חמדנותם של אנשי הנדלן
על גבול כ'ס הוד השרון(מגדיאל) בקצה הרחוק של מגרש החניה לרכבת ישראל עומד לו עץ אקליפטוס ולו גזע עבה ומפוצל ,בן 102 שנה הוא העץ. שתלו אותו היהודים שברחו בזמן הפרעות ביפו 1926 באופן סרקסטי ניתן לומר החורש שניטה בא להעלות את ערך הנדלן העץ הוכר כעץ מוגן וכך התחיבו גם קברניטי רכבת ישראל ההתחיבות כללה תנאים של עד היכן תוכל לחתוך בשרשים(כיוון שמתחם התחנה בסוקולוב הוא במפלס נמוך יותר מהמפלס בו נטוע החורש. מכל החורש לפחות היתה איזו אמונה בציבור שהנה העץ הזה הנהדר בשפע ענפין ובצילו על שביל הטייסים העובר לצידו. והנה תמונת העץ ועליו המצהיבים וקליפתו המשילה עצמה ממנו לא כסימן להתחדשות אלא כציון רגעי הגסיסה האחרונים של סמל תרבות ונכס היסטורי. רק משום שעמד בדרכו של כביש המיועד לחבר את כביש 531 לר'ח סוקולוב כביש שעוקף בבירור את מגרש החניה של רכבת ישראל, שבכונת קברניטיה לקרות אותו בקומה נוספת כדי להיצמד לאותו מפלס של שארית היער שעוד נותר וגורלו להפוך לשטח נדלני יקר ערך בבעלות הוד השרון פלוס בעלות פרטית וככה ינגישו ויקישו נדלן בנדלן ובא לציון המלין(המילירדר במקרה זה)
ארכיון
אמי מספרת
 אמי היתה טובה מאוד במקצועות הספרות, וכבר כתבתי שהכינוי שלה היה ביאליק, את רשמיה רשמה בעיקר מתוך שרותי פח שהיו ממוקמים בחצר שהמבנה היציב ביותר היה הרפת, ולמגורים המשפחה הסתפקה בצריף עץ וברצפת בטון, היתה גם עלית גג, אבל בדוד לא היה , ובחום הקיץ השרבי היתה סבתי עליה השלום מרטיבה את רצפת הבטון ומשטחת עליו את גופה, וכך עבד הק רור ללא מזגן וללא מאורר תקרה, אבל ברשותכם נחזור לעיקר הסיפור, כאמור אמי היתה חזקה בלשון ובספרות , אך מתמתיקה היתה צרה צרורה,והמורה למזלה הרע היה קפדן לעילא, בני דורי זוכרים אותו יותר מספרי הגיאוגרפיה, וכשאני למדתי באותו הגיל בו מדובר על אמי השם פאפוריש היה שם נרדף לגיאוגרפיה, אבל באותן שנים לימד פאפוריש מתמתיקה, או חשבון כפי שאז זה נקרא, אבכל היה לו כבר אז נוהג לקחת את הכיתה ולצאת לסיורים בסביבה, במיוחד באזורי הכפרים הערבים ג'לג'וליה ואפילו קלקיליה, כשאי מתבונן בתמונה המצורפת, זה נראה לי כאילו צולם בארץ זרה, כנראה שזה השלב שבו התחיל ההיתוך שבין קבוץ לגולה, מנהג נוסף עליו הקפיד הוא שכל תלמיד יביא איזה מאכל לשתף בו את האחרים, סבתי צפורה עליה השלום שהיתה טבחית טובה בלשון המעטה , היתה עוד יותר ידועה בכשרונה לאפיה,עוגות חבל על הזמן ועוגיות של חמאה, וגם חלקה ביד נדיבה שלא תחסר לילד איזה עוגיה, ואז באותו יום בהפסקה כל אחד הביא את מאכלו שנדבה אמו, למען ילדי הכתה,פאפוריש המחמיר בעניני החשבון,טעם מכל דבר כאילו היה מבקר מסעדות, בעל כריזמה מפחידה,והנה מבלי משים הגיעו לפיו גרעיני אבטיח ישמרנו האל מכל רע, אינני יודע אם מדובר אז באבטיח מללי , וכלל לא בטוח שהמורה הוא לויאלי, את הגרעינים ירק הוא בבוז ובכעס העלה שאלה, של מי זבל גרעיני האבטיח הללו, הטיח קולו בכיתה, ולפתע השתרר שם שקט ודממה, מבטו הזועם הפאפורושי סקר את ילדי הכיתה בקפידה,ואז נחו עיניו אבל לא מזעם , על הגרועות שבתלמידותיו, ולצערה זו היתה אמי,שרק ממבטו הרגישה אשמה, ואז אמרה זה שלי גרעיני האבטיח הללו, והכיתה עדיין שקטה, כששאלתי את אמי לימים למה לקחה על עצמה אשמה,(אם בכלל יש פה אשמה) לא לה, ואז היא השיבה, אותו מורה פאפוריש ממילא לא סבל אותי ואם לא הייתי מודה יתכן והדבר היה נגמר בחקירה , ואולי אף בבכיה, ככה נפטרנו מעונשו של זה ואולי הצלתי נפש אחרת מתליה, סיפור ששמעתי מאמי, ואכן כך היה, ברור שהמניות של אותו מורה, ירדו בעיני בגלל אותו מקרה, ומניותיה של אמי האמירו כפליים מגובהה, |
תגובות (25)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
מיכל, תודה לך על כל תגובותייך, מהחלק האחרון של תגובתך יצאתי מעודד,,מפני שברצוני להציג דמות שאינה פלקטית,
טובה או רעה,למרות שהסה'כ חיובי, ישנם גם כמה צדדים פחות טובים, ואין כונתי ליפות את פני הדברים ,
או לעגל פינות מבהכות,
ועצם המצאו של הקורא בדיסונאנס ביחס לדמות, מראה שהדמות היא מורכבת ואינה פשטנית,
לכן אהבתי מכל את תגובתך האחרונה,
שיהיו לך מועדים לשמחה יקירה,
בידידות ובהערכה רבה
אשר
כל הכבוד לכם, לכל השושלת, שאתם מצליחים לראות את הטוב שבאדם.
ובכל זאת חבל לי על אמך שראתה עצמה אשמה.
מועדים לשמחה, לכולכם.
לילה טוב לך מיכל תודה על הכיכוב ועל התגובה, אני מבין את כעסך על אותו מורה ,
אבל יש לראות גם את הצדדים הטובים שלו, ואלו הם שמכילים היו את רצונו להנחיל לילדים את אהבת הארץ,
באותם ימים כמעט ולא היו רכבים פרטיים , ואוטובוסים לא הגיעו לכל מקום,
והוא לקח על עצמו אחריות להוליכם ברגל ,אל מקומות נידחים, ואל תרבויות אחרות,
הנקודה היותר חלשה אצלו ,היא שלא היתה לו גישה לילדים,
וזה אפשר לומר גם על סבתא שלי, שהטילה על בתה (אמי) את התענוג המפוקפק לשמור על אחיה דני,
שהיה נגרר אחריה גם כשהלכה לחברותיה, וסבתי היתה עובדת מבוקר השכם ועד ערב במשק שהיה להם ,
פרות שהיתה חולבת ב5 לפנות בוקר , את החלב מלאה בכדים ולאחר שהיתה רותמת את יצולי העגלה שהיתה מסגרת של ברל שבתוכה 4 מרישי עץ מחוברים ל2 גלגליםוככה היתה מנידת את עצמה עם החמור ו2 כדי חלב למחלבה שבכפר סבא,
אחרי זה הטיה לה לול תרנגולות, שהיה צריך לטפל גם בו לקצור בחרמש את צמחי התלתן בחצר (ריג'הלה) ולקצץ אותם בסכינים הקבועים בגלגל עם ידית שהיו מסובבים, , ועוד נוספו לזה עבודות הבית בשול ואפיה וכביסה שהיתה מכבסת ביד בגיגית אלומיניום כשהיא אוחזת בידה האחת משטח מתכת גבשושי אליו היתה מצמידה את הבגד ספוג המים ועוברת בזרוע שניה ונטויה בסבון קוביה צהבהב שהיה רשום עליו באותיות בולטות שמן, אז למי היה זמן לילדים,
אמי תמיד היתה צריכה לעמוד על חפותה, והיא היתה בגדר נאשמת מלידה, עוד אפילו בטרם בוצע איזה "פשע"
לכן שאמי ספרה את הספור הזה ספרה אותו כעובדה, בלא עצב ובלא תוגה , פשוט כך היה צריך לקרות וכך זה קרה ,
מועדים לשמחה שיהיו לך יקירה ,בידידות ובהערכה רבה
אשר
בוקר טוב לך מכבית, תודה על הכיכוב ועל התגובה יקירה, א, אני שמח שהיתה לך נגיעה באדם משותף לך ולסיפור ,
פאפוריש לטוב ולרע, כנראה אמי שהיתה בצד החלש בלימודי המתמתיקה, לגביה ,כל מפגש עם פאפוריש היה ר ע,
ובאמת ההרגשה היא להעלות את הדברים מתהום הנשיה,
כי אמי פחות זוכרת את התמונה המלאה, וכל סיפור בחלקו הוא מוטלא,
מועדים לשמחה לך יקירה ,
בידידות ובהערכה רבה ,
אשר
בוקר טוב לך יקירה וחג שמח דבי,
תודה עלהתגובה, אמי תשמח,כשתדע שמניותיה עלו באתר,
מאחר ואלו לא נמדדים בכסף וזהב,
אלא משקפים את תמצית רוחה ונשמתה , הייתי מעז לציין שדוקא בריאותן של אלו מצוינת,
ותודה לכל אלו, שמבדילין בין אלו לבין אלו,
תודה לך דבורה יקירה,
וחג שמח לך ואביב כל השנה,
בידידות ובהערכה רבה
אשר
תודה לך royalrat על הכיכוב ועל התגובה,
אני זוכר כשאני הייתי ילד הצלם היה חצי אלוהים,בכל המושבה היה צלם אחד,
בדרך כלל ממוצא יקה, מצלמה גבדה מעץ, פלטות זכוכית, אחכ' היו הנגטיבים כמו שאנו מכירים,בדרך כלל הצילום היה עורך כשעה, אז ברור שהיחס היה שונה,
שיהיה לך חג שמח
בידידות רבה
אשר
תודה לך ליריתוש על הכיכוב והתגובה , ועל תשומת הלב שלך לפרטים כמו לתמונה בכללותה,
החיים באמת היו אחרים אחרים אפילו מאלו שהיו בילדותי, ובדרך כלל אנחנו טועים שמשוים את ילדותינו לילדות הורינו,
למעשה ילדותה של אמי מתבהרת לי רקנ מתוך ספוריה,
תודה גם על איחולי הבריאות,
ואנינ שמח שהיתה לך נגיעה משיקה בספור אפילו שזה רק פאפוריש,
חג שמח לך יקירה,בידידות ובהערכהנ רבהנ אשר
ערב טוב לך עליזהלה,תודה על הכיכוב ועל התגובה, אני רק רוצה לציין שהסיפור הוא פרי עטה של אמי , אני קצת עשיתי התאמות לאינטרנט,
הסיפור הבא שאספר אותו בימים הקרובים, יהיה מעשה בספסל, גם זה סיפור ששמעתי מאמי,
שיהיה לך חג שמח עליזהלה יירה,
בידידות ובהערכה רבה ,
אשר
סיפור ששמעתי מאמי, ואכן כך היה, ברור שהמניות של אותו מורה, ירדו בעיני בגלל אותו מקרה, ומניותיה של אמי האמירו כפליים מגובהה,
מקסים, ממש מרגש, תאסוף, תלקט את הסיפורים הללו, שלא יעלמו,
שנכיר את האמא החכמה הזו שלך,
שגם אנו נזכה ולו במעט ממנה. וממך. חג שמח ידידי. עליזהלה.
ערב טוב לך טאל סטוביק, תודה על הכיכוב ועל התגובה,
ויש גם הורה הראוי להערצה, בהתחשב בזה שגם היתה ראויה להערצה בילדותה ,
ואת זה חסכה ממני סבתי, אמה,
שיהיה לך חג שמח יקירה ,
בידידות ובהערכה רבה,
אשר
תודה לך יולי ארט קאבר,
גם לעת זקנה , יש לה תובנות מופלאות, שלא לומר מופלגות ,
שיהיה לך חג שמוח,
בידידות רבה אשר
תודה לך לאה יקרה, על הכיכוב ועל התגובה,
אני מאוד שמח שזה היחס וזכה הרושם שנוצר לך מהיכרות קצרה עם אמי,
יהיה לך חג שמח בסימן לבלוב האביב,
בידידות ובהערכה רבה ,
אשר
תודה לך אינתי היקרה, אמי תמיד נקטה בקו חשיבה של האדם הפשוט,
מה אומר השכל הישר בלי הרבה פיתולים ותירוצים,
היתה לי פעם בעיה שנוצר לי חוב לליסינג על מכונת פיתוח, מאחר והייתי קשור לעורך דין בתל אביב העברתי לו את הבעיה, והוא הציע שהוא יזום פגישה עם עורכי הדין של חברת הליסינג , ובתמוראה אצטרך לשלם לו שכר טרחה של 10% מסכום התביעה , כשאמי שמעה את זה אמרה בכעס אתה לא צריך עורך דין כזה ,
אם אתה מתכוון לשלם ,הרי שחברת הליסינג אינינה זקוקה למתווכים, וכך היה העסקה נגמרה ללא עורכי דין,
ובאותם זמנים עוד לא היה רווח עניין המגשרים, ואמי אז היתה המגשרת האולטימטיבית,
ואני שמח שפגשת באשה הזו,
שיהיה לך ולכל בני משפחתך כולל אמך חג פסח שמח ,
בידידות בחיבה ובהערכה רבה ,
שלך אשר
תודה לך ואחרי ככלות הכל, יש כמובן גם היסטוריה אבל הסיפור הוא בעקרו אנושי מבעד לעיני ילדה בת ;10 בשנות ה30 בארץ,
שיהיה לך חג שמח ,
בידידות רבה ,
אשר
חכמה אמא שלך.
חייבים לצמצם את האגו ולהסתכל שני צעדים קדימה.. ולצדדים.
בסימן של חשיבה חיובית וממלאת, הערכה וחיבוק לזולת, מאחלת לך חג שמח, אשר.
לך ולאמא יקרה שלך שיצא לי לפגוש ב"פעולה" :)