העזתים כנראה לוקים בקשיי למידה. רק לפני שנתיים הם חוו מהלומה קשה – דם זרם ברחובות עזה, יותר מ-1300 איש קיפחו את חייהם, כמעט אחד לאלף עזתים נהרג, יחס דומה ואף גדול מזה שאנו חווינו במלחמת יום כיפור. המהלומה יכלה להיות הרבה יותר קשה לולא התגייס העולם לעצור את המתקפה הישראלית. להבדיל ממלחמת יום כיפור הקרבות בעופרת יצוקה התרחשו ברחובות הערים העזתיות כך שהעורף העזתי חווה את מוראות המלחמה בכל עוזם. לזה צריך להוסיף את הנזק לתשתיות, נזק שהעזתים אינם מסוגלים לשקם בכוחות עצמם ואכן חלק ניכר מההרס עדיין לא שוקם... ועל אף כל זאת "כוח ההרתעה" שמבצע עופרת יצוקה התיימר להשיג החזיק מעמד רק שנתיים (וזאת כשמוציאים מהמשוואה את טפטוף הטילים שמעולם לא פסק מאז תום המבצע).
ברור לכל שלבעיה זאת יש פתרון "פרק המשך" עופרת יצוקה 2 שיהיה אף יותר כואב מהפרק הראשון. או אז יטמע השיעור בשכלם הרפה של העזתים, ואם לא אז עופרת יצוקה 3 וכך הלאה. בעצם הפתרון של "כוח הרתעה" דורש תחזוקה שוטפת של זריעת אימה. יתר על כן אפילו התמדה עיקשת של הרג והרס עלולה להיות לא אפקטיבית עם השנים, שכן הנפש האנושית מצליחה להרגיל עצמה אף למצבים קשים, ולכן כדי למנוע מהעזתים להתרגל על ישראל להחריף מדי פעם את כמות הקרבנות וההרס שהיא מייצרת כדי להגן על כוח ההרתעה המקודש. כאן אולי המקום לעלות באוב ציטוט נשכח של גולדה שאנו לא נסלח לערבים על מה שהם גורמים לנו לעשות להם.
כח ההרתעה נועד כמובן למטרה הברוכה של קניית שקט. המשוואה היא שכמות מסוימת של קרבנות, פצועים, מבנים הרוסים וכו' תקנה פרק זמן כלשהו ללא פעילות טרור פלסטינית. במונחי שוק "כוח הרתעה" הוא הדרך הזולה לקניית שקט (כיוון שמרבית המחיר היא על חשבון הלקוח). אלא שזה אולי המקרה הקלאסי של "לקנות בזול ולשלם ביוקר". תדמית האכזריות הישראלית שבזכותה מושגת ההרתעה אינה פותרת אפילו לא משככת את הסכסוך, אלא מזינה אותו: היא יוצרת תחמושת אידאולוגית לדורות נוספים של שוטמי ישראל. היא לא מונעת עימות מזויין היא רק דוחה את העימות ואף מעצימה אותו. היא ממשכנת את העתיד לטובת שקט קצר מועד בהווה (זאת מבלי להזכיר שתדמית האכזריות הישראלית מאחדת את העולם הערבי המפולג למטרת התנגדות לישראל, ומטה את דעת הקהל ומנהיגיו נגד המדינה היהודית). הלוואי שהאינטרסים של מי שהפך את כוח ההרתעה למדיניות המרכזית של מדינת ישראל אינו נובע משיקולים זרים. . |
תגובות (54)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
מסכים. כוח הרתעה זה לא אסטרטגיה. למי שעובד רק על הרתעה קוראים "אבו עלי".
לגבי התחליף - התחליף היחיד הוא צעד חד צדדי. כל השאיפות שלנו והציפיות מהצד השני לא נענו (אין פרטנר) אז זה יפה אבל לא פרקטי.
"השאיפה שלנו היא לנתק את עזה מהשד האירני."
בוא נתחיל בניתוק עזה מישראל ואח"כ נעבור לניתוק משאר מדינות אוייב.
בעניין כוח הרתעה:
לא לבסס מדיניות על כוח הרתעה.
לא לבנות מבצע צבאי שתכליתו כוח הרתעה, אם כבר משתמשים בכוח צבאי, למטרות אופרטיביות ולא פסיכולוגיות (כוח הרתעה יכול להיות תוצר לוואי של מבצע צבאי אך לא יעד).
ובכל זאת מה בתור תחליף?
אני חושב שניתן להסתכל על הרשות בגדה שלמרות הביקורת עליה הצליחה ליצור תשתית אזרחית, ואף להלחם בטרור. לדעתי אנו היינו שמחים מאוד אם העזתים היו הולכים בדרכי אנשי הגדה, ולכן אנו צריכים לשאוף שמי שפועל בדרך אזרחית יוכל להשיג יעדיו (מדינה פלסטינית) בעוד מי שמעדיף את דרך הטרור יוכל להתבונן באחיו המשוחרר ולרצות גם.
חוץ מזה צריך לתת את הדעת מי היוזם והממן של חגיגת האלימות בעזה. לדעתי (וכנראה גם לדעת המודיעין הישראלי) מדובר באירנים ששולחים את העזתים לתופת לטובת מטרותיהם. השאיפה שלנו היא לנתק את עזה מהשד האירני. איך עושים את זה? בטח לא על ידי הפצצות.
אם כבר מדברים על ויאנטם, גם אני ראיתי דוקומנטרי על ויאטנם, שבו ניטען שמלחמת ויאטנם התחילה כתגובה לתקיפת אניית מלחמה אמריקאית על ידי הקומוניסטים בויאטנם - אלא שהתקיפה הזו מעולם לא התקיימה. לפרוץ המלחמה היה גם קשר לבחירות הממשמשות לבוא וג'ונסון הדמוקרטי הסיק שתקיפה בויאטנם תתן לו יתרון על פני יריבו הרפובליקאי. אם זכורתני נכון גם מבצע עופרת יצוקה היה סמוך למועד הבחירות.
אני תוהה מתי יפוג התוקף של הטמטום,
מתי מדינת ישראל תפסיק את הסחר עם ארגון הטרור חמאס?
מתי חברות ישראליות יפסיקו לסחור עם רוצחי ילדים?
מתי יפסיקו לשלוח משאיות שקלים לעזה?
מתי יפסיק הבנק היחיד בעולם לפרנס את החמאס?
מתי יפסיקו את החשמל והדלק למפעלי הקסאמים?
מתי ישראל תפסיק להכניס עזתים לטיפול בישראל ותודיע "עד שגלעד משוחרר, גם הוא צריך טיפול" ?
מה שעצוב בסיפור "המצור" השיקרי הזה של אולמרט וליבני, שזה בא בכלל מהרשות הפלסטינית. אני תמיד חשדתי שזה בא ממחמוד עבאס, עכשיו ויקיליקס מאשרים את זה. גם הטימטום של המלחמה בעזה בא מהרשות הפלסטינית.
מתי נפסיק לקחת עצות מהפלסטינים? מתי הטמטום יפסק? מתי נסגור את הגבול עם מדינת חמאסטן?
1. מודה ומתוודה בקשיי ההבנה שלי.
2. יכול להיות ששנים של התגייסות למטרה חיסנו אותך כליל ממה שנקרא "אירוניה" (וכן לקרוא פוסט בן שלוש פיסקאות עד תומו)
3. יכול להיות שהעובדה שאתה פרשת בצורה הפכית את הכתוב בפוסט מכל שאר המגיבים נובעת מהעובדה שאתה צודק בזמן שכל השאר טועים?
אני חושב שהשאלה היא לא אם כח ההרתעה עובד, שכן גם אם הוא עובד מדובר בחרב פיפיות
הרעיון נשמע מקורי אלא שישראל מטילה מצור בן מספר שנים על עזה. מצור שעל פי ועדת טירקל הוארך באופן אוטומטי ללא שום דיון בממשלה. המצור שהיה אמור להביא למיאוס של העזתים בשילטון החמאס השיג את התוצאה ההפוכה. המצור נתפס בעזה כרוע ישראלי, וכיוון שהוא גדע את אפשרויות הפרנסה בעזה הוא הפך את העזתים לתלויים עוד יותר בשלטון החמאס - ולמעשה ביצר את מעמדו. האם האסטרטגיה שלנו היא ללמוד משגיאות העבר איך לעשות אותן עוד פעם?
"כוח ההרתעה" הפך למטבע לשון חסר פשר אמיתי.
למעשה מלבד תקופה קצרה אחרי ההלם של ששת הימים לא באמת יש כוח הרתעה.
זה מצב מתמשך של לחימה בעוצמות משתנות, כאשר ברוך השם אנחנו הכוח החזק.
עכשיו השאלה שלי היא כזאת; מה בעצם אמרת?
כלומר, איזו פרקטיקה אני יכול לקחת מהפוסט הזה?
כל אחד וההנאות הקטנות שלו.
נו אם אנחנו והעזתים חושבים באופן דומה יש תקווה - אפשר למצוא מכנה משותף.
התגובה הזאת מזכירה קצת את השורה
The workers have nothing but their chains to lose in this. They have a world to win.
מהמניפט הקומוניסטי. האם זהו שימוש מחודש
מה, כוח הרתעה זה איזה חוזה? מה זה "פג תוקפו"?
במקום לחשוב על כוח ההרתעה, תנסה לחשוב על כוח ההתנעה. לא מה מרתיע אלא מה מניע את העזתים.
זה לא בהכרח יביא אותך לפתרון הבעיות, אבל זה אולי יביא אותך להמנע מחשיבה שגויה ואשליות.
בסרט הדוקומנטרי המעולה "ערפל המלחמה" מדבר רוברט מקנמארה, שר ההגנה של ארה"ב בימי משבר הטילים בקובה ותחילת מלחמת וויטנאם, על כך שההבנה שלהם את הצפון וויטנאמים היתה שגויה. "אנחנו חשבנו שהם נלחמים למען הקומוניזם ושהם כלי משחק של המעצמות הקומוניסטיות. מבחינתם זו היתה מלחמת עצמאות והם היו נלחמים בסינים באותו אופן אם הסינים היו מנסים להכנס לארצם." הוא גם מספר שנודע לו הרבה שנים אחרי, שקאסטרו דחק בכרושצ'וב לירות טילים לעבר ארה"ב, מה שלא רק היה מתחיל מלחמת עולם גרעינית אלא היה מוחק את קובה מעל כדור הארץ. אבל קאסטרו היה מהפכן צעיר ונלהב, ואולי לקח את המילים "עולם ישן עדי יסוד נחריבה" ברצינות.
הלקח (שלי) הוא שהצד השני לא בהכרח פועל לפי ההגיון ה"מקובל והמוסכם" עליך.
חג שמח ושקט.
למי שלא הבין למה במקום הרתעה אנו מקבלים זעם נקמני אז הנה סרט שמסביר בתמונות ובצלילים את תוצאות ההרתעה:
http://www.youtube.com/watch?v=JXHB2dnd42Q
תתעלמו מהפן ההסברתי, פשוט תסתכלו באנשים עצמם, תסתכלו בילדים שנולדים בהמוניהם מתוך מצוקה ויונקים את שבועת הנקמה בחלב אימם.
הרתעה יכולה להתקיים רק כשאין רצון בנקמה. זו הייתה החוכמה של שלטון מצרים הקודם שהציג את מלחמת כיפור כנצחון כדי לדכא את יצר הנקמה.
"הפתרון של "כוח הרתעה" דורש תחזוקה שוטפת של זריעת אימה"
לא צריך לירות כדור אחד.
איך מרתיעים אויב כשישראל משלמת לו משכורות ואפילו פנסיות? סוחרת לו, מייצאת לו, לאחרונה גם מוכרת לו מכוניות?
לסגור את הגבול, את החשמל, את האינטרנט של עזה (שמגיעה מישראל אגב). לסגור, לנתק, לכבות.
אני חושב שעלית על העניין - המכות שאנו מחטיפים לעזתים זו תרופה בעיקר בשביל עצמנו, והמכות שהעזתיים מכים בנו זה תרופה בשביל עצמם. העיקר שכולם נהנים.
*** (יש איזשהו קשר ליהושפט?)
זה מילכוד 22. כנראה שמה שלא אכתוב בסוף אצא טועה.
על פי איזה מחירון אתה קובע את כוח ההרתעה?
אם כוח ההרתעה לא מרתיע, הוא לא כוח הרתעה, אלא סתם כוח, לא משנה לאיזו דוגמא נתייחס, ששת הימים או מבצע עופרת, אם הם לא יצרו הרתעה, זה בגלל שלא הייתה הרתעה, ולא בגלל שהרתעה לא "עובדת",
למלך חוסיין ההרתעה דווקא עבדה, ועם אותם פלסטינים, רק שאצלו זה לא היה 1300 אלא 40000 או יותר.
זה טיפשי לקבוע בשביל מישהו אחר איזה כוח אמור להרתיע אותו, ממש חוצפה מצד העזתים שהם לא נרתעים מכמות הרוגים שאנחנו חושבים שהיו צריכים להספיק להם, אם רוצים באמת להרתיע, צריך לעשות את זה בקנה המידה שלהם, לא שלנו.
את נקודת המוצא להתחלת החישוב הבסיסי הראשוני הפלסטינים קבעו בעצמם, במילים אחרות, לפלסטינים דווקא יש מחירון חיי אדם, הם רוצים 1000 מחבלים תמורת גלעד שליט, כלומר היחס הוא 1:1000 עכשיו, צריך לחשב את פוטנציאל ההרג של כל טיל שהם יורים ולהכפיל ב1000 אם נגיד שטיל יכול להרוג "רק" שני אנשים, והם יורים 50 טילים ביום, מדובר בשווה ערך ל 100000 פלסטינים, יש לי הרגשה שקנה מידה כזה יהיה מרתיע באמת, ואם לא, אז כפול.
אתה מציג את נושא ההרתעה כאילו הוא העיקר והמטרה בפעולות צה"ל, כשבעצם מטרת פעולות הצבא היא להגן על חיי התושבים, אני בטוח שלאף אחד אין התנגדות שהעזתים לא יירתעו ולא יפחדו בכלל מצה"ל ואפילו יזלזלו בצה"ל, כל עוד הם לא מנסים להרוג אותנו.
האם, למשל, אתה חושב שצריך לבטל את כל העונשים הפליליים כי הרתעה לא עוזרת?
עובדה שאחוז גדול מהפושעים שמשתחררים מהכלא חוזרים לפשוע, ואפילו בגדול יותר, על פי ההיגיון שלך, צריך לבטל את העונשים ולתת לפושעים את מה שהם רוצים.
1. כנראה שהגעת לרמה אינטלקטולית שלא כל אחד מגיע אליה (קל וחומר העזתים).
2. מה דעתך על המחקר שילדים מוכים הופכים לאבות מכים? במקרה זה השימוש באלימות הוא נסוחה בדוקה להמשך האלימות.
3. וקשה להתעלם מנוסח השאלה. בעולם שתיארת יש מצב שבו שני אנשים חיים בשלווה ופתאום הרע מבין השניים מחליט להכות את הטוב. והטוב (שהוא במקרה גם החזק) שובר את הידיים לרע ומונע אלימות עתידית. תיאור זה לא כל כך מתאים לתפיסת העולם העזתית על פיה - כל הקיום שלהם שתלוי ברצון הטוב (ולפעמים לא כל כך טוב) שלנו הוא בחזקת קבלת מכות. כמובן שכל אחד רשאי לתאר את המציאות על פי הבנתו - אבל זה אולי מסביר מדוע המודל ההגיוני שאתה מציע לא כל כך עובד במציאות.
זה מין הגיון אבלוציוני שאפשר לכנות אותו על שם מדוזה המיתולגית (ההיא שצמחו לה שבעה ראשים על כל ראש שנקטע). דוקא מתאים לשיר של פסח:
אם חיסלנו את אשף ולא בא החמאס - דיינו
אם חיסלנו החמאס ולא בא הג'יהאד האיסלמי - דיינו
אם חיסלנו הג'יהאד האיסלמי ולא בא אל קעידה - דיינו
והשאלה האם מטווי המדיניות אכן מכוונים לאותו דיינו???
המושג כוח ההרתעה הוא מסוג המושגים שנראים כאילו ומדובר בחוק טבע אוניברסלי ומוכח (ע"ע כוח הכבידה), אשר על כן מעולם לא עמד לבדיקה לגבי עצם מהותו.
למשל: לא הייתה תבוסה לערבים כתבוסת 67'; למרות זאת התנהלה לה מלחמת התשה (68-70) ולאחריה הם יצאו למלחמה של ממש (73).
מושג ההרתעה, כנגזר אך ורק מעצמת המכה הצבאית שחטף הצד השני הוא, מה לעשות, לא בהכרח עומד במבחן המציאות.
מה שמרתיע ומה שלא היא מערכת שלמה של רווח והפסד לעתיד, המבוססים, גם, על היכרות עם המכה שהייתה. זה לא הדבר היחיד, ובשום מקום לא כתוב שזה מה שעוצר אנשים או לא.
חוץ מאשר אצל גאוני המדיניות הישראלית לדורותיהם.
אני יודע שאם אני ארביץ למישהו והוא ישבור לי
את הידיים ,אני אחשוב פעמיים אם להרביץ לו שוב.
אם יחזיר לי מכות כאלה לא משהו-אמשיך להרביץ.
העזתים שכחו. אולי, אבל אנחנו גם שילמנו. כי כל כיבוש של עזה
מחדש מחזיר אותנו לעובדה שיש כבר טילים עד תל אביב.
ועדיין ישראל לא מכוסה בכיפות ברזל. ואני מקוה שלפני זה יגיע משא ומתן.
לא רצינו את אש"ף, להזכירך אז קיבלנו את חמס.
וממה ששומעים שקורה בעזה, אז פלגים קיצוניים יותר
מנסים לדרדר את המצב. ולכאורה חמס הפך להיות המתון.
נחסל את חמס נקבל ג'יהד איסלמי. לא ככה?