "החלש" "המקופח" מרוויח את רווחיו הנפסדים. טבע האדם...
        16/4/11 02:21:

      צטט: הלנה היפה 2011-04-15 19:39:53

      "מחירו של כל הסכם הוא נכונות לוותר על תחושת הקיפוח כל כך נכון ואני אוסיף עוד, מחירו של ההסכם הוא הנכונות לוותר על הכח שיש בתחושת הקיפוח והחולשה. חולשה ותחושת קיפח הם כח בלתי נדלה המופעל על בעלי "מצפון". צבי גם במשפט המסיים אתה צודק. עובדה: הנכונות של סאדת לחתום על הסכם באה כאשר תחושת ההשפלה ממלחמת ששת הימים פגה עם חציית התעלה שלו ב- 73!

      זו לא רק חציית התעלה שלו ב73

      הוא האמין וגם העם שלו האמין שהם ניצחו בגדול את ישראל הבלתי מנוצחת .

      עד היום הם טוענים שישראל הפסידה באותה מלחמה .

      ברור שתחושת הניצחון הובילה אותו לעשות שלום .

      אצל הפלסטינאים  זה לא יקרה  לעולם .

      חג שמח

       

        15/4/11 20:43:


      צבי

      לא ברור למה חושבים שאנחנו לא ויתרנו? עד היום מי שויתר

      היה רק אנחנו ,הם מעולם לא ויתרו על שום שטח שהוא במחלוקת ,

      ולא ויתרו על דבר מכל עקרונותיהם לרבות  על האמנה

      להשמדת ישראל ועל ההסתה שמתרחשת יום יום בין כתלי בתי הספר

      אנחנו עושים ויתורים כל הזמן .למעשה כבר ויתרנו על חלקם הגדול

       של השטחים , למה יש עדיין החושבים שאנחנו מחזיקים ברוב שטחיהם?

       לא ברור לי המצב הזה.תסתכלו על המפה העכשווית ותראו שרוב

      השטחים בידיהם , אנחנו מחזיקים בגושי התיישבות שמעולם

      לא אוכלוסו בפלסטינים , אלה שטחים שאנחנו הפרחנו ובנינו.

      ודובר  שלגביהם יהיו חילופי שטחים.

      את כל רצועת עזה החזרנו ,אנחנו לא מחזיקים סנטימטר אחד

      מעזה המקוללת .הויכוח נותר על ירושלים וזכות השיבה,

      ברק כראש הממשלה נתן לערפאת 97 אחוזים מהגדה המערבית

      וגם את ירושלים המזרחית + זכות שיבה למספר שיוסכם על הצדדים  

      אבל ערפאת לא הסכים.
      מדוע?- בדיוק הנקודה שהעלית , הוא לא רצה לרדת מהכותרות העולמיות ,

      של לוחם שמוכן להקריב את חייו בעד המדינה שאין לו ולמען עמו ,

       הערבים שקוראים לעצמם פלסטינים(גם אני פלסטינאית)

       אוהבים לחוש מסכנות ולהמשיך להיות הקורבן אם הם יוותרו על

       תחושת הקיפוח , כיצד הם יחיו ? זה מה שמזין אותם, יש להם סדר יום

      לשדר מסכנות בעולם ,להנציח את העוולות  ולקבל כספי סיוע במיליארדים
      הפלסטינים לעולם לא יוותרו על תחושת הקיפוח , הם ניזונים מזה ,

      הם אוהבים את זה,

      חג שמח .

       

       

       

       

        15/4/11 19:39:
      "מחירו של כל הסכם הוא נכונות לוותר על תחושת הקיפוח כל כך נכון ואני אוסיף עוד, מחירו של ההסכם הוא הנכונות לוותר על הכח שיש בתחושת הקיפוח והחולשה. חולשה ותחושת קיפח הם כח בלתי נדלה המופעל על בעלי "מצפון". צבי גם במשפט המסיים אתה צודק. עובדה: הנכונות של סאדת לחתום על הסכם באה כאשר תחושת ההשפלה ממלחמת ששת הימים פגה עם חציית התעלה שלו ב- 73!

      פרופיל

      Zvi Hartman
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      titulic