כוכבים מעל גלי ים- חלק א

כמה קסם ומורכבות יש במבחן הזה שפותח על ידי "אורסולה אווה ללמנט" ושמכונה בלועזית  " star wave test". מבחן זה הוא אחד מסוללת המיבחנים המשלימים את כתב היד ותורם תרומה נאה לאבחון האישיות ולהבנת הכוחות המפעילים אותה.

כמו כל מבחן אחר הקשור לגרפולוגיה, גם כאן נמדדים הפרמטרים הבסיסיים דוגמת לחץ, קו, צורה, ארגון וגודל. אולם עיקר כוחו של  המבחן הוא   ביכולתו לשרטט כבנייר לקמוס עדין את הלכי נפשו של הכותב ובעיקר את מצב רוחו הנוכחי .

על גבי נייר לבן בו מסומנת מסגרת שחורה מתבקש הנבחן לצייר כוכבים מעל גלי ים. הוראות המבחן אינן כוללות הנחיות נוספות ובניגוד למבחן "הוורטאג " לא  ניתנים שום גירויים בתוך המסגרת אותם נידרש הנבדק להשלים.

המבחן עשוי לספק אינפורמציה לגבי מבנה אישיותו של הנבדק אולם הוא משמש גם כמבחן תפקודי-התפתחותי אצל ילדים .

מאחר והמשבצת ריקה' יכול כל אדם לפרש את ההנחיות כראות עיניו. בכל אופן, אין להגביל את הנבדק בזמן או להנחות אותו בדרך כלשהי. הציור צריך להעשות באמצעות עיפרון. יש לספק לנבדק גם מחדד על מנת לאפשר לו  לשמור על החוד בעובי המתאים לו ביותר.
בתום עשיית הציור, בעיקר עם ילדים, ניתן לשאול שאלות לגבי הציור. אין להעיר הערות לגבי ביצוע חלקי או התעלמות מאחד האספקטים של הציור ( קרי, מהגלים או כוכבים ).

משמעות המרחב הסימבולי בציור "שמיים וכוכבים" ( למעלה, למטה, שמאל וימין ) זהה למשמעות המרחב הסימבולי המשמש את הגרפולוגים בפיענוח כתבי יד. 

החלק העליון מקביל לאינטלקט, לרוחני, לאידאי בעוד שחלקו התחתון של הציור מייצג ביסוס חומרי- קרקע, יציבות, פרטיקה. החלק הימני מסמל את העתיד, החברה המוחצן והנגלה. בעוד שהצד השמאלי מבטא את האישי העלום והמופנם. החלק העליון במבחן זה מיוצג על ידי הכוכבים שבשמיים וחלקו התחתון על ידי הים.

הכוכבים נמצאים בחלקו העליון של הציור ומייצגים:היגיון/ ידע/ אינטלקט/ רוחניות / דימיון/ השראה ומעוף. לשון אחרת- מעין מסמני "סופר אגו פרוידאניים" : עקרונות/ ערכים/ שאיפות/ "אני עליון" .

למים לעומת זאת, יש משמעות הקשורה לעולם הרגשי, לתחושות ולתשוקות. כאן יבואו לידי ביטוי מרכיבי "האגו" הפרוידאני לרבות מה שמצוי מתחת לגלי הים - במצולות הנפש הליבנדיאניים. 

ואיך נראית אותה טיפולוגיה נפשית? איך חיים להם במדוכה אחת ההיגיון עם הרגש, האינטלקט עם היצרים?
 
לשם כך מתבקש הבודק לבחון היטב את אזורי הציור.   לזהות האם קיימת בציור חלוקה מאוזנת וטבעית בין הכוכבים והים  או חלוקה לא פרופרציונאלית- מושחרת, כבדה ומעומעמת.
האם ישנה אחידות בציור- בקרה, ארגון וסדר  או פיזור מרושל, מוזנח ולא אחיד. 

הנבדק מכריע היכן ואיך למקם את פרטי הציור ואלה מקבלים אופי פרשני, בין השאר, לפי טיבה של חלוקת השטח:

•  יחס מאוזן בין שמיים וים
•  דומיננטיות של שמיים
•  דומיננטיות של מים
•  מגע בין  שמיים וים
•  מרווח בין שמיים וים
•  מרווח מוגזם בין שמיים וים
•  חפיפה בין האזורים
• איזון בין המשטחים עשוי להעיד על איזון בין רגש להיגיון. הדגשת האזור העליון עשוייה לרמז על הדגשת הצד האינטלקטואלי. דומיננטיות של האזור התחתון, המים, עשוייה ללמד על רגישות גבוהה.
  
  איכותו ואופיו של הרגש ייקבעו על פי העיצוב והסגנון האינדוודואליים ( סערה/ גלים נמוכים/ עגולים/ חדים/ רוגעים וכן הלאה.. )
   

• ללא התייחסות מיוחדת לימין או לשמאל
• הדגשת שמאל
• הדגשת ימין
• הדגשת אמצע

כאשר אין התייחסות לימין או לשמאל או לחלופין כאשר הדומיננטיות של שני האזורים שווה פחות או יותר, הרי שלא קיימת הפרעה כלשהי ביחסו של הכותב לעולם החיצוני/ הפנימי/ לעבר/ לעתיד וכן הלאה.

העדפת צד שמאל והדגשתו מלמדת על כותב מופנם יותר. כאן נדרשת בדיקה זהירה לגבי התכולה וטיב ההדגשה: גלים סוערים, סלעים, כוכבים וכן הלאה.

העדפת צד ימין והדגשתו מלמדת על אישיות מוחצנת יותר. גם כאן נדרשת בדיקה זהירה לגבי התכולה וטיב הפרטים.

העדפת המרכז והדגשתו מזוהה בעיקר עם האגו ותחושת הערך העצמי. קשורה  לתהליכים המתרחשים בזמן הווה לרבות קשיים רגשיים עכשווים,  מערכות יחסים וכן הלאה.

התייחסות המצייר לאזור האמצע והדגשתו יכולה לבוא לידי ביטוי במספר אופנים: הדגשת האזור על ידי לחץ חזק, הצללות, השחרות והגדלת נפח האזור ביחס לאזורי הכתב האחרים. אפשרות נוספת היא הדגשת האזור על ידי ציור של תכולה/ סימבולים/ אובייקטים דוגמת: כוכב/כוכבים /אי, /שמש זורחת או שוקעת/ עוף מים/ סירה/ ספינה/ דמות שוחה וכן הלאה.

יש לבדוק:

א.אם קיימים פערים סבירים או בלתי סבירים בין האזורים.

ב. אם אפשר ללמוד משהו מאיכות הקשר בין האזורים על תכונות הנבדק. לדוגמה: סערת גלים בצידו השמאלי של הציור וריבוי של כוכבים מודגשים בקצהו הימני. הפירוש האפשרי- רגש אינטנסיבי וסוער מחד,אולם מופנם ומודחק מאידך. במקביל- חשיבה מפותחת היטב ומוחצנת.

תכולה, תוספות וסימבולים: בדומה לניתוח כתב יד יש לבדוק תחילה האם התוספות תורמות ומעשירות את הציור או מסרבלות ומקהות אותו.

א. תוספות מוגזמות ועמוסות מידי עלולות להצביע על עומס, דריכות, סירבול וגודש נפשי.

ב. תוספות מעשירות עשויות להצביע על אסתטיות, דמיון, יצירתיות, עושר פנימי.
ג. תוספות מועטות עשויות לרמוז על גישה מינמליסטית, עניינית, לוגית.
ד.דלות ההבעה עשוייה לרמז על דלות פנימית, חוסר מקוריות, דיכדוך, נרפות, עייפות וכדומה.

בנוסף, צריך לבדוק את מידת הרלוונטיות של התוספות לציור. תוספות דוגמת: כוכבים, דגים, סירות, מגדלור, אי, ואפילו ציפורים דוהות, עננים ויצורי מים אחרים רלוונטיות ותואמות את אופי הציור. תוספות כגון : פרחים, עצים, אנשים, חפצים ועוד כהנה וכהנה, אינם תואמות את אופי הציור  ולהנחיה המתבקשת:"אנא צייר כוכבים מעל גלי ים".

הבלתי שייך, היוצא דופן והזר, עשוי לשפוך   אור רב על עולמו הפנימי של הנבדק ,לעיתים אף יותר מאשר תוספות סטנדרטיות.

תוספות ייחודיות עלולות לרמז על קושי ומצוקה אבל במקרים אחרים לרמוז על עושר, מקוריות וגיוון אצל הנבדק או לפחות בהרשאה מצידו להיתפס ככזה בעיני המתבונן מהצד.

יש לזכור את טיבם הסימבולי והארכיטיפי של האובייקטים השונים. אין למדר את האובייקט כיחידה נפרדת במנותק מכללות הציור. לשון אחר, הקניית ערך פרשני, שלילי או חיובי לסימן ( לחץ, גודל, זווית, קו שירבוט, ציור ) תלויה "בשיח" הדינאמי שמקיים אותו סימן עם פריטים אחרים במרחב הציורי השלם.

עסקנו עד כה במשמעות הכוללת ( במאקרו )  של הציור. כעת  נדון  במשמעותם  הספציפית של מרכיביו,בפיגורות השונות- דגים, גלים, עננים ועוד. אולם ראשית -הכוכבים.

                                          www.menii.com