האימפרסיוניסטים, רנואר
אוגוסט רנואר (Renoir), 1841 – 1919 צייר צרפתי, הרבה לעבוד עם מונה תחת כיפת השמים וצייר את אותם נושאים. הוא הציג בשלוש התערוכות האימפרסיוניסטיות הראשונות אך לאחר שהפורטרטים שלו התקבלו לסלון האקדמי בשנת 1878 חדל להציג עימם. בשנת 1881 הרגיש שמיצה את הסגנון האימפרסיוניסטי ובעקבות ביקור שערך באיטליה הושפע מציור הרנסנס. הוא החל מתעניין באנטומיה של גוף האדם ואף דחה את הרעיון האימפרסיוניסטי כי יש לפרק את הצורה לחלקים קטנים על מנת להגיע לציור ספונטני. כמו כן הרבה לצייר סקיצות לעבודותיו ולא הרגיש עצמו מחויב לשיטות של חבריו. בין הנושאים המקובלים שלו: בתי הקפה, בילויים של זמן פנוי, נשים וילדים.
סעודת השייטים, 1881, שמן על בד איקונוגרפיה: נושא אימפרסיוניסטי אופייני: תיאור חיי הבורגנות בשעות הפנאי. לאחר שייט עורכים השייטים סעודה. קומפוזיציה: רנואר משתמש בקומפוזיציה פתוחה המושפעת מהצילום (ההשפעה העיקרית של הצילום על הציור האימפרסיוניסטי היא בקיטוע הפריים – אין ניסיון לבטא מציאות שלמה בתמונה אחת אלא להציג מקטע רגעי של התרחשות חולפת ממש כשם שהצילום מנציח את הרגע החולף). הצבעים שלו בהירים, בעלי מרקם דק, כמעט אוורירי וללא שימוש בצבע השחור. הוא משתמש בצבעים משלימים המשתקפים על גופיות השייטים (על פי התיאוריה של שברל העוסק ב after image)). למרות מהירות העבודה ניכר תכנון במשיכות המכחול, בעיקר על פי השימוש בהיי-לייטס בהירים המדגישים את נפחיות הדמויות, ובסדר של כיוון המשיכות. האור ביצירה חודר דרך הסככה באופן רך ואחיד ויוצר ריצוד על הבגדים והחפצים המחזירים אותו אל סביבותיהם.
מולין דה לה גלאנט, 1876, שמן על בד איקונוגרפיה: תיאור הבילוי בשעות הפנאי של הבורגנים הנאספים על גבעה ומבלים את הזמן בריקודים, אכילה ושיחות בין חברים. מולן דה לה גלט זוהי טחנת קמח בכפר בפרברי פריס שהפכה לאולם שתייה, שבחצרו הוקמה רחבת ריקודים. אווירה של שמחת חיים ביום קיץ שטוף שמש. אווירה קלילה ושלווה. אמצעים אמנותיים: צבע: משיכות המכחול קצרות רוטטות ויוצרות אווירה קלילה. הן מהירות, ונעשו בהטחות מכחול קטנות. הציור המהיר נדרש בציור שמטרתו לתפוס את הרגע החולף שבכל רגע עומד להשתנות, לכן אין כניסה לפרטים. יש כתמי צבע אדום, כעין הבזקים שחוזרים במישורים השונים. הגוונים האדומים שחוזרים במישורים השונים מעט משטיחים את החלל. האדום הוא צבע חם שקופץ קדימה נמצא בכל המישורים. הצבע הוורוד והכחול הכהה שולטים בציור ויוצרים אווירת קלילות, שני הצבעים משתלבים בשמלת הפסים של הנערה במרכז. קומפוזיציה: פוקוס וחיתוכים של הדמויות, הכיסאות והשולחנות. קומפוזיציה פתוחה- דינאמית ריבוי אלכסונים למשל: האלכסון של משענת הספסל. תפיסת חלל: באמצעות חלוקה למישורים. ברקע מראה מבנים, במישור המרכזי רחבת הריקודים ובמישור הקדמי הספסל בבית קפה וברקע הולכות הדמויות ונהיות קטנות ומטושטשות, יש הסתרות. אין נקודת מגוז. אור: ביצירה יש הרבה כתמים של אור מרצדים. האור נופל בנקודות מבעד לעצים ותורם לאווירת הקלילות. הגוונים הזהובים תורמים לריצוד האור. האור החודר מבעד לעלים מאיר באופן שווה את הקרקע, פני הדמויות ובגדיהם.
המתרחצות, 1887, שמן על בד איקונוגרפיה: הנושא של היצירה הוא קלאסי: עירום נשי. היצירה תוכננה ונבנתה לפי מיטב המסורת של הציור בסטודיו, שקודמת לו שורה ארוכה של סקיצות ורישומים המובילים לתוצאה רחוקה למדי מן המיידיות של האימפרסיוניסטים. ציור הרקע עדיין משקף גישה אימפרסיוניסטית יותר. |
