האימפרסיוניסטים, מונה
קלוד מונה, 1840-1926 (Monet) גדול האימפרסיוניסטים הצרפתים. בתחילת דרכו עסק במה שהוא כינה "האפקט האטמוספרי" של ערפל תכלכל המכסה את האופק. הוא הטיף לציור בחיק הטבע ולהעלאת התרשמויות בלתי אמצעיות ומהירות הישר אל הדף ללא מתווה הכנה. ההשפעה החשובה עליו הייתה של מנה, אך עיקר עיסוקו היה בדרך בה נופל האור על העצמים. הוא הרבה לצייר את חופי הים בברטן ומשנת 1890 התמקד בציור סדרות של אותו נושא בשעות יום שונות, כאשר הוא מתמקד באפקטים השונים של נפילת האור בכל שעות היום. הסדרה האחרונה שצייר היא גם הידועה מכולן: "שושנות מים". סדרת תמונות ענקיות שצייר תוך כדי שהוא מאבד את מאור עיניו. ציורים אלו נחשבים לפסגת יצירתו ולמבשרי המופשט של המאה ה-20.
תחנת סנט-לזר,1877, שמן על בד איקונוגרפיה: החל בשנת 1877 החל מונה מצייר סדרות העוסקות בנקודת מבט זהה על אובייקט אחד בשעות ותנאי מזג אויר שונים. הסדרה של תחנת הרכבת בסנט לזר היא הראשונה בסדרות אלו. תחנות הרכבת היוו מוקד משיכה בשל היותן סמן של קדמה ואורבניזציה. באמצעות הרכבת יכלו אנשים הגרים בפרברי הערים ובכפרים להגיע ביתר קלות אל העיר על מנת לעבוד ולבלות בה (המשורר ומבקר האמנות תאופיל גוטייה כינה את תחנות הרכבת "הקתדרלות החדשות של האנושות, המוקדים שאליהם מובילות כל הדרכים"). הבחירה בנושא אופיינית לאימפרסיוניסטים: מוקד עירוני, קידמה ותנועה. אך עיקר נושא התמונה הוא התנהגות העשן שטוף האור. קומפוזיציה: התמונה מתארת חלל סגור של תחנת רכבת אליו נכנס הקטר במרכז התמונה מעלה עשן סמיך הממלא את החלל. החלל מתוחם משני עבריו על ידי קירות התחנה והצופה מביט במחזה מתוככי המבנה. למרות הסגירות מוקדש חלק נכבד מהקומפוזיציה אל השמיים המוארים והאפקטים שיוצר העשן במפגש עימם. העשן המואר "אוכל" את קירות המבנה ואת מראות הרקע.
קתדרלות רואן (סדרה) איקונוגרפיה: באמצע שנות ה 90, לאחר שסיים את סדרת ערמות השחת החל מונה מצייר סדרה של יותר מעשרים תמונות המציגה את הקתדרלה של רואן במבט על החזית המערבית. הסדרה כוללת ציורים מכל שעות האור: זריחה עד שקיעה. המראה משתנה בהתאם לאור והקתדרלה המפוסלת כולה נעה בין טשטוש מוחלט ליתר פרטים. הפיסול על גבי הפסדה הוא נושא מצוין למחקר האור כיוון שהוא עשוי בליטות ושקערוריות רבות המאפשרות אינסוף משחקים של אור וצל. קומפוזיציה: הקתדרלה ממלאת את כל הקומפוזיציה למעט מעט שמיים בחלק מהציורים. היא אינה מוצגת כמכלול אלא כמקטע של הקיר המערבי על שלושת שעריו. הגלישה אל מעבר לשולי הבד מתרחשת בכל הכיוונים (כולל למעלה ולמטה) ואינה מאפשרת התמצאות במקום או בנושא. המטרה היא מחקר ותיאור של משחקי האור יותר מאשר תיאור המקום עצמו.
שושנות מים (סדרה) איקונוגרפיה: לקראת מותו הלך מונה ואיבד את ראייתו. סדרת שושנות המים צוירה לאחר 1900 בביתו שבז'יוורני, שם סיים את חייו. תמונות אלו הן אדירות ממדים וקרובות להפשטה. ניכר בהן רצונו של מונה לכלול את ממד הזמן ביצירתו, על ידי הגדלת התמונות עד כדי כך שאינן יכולות להיתפס באופן כולל במבט אחד. למרות שניתן לייחס את ההפשטה אל אובדן הראייה שלו, ברור כי אין זה כל הסיפור. במופגן הולך מונה ופונה אל עבר תחושותיו הסובייקטיביות בתיאורים האחרונים של חייו. ציורים אלו הפכו את מונה למושא הערצה של ציירי המופשט במחצית השנייה של המאה ה – 20. |
