מקרה מעניין שלאחרונה ניתנה בו החלטה מספר על סיפור מעניין ויוצא דופן במיוחד.

"ואהבתי את שתיהן אלי, זו שלי היתה וזו שלי, .... שתים הן ולא יודעות, זו על זו וזו על זו..."; מלים אלו של שלום חנוך, מתארות בקצה המזלג את המחלוקת בתיק זה."  במילים אילו החל השופט את פסק הדין המעניין ומקרה שהיה כך היה....:

המנוח הלך לבית עולמו כאשר שתי נשים טענו בו זמנית שהן אלמנותו. ושתיהן דרשו הן להירשם במרשם האוכלוסין כאלמנותיו וגם לזכות בירושה שהותיר אחריו.

במהלך המשפט התברר כי המנוח שהתגורר בגאורגיה (גרוזיה של אז) הכיר את אשתו הראשונה והם התחתנו בטקס יהודי על פי חוקי גאורגיה והתגוררו בבית הוריו של המנוח ומנישואין אילו נולדה להם ילדה. כל משפחתו של המנוח החליטו בשנת 1973 יחד עמו ועם אשתו הראשונה לעלות ארצה ולהתיישב בארץ ישראל.

בדרכם לגבול בין ליטא לפולין התאכסנו בעיר ברסט , בדרכם לעיר וינה משם רצו הם לעלות ארצה ,לפתע מבלי כל הסבר נעלם המנוח כרעם ביום בהיר ואי אפשר היה למצוא אותו. המשפחה הייתה מאד מודאגת מהעלמו של המנוח ,אבל למרות זאת המשיכו הם בדרכם ועלו ארצה .

ימים אחר כך הופיע המנוח בביתה של אחות האישה הראשונה בגאורגיה ובישר לה שחזר בו מכוונתו לעלות לישראל .

האישה הראשונה גידלה את הבת המשותפת מאז עלייתה ארצה בכוחות עצמה, כאשר בשנת 1990 הופיע לפתע המנוח בביתה של האישה הראשונה עם הולדת נכדתו ,אשר נולדה מבתם המשותפת ושוב נעלם מחייה.

לאחר מכן פנתה האישה הראשונה לבית הדין הרבני ובקשה לשחרר אותה מעגינותה על מנת שתוכל לקבל גט מהמנוח.

במהלך המשפט התברר כי המנוח הכיר אישה נוספת באוקראינה ונישא לה והם עלו ארצה בשנת 2001 וחיו כזוג נשוי ונרשמו במשרד הפנים כבני זוג נשואים לכל דבר ועניין וחיו יחד במשך 30 שנה. בפסק הדין צטט כבוד השופט ניצן סילמן קטע מכנר על הגג וכדבריו:" ב'כנר על הגג', שואל טוביה החולב את גולדה, אשתו, אם אוהבת היא אותו; האישה אינה מאמינה לשאלה; לאחר שלוש או ארבע פעמים בהן היא נשאלת משיבה גולדה- 30 שנה כיבסתי לך, בישלתי לך, ניקיתי לך, 30 שנה שוחחתי עמך וליוויתי אותך, ואם זו אינה אהבה, מהי אהבה."

לאחר פטירת המנוח בשנת 2006 תבעה האישה הראשונה את האישה השנייה ואת משרד הפנים שיכירו בה כאשתו של המנוח על מנת שתרשם כאלמנתו ותזכה בירושתו .

במהלך המשפט הציגה האישה הראשונה תצהיר עדות של אחותו של המנוח ,אשר העידה כי היא השתתפה בחתונה של האישה הראשונה בגאורגיה וכן הוצגו תמונות

ומסמכים שכולם מאשרים כי האישה הראשונה אכן הייתה נשואה למנוח .

ולאחר שהוכיחה האישה הראשונה כי היא נישאה למנוח כדת וכדין עמדו מחלוקות הבאות:

א.      אילו נישואין מקימים את הזכות לרשת האם הנישואין האזרחיים שהיו בחו"ל ?

ב.     האם יתכן שלמנוח יש שתי אלמנות ומי תירש אותו?

ג.      מה הפרשנות שתזכה אלמנה בירושה והאם יתכן שאישה תוכר כאלמנה לצורך ירושה אך לא לצורך אחר?

במהלך הדיונים הסכימה האישה השנייה בכאב רב שהאישה הראשונה תוכר כאלמנה לצידה .

בית המשפט פסק כי שתי הנשים יוכרו כאלמנותיו של המנוח ויזכו לירושתו באופן שווה וכן יזכו להירשם כאלמנות במרשם האוכלוסין .

שיהיו ימים יפים

מירי כהן,עו"ד

www.miricohen.co.il