0<div class="module module_38"><h3 id="module_headline_30867" class="headline"></h3><div class="content module_content_38"><div class="type_9 comtype_user">
					<div class="content_headline">
					
					
					
					<h3 class="post_title">
						<a href="http://cafe.themarker.com/post/2129790/">סיפור</a>
					</h3>
					<div class="star_left">
					&lrm;<a style="" href="javascript://" id="rate_star_post_2129790" class="star_green" onclick="dex.load.onclick('dex.rate', function(){dex.rate.show('post', 2129790)})"><span class="large_star" style="">45</span></a><div class="rates_container"><div id="rates_2129790" class="node_rates"></div></div>
					</div>
					<p class="tags">
					<span class="category_tag"><a href="/browse_more_post/?category=11">תכנים אישיים</span></a>&nbsp;&nbsp;
					</p>
					</div>


					<div class="blog_entry" style="">

					<a class="report_function" href="javascript://" onclick="dex.load.onclick('dex.content',function() {var report = new dex.content.report('2129790', 'post', '9', {button:'תוכן פוגעני', header_text:'דווח על תוכן פוגעני למנהלי האתר'}); report.report();}); return false;" title="דווח על תוכן פוגעני למנהלי האתר" ></a>



					<div class="inner_bar" style="">
						<a href="http://cafe.themarker.com/post/2129790/#comments">47 תגובות</a>
						&nbsp;
						יום שבת, 16/4/11, 15:30
					</div>

						<div class="blog_text">

						<div style="margin: 10px 0; float: left;">
							<iframe src="http://www.facebook.com/plugins/like.php?href=http://cafe.themarker.com/post/2129790/&amp;layout=standard&amp;show_faces=true&amp;width=450&amp;action=like&amp;colorscheme=light&amp;height=80" scrolling="no" frameborder="0" style="border:none; overflow:hidden; width:450px; height:80px;" allowTransparency="true"></iframe>
						</div>
						<div class="clear"></div>

						<div class="blog_media"></div>
						<table><tr><td><p dir="rtl">לפני שנים רבות חי לו ביער חוטב עצים זקן. </p> <p dir="rtl">כמה זקן? החוטב הזקן היה זקן מאד. הכי זקן שאפשר להעלות על הדעת. כל כך זקן שהקפלים בפניו כיסו לו על עיניו שגם ככה לא ראו כבר מי יודע מה טוב, או כמעט בכלל.</p> <p dir="rtl">הוא היה נראה כמו צימוק עם זקן שצמחו לו רגליים וידיים.</p> <p dir="rtl">הוא היה כל כך זקן שאם הוא היה הולך, והרי הוא לא ממש הלך. אבל אם כבר הלך, העצמות שלו השמיעו חריקות רמות יותר מאשר רגליי ההליכון שלו שנגררו על לוחות הרצפה הדהויות.</p> <p dir="rtl">כל כך זקן שאם היה מתעטש היה סיכוי די משמעותי שהשן האחרונה שנשארה לו בקדמת פיו תעוף למרחקים עם מטח הרוק.</p> <p dir="rtl">כל כך זקן, שלא פעם ולא פעמיים חלק את צלחת האוכל שלו על השולחן עם שני עכברושים וחתול אחד ואפילו לא ידע על זה.</p> <p dir="rtl">בקיצור הבנתם את הרעיון.</p> <p dir="rtl">ואותו זקן חי בבקתה. </p> <p dir="rtl">מה זה בקתה? גם הבקתה הזו ראתה ימים יפים יותר. ומזמן. הבקתה הייתה כל כך ישנה ורעועה שאפילו לוחות העץ שהייתה בנויה מהם היו כבר אפורים ומתקלפים. היה הרושם שמשב הרוח הקל ביותר יעיף את הבקתה וכל מה שיוותר ממנה במקרה הטוב הוא רצפה. אם בכלל.</p> <p dir="rtl">בבקתה היו מעט מאד רהיטים אבל זה בדרך כלל מאפיין בקתות.</p> <p dir="rtl">מהבקתה יצא שביל עפר צר שהוביל למערה היער. אפשר לומר שאל הבקתה הוביל שביל עפר צר, אבל הכול עניין של נקודת מבט.</p> <p dir="rtl">הסיפור מתחיל בבוקר אחד שאת ידידנו הזקן העיר רעש גרירה מוזר שהגיע מהשביל שהוביל מ/אל ביתו.&nbsp; הייתה זו שעה מוקדמת מאד והשמיים היו עדיין אפורים מעט מחשכת הליל.</p> <p dir="rtl">הגרירה הייתה איטית מאד ובקצב קבוע. איטית מספיק לאפשר לו את רבע השעה שלוקח לו בדרך כלל להתרומם ממצב שינה לישיבה על המיטה. כאשר כבר הצליח להתיישב הגרירה נשמעה ממש סמוך לדלת.</p> <p dir="rtl">הוא ניסה בכוחותיו הדלים לאמץ את מוחו על מנת להיזכר היכן מונח הגרזן שלו. חוטב עצים חייב תמיד לדעת היכן מונח הגרזן שלו. למזלו הגרזן היה מונח היכן שהיה מונח בעשרות השנים האחרונות, מתחת למזרון הדק. קרוב למקום שהניח עליו זה מכבר את ראשו.</p> <p dir="rtl">הוא הכניס את ידו ושלף באומץ המאפיין קשישים רבים את הגרזן, ביד רועדת קמעה, אך בטוחה ואיתנה בהתחשב בנסיבות.</p> <p dir="rtl">אותי לא ייקחו חי, חשב לעצמו. והוא צדק לגמרי. אותו לא ייקחו חי. אבל לבטח ייקחו אותו מת. וללא מאמץ מיוחד.</p> <p dir="rtl">הדלת נפתחה באיטיות. המחזה שנגלה אליו, במידה מטושטשת מעט, אך עדיין ברורה מספיק על מנת להקפיא את דמו של החוטב הישיש שלנו, הקפיא את דמו.</p> <p dir="rtl">אל הבקתה נכנס יצור עצום מימדים, לבוש הררי קפלים של בד אדום וורוד, נגרר באיטיות ובכבדות רועשת וגועשת לכוונו של חוטב העצים הזקן.</p> <p dir="rtl">"עצור שם", צפצף הזקן בקול רועד, "או שאני אקצוץ אותך לחתיכות עם הגרזן שלי".</p> <p dir="rtl">היצור העצום נעצר. הזקן, היה מופתע מכך לא פחות מאשר היצור עצמו.</p> <p dir="rtl">"אל תדאג", קרקר היצור בקול חנוק מעט, "לא באתי להרע לך". היצור השתעל מעט ופלט צפרדע על הרצפה החבוטה שמיהרה להימלט על נפשה אל מתחת למיטה.</p> <p dir="rtl">"אני רק באתי לעשות את עבודתי" היצור הרים את קפלי הבד העצומים מן הרצפה ומשך אותם מעלה. "לפני חמישים שנה כרתת עץ, שהיה כלוא בו שדון והוא ביקש להעניק לך משאלה", קרקר היצור, "אז באתי להעניק לך אותה. אני הפיה הטובה של היער. אני אולי כבר לא נראית כפי שהייתי בצעירותי, אבל האמן לי שהייתי יפיפייה אמיתית".</p> <p dir="rtl">הפיה, או מה שהסתבר כפיה, הביטה סביבה וחיפשה כיסא או חפץ כלשהו לשבת עליו.</p> <p dir="rtl">"לכל הרוחות ושדי היער, למה לקח לך חמישים שנה להגיע אלי?", צפצף הזקן.</p> <p dir="rtl">"אתה חושב שזה פשוט להאכיל משפחה שלמה?" קרקרה הפיה בכעס, "יש לי שבעה ילדים להאכיל ולא היה לי זמן לגשת לכל אחד בזמן". </p> <p dir="rtl">"אני לא חושב שלהאכיל את השבעה הייתה הבעיה" צפצף הזקן.</p> <p dir="rtl">"טוב", רטנה בקול רם הפיה "מה אתה מבקש?, אני צריכה לחזור כבר, הרעב מתחיל להציק לי".</p> <p dir="rtl">"מה?" צפצף הזקן, "אין לי קצת זמן לחשוב על זה?".</p> <p dir="rtl">"קדימה, קדימה"&nbsp; קראה הפיה בקול, וסנאי קטן נמלט מתחת לקפלי הבד העצום שכיסה אותה ונס מבעד לדלת, "יש לך משאלה אחת. כדאי שתהיה נבונה".</p> <p dir="rtl">הזקן היה חסר אונים. הזדמנות שכזו מגיעה פעם בחיים. לרוב האנשים אפילו לא פעם אחת, וכעת לא הצליח לחשוב על משאלה אחת אותה רצה יותר מן האחרות.</p> <p dir="rtl">"ואם אני אבקש שיהיו לי עשר משאלות?" שאל.</p> <p dir="rtl">"אתה יודע שזה לא עובד ככה", היא אמרה, "כולם נהיים חכמולוגים כשזה מגיע למשאלה".</p> <p dir="rtl">"אני יודע מה אני רוצה", אמר הזקן בהתרגשות, " תחזירי אותי לגיל עשרים, הי הי הי", צחקק הזקן, איזה שובב הייתי אז".</p> <p dir="rtl">הפיה נעמדה, הוציאה מאי שם בין הקפלים שרביט דקיק ומנצנץ ובתנועה מהירה הניפה אותו.</p> <p dir="rtl">"עצרי", זעק הזקן, "לא, לא, לא לגיל עשרים". ידה של הפיה קפאה באוויר.</p> <p dir="rtl">"רק לא לגיל עשרים. שכחתי איך&nbsp;אז עוד גרתי אצל ההורים, וכמה קשה עבדתי לעזור להם, בינינו, הייתי גם חתיכת מטומטם קטן". הוא עצר והרהר רגע. "שלושים. כן. אז בדיוק התחתנתי ונהייתי אב צעיר, איזה יופי של תקופה. עוד כוחי היה במתני".</p> <p dir="rtl">הפיה הרימה שוב את ידה.</p> <p dir="rtl">"לא" זעק שוב הזקן, "רגע. שכחתי איך עבדתי כמו חמור והייתי חוזר כל יום לפנות בוקר. ובשביל מה? אפילו בקתה כמו שצריך לא הצלחנו לקנות. בשום פנים ואופן לא גיל שלושים".</p> <p dir="rtl">"נו" אמרה בכעס הפיה. "אל תבחן את סבלנותי, החלט כבר". היא הרימה פרור ישן מן השולחן ובלי משים הניחה בפיה והחלה ללעוס.</p> <p dir="rtl">"כן, כן" אמר הזקן באיטיות כאילו חושב לעצמו. "ארבעים? אבל אז כבר היה לנו את כל הילדים ועבדנו אפילו יותר קשה. גם נתפס לי הגב אז ו.."</p> <p dir="rtl">"חמישים וסגרנו?" אמרה הפיה בקוצר רוח.</p> <p dir="rtl">"בשום פנים ואופן לא" אמר הזקן, "לא רק שהגוף שלך כבר לא מה שהיה פעם, אתה מחכה שיהיה לך סוף סוף זמן לעצמך, אבל כשהילדים כפויי הטובה שלך בסופו של דבר עוזבים, אתה בן שישים ולא יכול לעשות כבר הרבה, לא כמו פעם לפחות".</p> <p dir="rtl">"אז מה אתה רוצה? אולי איזו עוגה טובה, מרמלאדה טעימה?" ניסתה הפיה לעזור, וניגבה את זווית פיה.</p> <p dir="rtl">"איחס", אמר הזקן, שמראה גופו העיד שמזון לא היה מתחביביו העיקריים.</p> <p dir="rtl">הוא הסיט את ראשו וניסה להביט בבקתה שלו. היתרון בגילו המופלג היה, שהוא לא באמת יכול היה לראות את הבקתה שלו.</p> <p dir="rtl">"כן.." מלמל לעצמו בשקט, "זה יתאים.."</p> <p dir="rtl">"טוב", אמר, "החלטתי".</p> <p dir="rtl">"כן?" שאלה הפיה בקוצר רוח.</p> <p dir="rtl">"אני רוצה " הוא נעצר וצחקק בשקט. "רוצה שתישארי פה איתי, אבל כבת עשרים".</p> <p dir="rtl">"מה?" שאגה הפיה בזעזוע. "אתה לא יכול לבקש ממני דבר כזה. יש לי משפחה, ילדים..".</p> <p dir="rtl">"משאלה זו משאלה, לא?" אמר הזקן בקול ערמומי, "את חייבת להגשים לי אותה, הרי זה מי שאת, פיה".</p> <p dir="rtl">ומה שנכון, נכון. אף אחד לא אמר שאין סיכונים בלהיות פיה.</p> <p dir="rtl">למזלה, או למזלו, לא ארך זמן רב מרגע שהפכה לבת עשרים ונשארה בביתו עד שנפח את נשמתו בין זרועותיה. בסך הכול עושה רושם ששניהם הרוויחו מכך. </p> <p dir="rtl">או כמו שנאמר, מה שעושה גבר ככזה, הוא לא איך בחר לחיות את חייו, אלא איך בחר לסיים אותם.</p></td></tr></table>
						<div class="scorer"><div class="rate starer" id="rate_2129790"><strong>דרג את התוכן:</strong><a href="#" class="requirelogin rate_good"></a><a href="#" class="requirelogin rate_bad"></a></div><script type="text/javascript">
		dex.load.subscribe("dex.rate", function () { dex.rate.init('rate_2129790', 'post', 2129790, '', '-1', 'EFWGnUtPM3oNun3sEF83Wg==','תודה')})
		</script>
<!-- AddThis Button BEGIN -->
<div class="addthis_toolbox addthis_default_style">
<a class="addthis_button_preferred_1"></a>
<!--<a class="addthis_button_preferred_2"></a>
<a class="addthis_button_preferred_3"></a>
<a class="addthis_button_preferred_4"></a>-->
<a class="addthis_button_compact"></a>
<a class="addthis_counter addthis_bubble_style"></a>
</div>
<script type="text/javascript" src="http://s7.addthis.com/js/250/addthis_widget.js#pubid=xa-4fd86c5901aec0fb"></script>
<!-- AddThis Button END --></div><div class="clear"></div>

						</div>

						
						

						<ul class="action_bar two"></ul>


					</div></div><script>
		plasma_post = function() {
		
			this.process_answer = function(o) {
	
			 	var headline = 'סיפור'
			 	this.dialog.el.dialog.setHeader(headline);
			 	this.dialog.el.className += ' plasma_post';
			 	return o;
			};
			
			var config = {
		 	
				process_answer:true,
		 		process_content:false,
		 		dialog_id:'user_init_edit',
		 		width:'885px',
		 		height:'620px'
			};
		
			this.dialog = new dex.panel(this, config);
			this.dialog.load_form_post('/post/2129790/module/blog_post/?plasma=true')
	};

	dex.load.subscribe('dex.panel', function() {
	});
	
	</script></div><div class="clear"></div><div class="underbar"></div></div><div id="blog_post_outbrain_wrapper">
			<div class="OUTBRAIN" data-src="http://cafe.themarker.com/post/2129790/module/blog_post/?plasma=true" data-widget-id="AR_1" data-ob-template="TheMarkerCafe" ></div>
			<script type="text/javascript" src="http://widgets.outbrain.com/outbrain.js"></script>
		</div>