כבר כמה ימים אני תוהה. אני יודעת שכשאני מקשיבה אני מרוויחה מזה ונהנית מאד, אולם לאחרונה תהיתי: אביה של חברה טובה נפטר והייתי אצלה כמה פעמים במשך השבעה. הקשבתי,עזרתי קצת כשיכולתי והיה צורך ,ובעיקר שתקתי וניסיתי לראות מה יכול לעזור לה. בינתיים ראיתי אנשים שבאים ולא מקשיבים וכל אחד מהם תורם מנסיונו בתחום. לצערי גם אני התנסיתי והמוות נוגע בחיים שלי,אבל אני לא חושבת שזה יעזור למישהו אם אני אבוא ואומר למשל שהזמן עושה את שלו כשזה כל כך טרי וכואב. לא עולה על דעתי להגיד מה אני עשיתי כי זה לא רלוונטי כרגע.אם אשאל אומר.אם לא אז לא אומר. למה בקלות כזאת אנחנו מנדבים את נסיוננו מבלי שנתבקשנו וכל מקרה הוא הרי לגופו של עניין? על מה חושבת זאת שאומרת שעברו עשר שנים מאז נפטר אביה וזה לא יותר קל? האם זה תורם במשהו? הרי אנחנו באים בשביל לחזק.אז למה אנחנו ממהרים להגיד דברים שלא יעזרו מבלי להקשיב בכלל? למה להתחיל לספר על כל הטרגדיות שקרו במשפחה? על כל מקרי המוות? בשביל מה? הרי אין מקרה אחד דומה למקרה שני ובטח לא למקרה הפרטי של אותה חברה שבאים לנחם אותה. למדתי מאז שהמוות נגע בחיי שהכל לגיטימי והכל אפשרי,אבל למה לא להקשיב קצת? |
תגובות (48)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
כנראה שכן.
תודה לך שרי יקרה.
מסכימה איתך.להגיד "יהיה בסדר" זה בסדר,אבל למה להגיד שהזמן לא עושה את שלו?
תודה רבה לך.
מנסיון שלי...
כשישבתי שבעה על מות אבי, כל מה שנשמע מסביב זה אותן אמירות קלישאיות..
אין כמו קלישאה טובה ובנאלית - "יהיה בסדר" כדי לחזק את הרוח
עם השנים התחדד לי העניין של ההקשבה.
ראיתי שכשאני מקשיבה אנשים מספרים לי דברים.נעים לי לדעת שהם יודעים שאני באמת מקשיבה ורוצים לספר.
אני,כשאני נבוכה, שותקת בדרך כלל.אבל כל אחד ודרכו.
תודה רבה לך מיכל.
תודה לך גדעון.
וואווו.. תודה לך יקירה.
חג שמח גם לך.
דליה יקרה,אני חושבת ש"ים המבקרים" מאד עוזר.לי לפחות הוא עזר וכמה שאני יכולה לזכור הם לא מיהרו להגיד לי שהזמן לא מרפא.
כל תגובה אחרת היא בסדר גמור מבחינתי.לשתוק או לדבר על החיים ובכלל.גם לצחוק זה בסדר העיקר שנהיה קשובים.
תודה רבה לך.
צלילה יקרה,אני מסכימה שאין חוקיות.גם אין נכון ולא נכון.
זה בסדר לשבת ולשתוק וזה בסדר לשוחח על החיים ועל הילדים.אני רק טוענת שלא צריך למהר לתרום מה שלא רוצים מאיתנו ולא יכול לעזור ברגעים האלה.
תודה רבה לך יקירתי.
לא טענתי שיש חוקיות וברור שכל אחד לפי צרכיו,אבל אני טוענת שאנשים באים להגיד מה שיש להם מבלי לבדוק אם זה אכן מתאים.
כל זה לא קשור בעיני לטיב היחסים.החכמה היא לדעת להקשיב ולא לייעץ מבלי שהתבקשנו.
תודה לך גדעון.
בדיוק כך.לא שומעים ולא מקשיבים.
יכול להיות קצת יותר טוב.
חג שמח גם לך יקירתי.
אני לא חושב שיש חוקיות בדברים האלה,
איש/ה איש/ה לפי צרכיו/ה ולפי נטיות לבו/ה.
דיברתי עם לא מעט אנשים אחרי שישבו שבעה,
וכן יש לי נסיון מהשבעה על מות אמי -
וכל כך הרבה דעות ועמדות שמעתי בנושא זה....
ובנוסף - זה הרי גם תלוי בטיב היחסים שבין המתאבל למנחם...
אבל.החשוב ביותר הוא שהינך קשובה ורגישה - וששמה את לב.
יקירתי,לצערי אני יודעת שאת מדברת מתוך ניסיון ואני יודעת שהכוונה של האנשים טובה,
אבל לא ברור לי מה נותן שאומרים שהזמן לא מרפא את הפצעים כשגם ככה הפצע כל כך טרי.
באפן אישי אני גם לא מסכימה עם האמירה הזאת כי לדעתי הזמן כן מרפא את הפצעים.
זאת לדעתי לא הקשבה למרות שהכוונה טובה.
חג שמח והרבה שמחה לך יקירתי.
ההקשבה, ארנה יקרה, טובה בכל התחומים בחיים, לא רק כשבאים לנחם.
העניין עם 'פתרונות' שאנשים חולקים בזמן אבל נובע מתוך רצון לעזור בידיעה שאין הרבה מה לעשות.
כולנו, כל אלה שהמוות נגע בהם, גם בי ובגיל מאוד צעיר, לצערי, יודע שאין 'קיצורי דרך',
אך אני יכולה להבין שאלה שבאו להציע פתרונות הם באים מתוך רצון טוב לעזור, להקל ולו במעט, או לפחות להגיד במילים אחרות 'אני יודעת שקשה לך'....
אז הקשבה היא דו סיטרית.
אנו, כנראה, צריכים ללמוד להקשיב.
חג שמח וחיים ארוכים לכולנו
תודה.
גם לך אביונת יקרה.
את כל כך צודקת וכל כך דייקת לדעתי.
אנחנו יודעים הכי טוב מה נכון לנו,אבל לא תמיד מספיק קשובים.
לא ברור לי הצורך של לתת עצות כל הזמן.
תודה לך רונה יקרה.
הקשבה היא פעולה אקטיבית לחלוטין הדורשת יכולת בסיסית, אימון, מאמץ, התכווננות ועוד.
רובנו כמהים לה כמעט מאז ומעולם.
החברה שלנו כל כך עניה בה - איננו מקשיבים לילדים, לחברים, לעמיתים, לשכנים... אנשים מביאים את עצמם בכל כך הרבה דרכים - גם דרך מילים - והקשבה אמיתית תנסה להכיל את כולם.
לתפיסתי - זוהי אומנות הדורשת מיומנות ותרגול.
רוב התשובות, העצות, הפתרונות - נמצאים בתוך כל אדם. מתוך הערכה ליכולתו לרפא את עצמו, לסייע לעצמו ומתוך אמון בו - אם אקשיב לו אוכל לפנות לו קצת מקום לפגוש אותם.
וזה - המון!
לעצות שלי? לרוב האחר אינו זקוק. הן שלי ומתאימות לי. אני אצליח לפגוש אותם אם יקשיבו לי...
ואף פעם לא "יותר מדי" לדבר על החשיבות האדירה של ההקשבה בחיינו. תודה!
את כל כך צודקת.זה בדיוק זה.
אין קשר בין הדברים העיקר שמספרים.
אכן טרחנות לשמה.
תודה לך חברתי היקרה וחג שמח,טעים ומפרגן גם לך.
אורנה חברה שלי נהדרת
ולהבדיל אלף הבדלות, כאשר פוגשים אשה בהריון
. מיד ממהרים לספר לה כמה שהלידה שלנו
היתה נוראה.. ואיומה.. מה?? רוצים להפחיד את היולדת???
אלה אנשים שרוצים בכל מקרה להעמיד את עצמם במרכז..
ובכלל לא משנה מהו הנושא....
האגוצנטריות הזו.. שכל מה שקורה..
קורה לנו או סביבנו.. ממש מחליא....
אבל באמת יש אנשים שכאלה.
כי הם לדעתם, יודעים, תמיד יודעים יותר ממך..
ומדברים בקלישאות.. שלפעמים, אין ממש קשר,
בין המקרה לסיפוריהם... ולזה אני קוראת טרחנות לשמה...
חג שמח טעים ומפרגן לך חברה יקרה שלי
היטבת לתאר את זה.כל כך נכון.
הלוואי שנדע להקשיב למי שמולנו בעיקר אם באנו לנחם אותו.
תודה רבה לך על כל האיחולים הנפלאים.
חג שמח לך.
ההקשבה מביאה אותנו ללמוד המון דברים שלא ידענו על אותו אדם.
תודה לך ניר.
צריך להקשיב לו
ולדבר פחות.
בדיוק כך.בהמשך יגיע הזמן בו אולי ירצו לדעת מה חווינו,אבל לא כרגע.
תודה לך ורד יקרה.
אביונת,גיליתי שאנשים אכן אוהבים לספר כי אני משתדלת להקשיב.
למה לא? הם מספרים דברים נהדרים.
רק טוב גם לך ותודה רבה.
חג שמח מלא אור ואהבה גם לכם.
אנחנו בדרך כלל מאד ממהרים לתת עצות.
תודה לך נעם.
בדיוק כך.
תודה רבה לך וחג שמח.
אינני מתכוונת למנהג זהה.חלק חילוניים וחלק דתיים,חלק שומרי מסורת וחלק לא,אבל נכון בעיני תמיד להקשיב ולנסות להכיל לפני שמייעצים.
מכבדת כל אחד בצורת הקבורה וצורת האבל שלו,אבל הלוואי שנדע קצת יותר להקשיב אחד לשני.
תודה לך דרור וחג אביב שמח גם לך.
אורנתי
זה נהדר להקשיב
אשרי האנשים שיכולים לספר לך
ואת זו בצד המקשיב
אהבתי את מילותייך -
רק טוב
פסח שמח כשר מלא אור ואהבה
נטולת....
נכון.תמיד טוב להקשיב.
תודה לך עמי וחג שמח גם לך הרבה בריאות.
כל אחד מושפע אחרת וכל אחד מגיב אחרת.לרוב עצם הנוכחות מספיקה.
תודה לך אודי יקירי וחג שמח.
את כל כך צודקת.
תודה לך אורה יקרה.
כשאני מקשיבה אני גם נהנית מאחרים.
תודה לך ורד יקרה וחג שמח גם לך ולמשפחתך.