כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    חיי-

    ארכיון

    0

    האם אנחנו מקשיבים או רק מדברים?

    48 תגובות   יום שני, 18/4/11, 09:55

    כבר כמה ימים אני תוהה.

    אני יודעת שכשאני מקשיבה אני מרוויחה מזה ונהנית מאד,

    אולם לאחרונה תהיתי:

    אביה של חברה טובה נפטר והייתי אצלה כמה פעמים במשך השבעה.

    הקשבתי,עזרתי קצת כשיכולתי והיה צורך ,ובעיקר שתקתי וניסיתי לראות מה יכול לעזור לה.

    בינתיים ראיתי אנשים שבאים ולא מקשיבים וכל אחד מהם תורם מנסיונו בתחום.

    לצערי גם אני התנסיתי והמוות נוגע בחיים שלי,אבל אני לא חושבת שזה יעזור למישהו אם אני אבוא ואומר למשל שהזמן עושה את שלו כשזה כל כך טרי וכואב.

    לא עולה על דעתי להגיד מה אני עשיתי כי זה לא רלוונטי כרגע.אם אשאל אומר.אם לא אז לא אומר.

    למה בקלות כזאת אנחנו מנדבים את נסיוננו מבלי שנתבקשנו וכל מקרה הוא הרי לגופו של עניין?

    על מה חושבת זאת שאומרת שעברו עשר שנים מאז נפטר אביה וזה לא יותר קל?

    האם זה תורם במשהו? הרי אנחנו באים בשביל לחזק.אז למה אנחנו ממהרים להגיד דברים שלא יעזרו מבלי להקשיב בכלל?

    למה להתחיל לספר על כל הטרגדיות שקרו במשפחה? על כל מקרי המוות? בשביל מה? הרי אין מקרה אחד דומה למקרה שני ובטח לא למקרה הפרטי של אותה חברה שבאים לנחם אותה.

    למדתי מאז שהמוות נגע בחיי שהכל לגיטימי והכל אפשרי,אבל למה לא להקשיב קצת?

    דרג את התוכן:

      תגובות (48)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        21/4/11 14:30:

      צטט: SARI 2011-04-21 13:19:25

      תפסו במה אורנה... מתבטאים את יודעת... שלך שרי

       כנראה שכן.

      תודה לך שרי יקרה.

        21/4/11 13:19:
      תפסו במה אורנה... מתבטאים את יודעת... שלך שרי
        21/4/11 07:56:

      צטט: since1967 2011-04-21 07:42:04

      מנסיון שלי...

      כשישבתי שבעה על מות אבי, כל מה שנשמע מסביב זה אותן אמירות קלישאיות..

      אין כמו קלישאה טובה ובנאלית - "יהיה בסדר" כדי לחזק את הרוח

       מסכימה איתך.להגיד "יהיה בסדר" זה בסדר,אבל למה להגיד שהזמן לא עושה את שלו?

      תודה רבה לך.

        21/4/11 07:42:

      מנסיון שלי...

      כשישבתי שבעה על מות אבי, כל מה שנשמע מסביב זה אותן אמירות קלישאיות..

      אין כמו קלישאה טובה ובנאלית - "יהיה בסדר" כדי לחזק את הרוח

        21/4/11 07:37:

      צטט: מיכל יער 2011-04-21 07:20:11

      כל הכבוד אורנה! אנשים מדברים כי הם נבוכים, כי הם לא באמת יודעים מה טוב לעשות. הרבה פעמים להקשיב זאת העזרה הכי גדולה.

       עם השנים התחדד לי העניין של ההקשבה.

      ראיתי שכשאני מקשיבה אנשים מספרים לי דברים.נעים לי לדעת שהם יודעים שאני באמת מקשיבה ורוצים לספר.

      אני,כשאני נבוכה, שותקת בדרך כלל.אבל כל אחד ודרכו.

      תודה רבה לך מיכל.

        21/4/11 07:20:
      כל הכבוד אורנה! אנשים מדברים כי הם נבוכים, כי הם לא באמת יודעים מה טוב לעשות. הרבה פעמים להקשיב זאת העזרה הכי גדולה.
        20/4/11 19:54:

      צטט: רוח האדם 2011-04-20 19:11:53

      צטט: אורנה ע 2011-04-19 21:41:37

      צטט: רוח האדם 2011-04-19 16:25:04

      אני לא חושב שיש חוקיות בדברים האלה,
      איש/ה איש/ה לפי צרכיו/ה ולפי נטיות לבו/ה.
      דיברתי עם לא מעט אנשים אחרי שישבו שבעה,

      וכן יש לי נסיון מהשבעה על מות אמי -
      וכל כך הרבה דעות ועמדות שמעתי בנושא זה....
      ובנוסף - זה הרי גם תלוי בטיב היחסים שבין המתאבל למנחם...

      אבל.החשוב ביותר הוא שהינך קשובה ורגישה - וששמה את לב.

       לא טענתי שיש חוקיות וברור שכל אחד לפי צרכיו,אבל אני טוענת שאנשים באים להגיד מה שיש להם מבלי לבדוק אם זה אכן מתאים.

      כל זה לא קשור בעיני לטיב היחסים.החכמה היא לדעת להקשיב ולא לייעץ מבלי שהתבקשנו.

      תודה לך גדעון.

                       *

      קראתי את הטקסט שלך שוב...... לא מצאתי בו את המילה "ליעץ", והבנתי שאנשים משתפים מנסיונם,

       וכן, גם כשאין זה במקום ובזמן הראויים.......

      ובכל אופן - כך או כך,  אני בהחלט חושב שלטיב היחסים בין האנשים בכל זאת ישנה חשיבות,

      ומכיוון ש"רק על עצמי לספר ידעתי" -

      אני למשל,  

      מהקרובים והיקרים לי אהיה מוכן לשמוע לשאת ואף לסבול - הרבה יותר מאשר מאלה שאינם קרובים,

      אך כאמור - זה רק אני זה....

       תודה לך גדעון.

        20/4/11 19:53:

      צטט: דייאנה 2011-04-20 15:59:44

      את נהדרת אורנה וזה נכון נכון. חג שמח

       וואווו.. תודה לך יקירה.

      חג שמח גם לך.

        20/4/11 19:11:

      צטט: אורנה ע 2011-04-19 21:41:37

      צטט: רוח האדם 2011-04-19 16:25:04

      אני לא חושב שיש חוקיות בדברים האלה,
      איש/ה איש/ה לפי צרכיו/ה ולפי נטיות לבו/ה.
      דיברתי עם לא מעט אנשים אחרי שישבו שבעה,

      וכן יש לי נסיון מהשבעה על מות אמי -
      וכל כך הרבה דעות ועמדות שמעתי בנושא זה....
      ובנוסף - זה הרי גם תלוי בטיב היחסים שבין המתאבל למנחם...

      אבל.החשוב ביותר הוא שהינך קשובה ורגישה - וששמה את לב.

       לא טענתי שיש חוקיות וברור שכל אחד לפי צרכיו,אבל אני טוענת שאנשים באים להגיד מה שיש להם מבלי לבדוק אם זה אכן מתאים.

      כל זה לא קשור בעיני לטיב היחסים.החכמה היא לדעת להקשיב ולא לייעץ מבלי שהתבקשנו.

      תודה לך גדעון.

                       *

      קראתי את הטקסט שלך שוב...... לא מצאתי בו את המילה "ליעץ", והבנתי שאנשים משתפים מנסיונם,

       וכן, גם כשאין זה במקום ובזמן הראויים.......

      ובכל אופן - כך או כך,  אני בהחלט חושב שלטיב היחסים בין האנשים בכל זאת ישנה חשיבות,

      ומכיוון ש"רק על עצמי לספר ידעתי" -

      אני למשל,  

      מהקרובים והיקרים לי אהיה מוכן לשמוע לשאת ואף לסבול - הרבה יותר מאשר מאלה שאינם קרובים,

      אך כאמור - זה רק אני זה....

        20/4/11 15:59:
      את נהדרת אורנה וזה נכון נכון. חג שמח
        19/4/11 21:45:

      צטט: דליה אלעזר 2011-04-19 19:50:34

      הקשבה היא משהו אחד ותקופת השבעה היא משהו אחר.... חושבת שבכל דבר צריכה להיות "התמקדות" של הבנה מאוד פנימית: מה עכשיו הכי נדרש שאעשה במצב המסויים הזה?! ותתפלאי: התשובות כמספר השומעים! אם את שואלת אותי, אז רואה את "ים המבקרים" כים "משענות לעת חולשה, ויכולה להיות דווקא "הדודה הפולניה" הכי מנחמת בכך שמדברת הרבה ומראה הרבה פעילות אנרגטית במקום...ויכולה זו, הבישנית, השתקנית להיות דווקא המקום הפחות משמעותי באותה סיטואציה אבל במקום שונה..... באופן כללי מאמינה במה שמתקיים בכל שנייה הוא המדוייק ביותר למצב....זה אנו ששופטים כל דבר:)

       דליה יקרה,אני חושבת ש"ים המבקרים" מאד עוזר.לי לפחות הוא עזר וכמה שאני יכולה לזכור הם לא מיהרו להגיד לי שהזמן לא מרפא.

      כל תגובה אחרת היא בסדר גמור מבחינתי.לשתוק או לדבר על החיים ובכלל.גם לצחוק זה בסדר העיקר שנהיה קשובים.

      תודה רבה לך.

        19/4/11 21:43:

      צטט: צליל מכוון 2011-04-19 19:36:16

      אני חושבת שזה מאד אינדבידואלי. כל אחד מתנהג כפי שהוא חושב במצבים כאלה. יש אנשים שכאשר הם באים לנחם הם לא ממש יודעים מה להגיד ,איך להגיד ,וכמה להגיד או אולי בכלל לשתוק. סיטואציה מורכבת גם עבור המנוחם וגם עבור המנחם , ותלוי כמובן ברמת הקירבה בין השניים - אין חוקיות כל אחד נוהג כראות עיניו ותחושת ליבו. חג שמח אורנה

       צלילה יקרה,אני מסכימה שאין חוקיות.גם אין נכון ולא נכון.

      זה בסדר לשבת ולשתוק וזה בסדר לשוחח על החיים ועל הילדים.אני רק טוענת שלא צריך למהר לתרום מה שלא רוצים מאיתנו ולא יכול לעזור ברגעים האלה.

      תודה רבה לך יקירתי.

        19/4/11 21:41:

      צטט: רוח האדם 2011-04-19 16:25:04

      אני לא חושב שיש חוקיות בדברים האלה,
      איש/ה איש/ה לפי צרכיו/ה ולפי נטיות לבו/ה.
      דיברתי עם לא מעט אנשים אחרי שישבו שבעה,

      וכן יש לי נסיון מהשבעה על מות אמי -
      וכל כך הרבה דעות ועמדות שמעתי בנושא זה....
      ובנוסף - זה הרי גם תלוי בטיב היחסים שבין המתאבל למנחם...

      אבל.החשוב ביותר הוא שהינך קשובה ורגישה - וששמה את לב.

       לא טענתי שיש חוקיות וברור שכל אחד לפי צרכיו,אבל אני טוענת שאנשים באים להגיד מה שיש להם מבלי לבדוק אם זה אכן מתאים.

      כל זה לא קשור בעיני לטיב היחסים.החכמה היא לדעת להקשיב ולא לייעץ מבלי שהתבקשנו.

      תודה לך גדעון.

        19/4/11 21:39:

      צטט: סיגלית א. 2011-04-19 16:07:10

      לא שומעים !!! וחוצמזה - אם היינו מאמצים עוד כמה דפוסים אלטרואיסטים היה טוב קצת יותר... חגשמיייח :-)

       בדיוק כך.לא שומעים ולא מקשיבים.

      יכול להיות קצת יותר טוב.

      חג שמח גם לך יקירתי.

        19/4/11 19:50:
      הקשבה היא משהו אחד ותקופת השבעה היא משהו אחר.... חושבת שבכל דבר צריכה להיות "התמקדות" של הבנה מאוד פנימית: מה עכשיו הכי נדרש שאעשה במצב המסויים הזה?! ותתפלאי: התשובות כמספר השומעים! אם את שואלת אותי, אז רואה את "ים המבקרים" כים "משענות לעת חולשה, ויכולה להיות דווקא "הדודה הפולניה" הכי מנחמת בכך שמדברת הרבה ומראה הרבה פעילות אנרגטית במקום...ויכולה זו, הבישנית, השתקנית להיות דווקא המקום הפחות משמעותי באותה סיטואציה אבל במקום שונה..... באופן כללי מאמינה במה שמתקיים בכל שנייה הוא המדוייק ביותר למצב....זה אנו ששופטים כל דבר:)
        19/4/11 19:36:
      אני חושבת שזה מאד אינדבידואלי. כל אחד מתנהג כפי שהוא חושב במצבים כאלה. יש אנשים שכאשר הם באים לנחם הם לא ממש יודעים מה להגיד ,איך להגיד ,וכמה להגיד או אולי בכלל לשתוק. סיטואציה מורכבת גם עבור המנוחם וגם עבור המנחם , ותלוי כמובן ברמת הקירבה בין השניים - אין חוקיות כל אחד נוהג כראות עיניו ותחושת ליבו. חג שמח אורנה
        19/4/11 16:25:

      אני לא חושב שיש חוקיות בדברים האלה,
      איש/ה איש/ה לפי צרכיו/ה ולפי נטיות לבו/ה.
      דיברתי עם לא מעט אנשים אחרי שישבו שבעה,

      וכן יש לי נסיון מהשבעה על מות אמי -
      וכל כך הרבה דעות ועמדות שמעתי בנושא זה....
      ובנוסף - זה הרי גם תלוי בטיב היחסים שבין המתאבל למנחם...

      אבל.החשוב ביותר הוא שהינך קשובה ורגישה - וששמה את לב.

        19/4/11 16:07:
      לא שומעים !!! וחוצמזה - אם היינו מאמצים עוד כמה דפוסים אלטרואיסטים היה טוב קצת יותר... חגשמיייח :-)
        19/4/11 11:58:

      צטט: ג'יליישן 2011-04-19 10:44:39

      ההקשבה, ארנה יקרה, טובה בכל התחומים בחיים, לא רק כשבאים לנחם.
      העניין עם 'פתרונות' שאנשים חולקים בזמן אבל נובע מתוך רצון לעזור בידיעה שאין הרבה מה לעשות.
      כולנו, כל אלה שהמוות נגע בהם, גם בי ובגיל מאוד צעיר, לצערי, יודע שאין 'קיצורי דרך',
      אך אני יכולה להבין שאלה שבאו להציע פתרונות הם באים מתוך רצון טוב לעזור, להקל ולו במעט, או לפחות להגיד במילים אחרות 'אני יודעת שקשה לך'....
      אז הקשבה היא דו סיטרית.

      אנו, כנראה, צריכים ללמוד להקשיב.

       

      חג שמח וחיים ארוכים לכולנו

       יקירתי,לצערי אני יודעת שאת מדברת מתוך ניסיון ואני יודעת שהכוונה של האנשים טובה,

      אבל לא ברור לי מה נותן שאומרים שהזמן לא מרפא את הפצעים כשגם ככה הפצע כל כך טרי.

      באפן אישי אני גם לא מסכימה עם האמירה הזאת כי לדעתי הזמן כן מרפא את הפצעים.

      זאת לדעתי לא הקשבה למרות שהכוונה טובה.

      חג שמח והרבה שמחה לך יקירתי.

        19/4/11 10:44:

      ההקשבה, ארנה יקרה, טובה בכל התחומים בחיים, לא רק כשבאים לנחם.
      העניין עם 'פתרונות' שאנשים חולקים בזמן אבל נובע מתוך רצון לעזור בידיעה שאין הרבה מה לעשות.
      כולנו, כל אלה שהמוות נגע בהם, גם בי ובגיל מאוד צעיר, לצערי, יודע שאין 'קיצורי דרך',
      אך אני יכולה להבין שאלה שבאו להציע פתרונות הם באים מתוך רצון טוב לעזור, להקל ולו במעט, או לפחות להגיד במילים אחרות 'אני יודעת שקשה לך'....
      אז הקשבה היא דו סיטרית.

      אנו, כנראה, צריכים ללמוד להקשיב.

       

      חג שמח וחיים ארוכים לכולנו

        19/4/11 10:27:

      צטט: אביה אחת 2011-04-19 09:46:00

      חג שמח..אורנתי

       תודה.

      גם לך אביונת יקרה.

        19/4/11 09:46:
      חג שמח..אורנתי
        19/4/11 09:34:

      צטט: rona nesher 2011-04-19 09:26:24

      הקשבה היא פעולה אקטיבית לחלוטין הדורשת יכולת בסיסית, אימון, מאמץ, התכווננות ועוד.

      רובנו כמהים לה כמעט מאז ומעולם.

      החברה שלנו כל כך עניה בה - איננו מקשיבים לילדים, לחברים, לעמיתים, לשכנים... אנשים מביאים את עצמם בכל כך הרבה דרכים - גם דרך מילים - והקשבה אמיתית תנסה להכיל את כולם.

       

      לתפיסתי - זוהי אומנות הדורשת מיומנות ותרגול.

       

      רוב התשובות, העצות, הפתרונות - נמצאים בתוך כל אדם. מתוך הערכה ליכולתו לרפא את עצמו, לסייע לעצמו ומתוך אמון בו - אם אקשיב לו אוכל לפנות לו קצת מקום לפגוש אותם.

      וזה - המון!

      לעצות שלי? לרוב האחר אינו זקוק. הן שלי ומתאימות לי. אני אצליח לפגוש אותם אם יקשיבו לי...

       

      ואף פעם לא "יותר מדי" לדבר על החשיבות האדירה של ההקשבה בחיינו. תודה!

       את כל כך צודקת וכל כך דייקת לדעתי.

      אנחנו יודעים הכי טוב מה נכון לנו,אבל לא תמיד מספיק קשובים.

      לא ברור לי הצורך של לתת עצות כל הזמן.

      תודה לך רונה יקרה.

        19/4/11 09:26:

      הקשבה היא פעולה אקטיבית לחלוטין הדורשת יכולת בסיסית, אימון, מאמץ, התכווננות ועוד.

      רובנו כמהים לה כמעט מאז ומעולם.

      החברה שלנו כל כך עניה בה - איננו מקשיבים לילדים, לחברים, לעמיתים, לשכנים... אנשים מביאים את עצמם בכל כך הרבה דרכים - גם דרך מילים - והקשבה אמיתית תנסה להכיל את כולם.

       

      לתפיסתי - זוהי אומנות הדורשת מיומנות ותרגול.

       

      רוב התשובות, העצות, הפתרונות - נמצאים בתוך כל אדם. מתוך הערכה ליכולתו לרפא את עצמו, לסייע לעצמו ומתוך אמון בו - אם אקשיב לו אוכל לפנות לו קצת מקום לפגוש אותם.

      וזה - המון!

      לעצות שלי? לרוב האחר אינו זקוק. הן שלי ומתאימות לי. אני אצליח לפגוש אותם אם יקשיבו לי...

       

      ואף פעם לא "יותר מדי" לדבר על החשיבות האדירה של ההקשבה בחיינו. תודה!

        18/4/11 16:33:

      צטט: רומפיפיה 2011-04-18 16:24:07

      אורנה חברה שלי נהדרת

       ולהבדיל אלף הבדלות, כאשר פוגשים אשה בהריון

      . מיד ממהרים לספר לה כמה שהלידה שלנו

      היתה נוראה.. ואיומה..  מה?? רוצים להפחיד את היולדת???

      אלה אנשים שרוצים בכל מקרה להעמיד את עצמם במרכז..

      ובכלל לא משנה מהו הנושא....

      האגוצנטריות הזו.. שכל מה שקורה..

      קורה לנו או סביבנו.. ממש מחליא....

      אבל באמת יש אנשים שכאלה.

      כי הם לדעתם, יודעים, תמיד יודעים יותר ממך..

      ומדברים בקלישאות.. שלפעמים, אין ממש קשר,

      בין המקרה לסיפוריהם... ולזה אני קוראת טרחנות לשמה...

      חג שמח טעים ומפרגן לך חברה יקרה שלי

       את כל כך צודקת.זה בדיוק זה.

      אין קשר בין הדברים העיקר שמספרים.

      אכן טרחנות לשמה.

      תודה לך חברתי היקרה וחג שמח,טעים ומפרגן גם לך.

        18/4/11 16:24:

      אורנה חברה שלי נהדרת

       ולהבדיל אלף הבדלות, כאשר פוגשים אשה בהריון

      . מיד ממהרים לספר לה כמה שהלידה שלנו

      היתה נוראה.. ואיומה..  מה?? רוצים להפחיד את היולדת???

      אלה אנשים שרוצים בכל מקרה להעמיד את עצמם במרכז..

      ובכלל לא משנה מהו הנושא....

      האגוצנטריות הזו.. שכל מה שקורה..

      קורה לנו או סביבנו.. ממש מחליא....

      אבל באמת יש אנשים שכאלה.

      כי הם לדעתם, יודעים, תמיד יודעים יותר ממך..

      ומדברים בקלישאות.. שלפעמים, אין ממש קשר,

      בין המקרה לסיפוריהם... ולזה אני קוראת טרחנות לשמה...

      חג שמח טעים ומפרגן לך חברה יקרה שלי

        18/4/11 14:47:

      צטט: ShaneV 2011-04-18 14:38:07

      אהבתי מאוד את מה שכתבת .... זה נוגע בהמון נקודות הבעיה שחוסר ההקשבה הזה נוגע בכול התחומים , אנשים עסוקים לדבר על עצמם והם חושבים שאם הם יקפצו לתוך השיחה או ידברו על עצמם האבל האישי יהייה קל יותר .. לצערי אנשים רוצים לשמוע את עצמם לפני מחשבה ולפעמים אם הם יעצרו לרגע ויקשיבו להד שהם אמרו לאותו הקול שלנו עצמנו ...הם יגלו שהתשובה בעצם בתוך השאלה ,רק שהרבה ממהרים לדבר יש עולם ומלואו בתוך השקט הזה , הוא כוחו של הרגע . השקט הזה שאת מדברת עליו ההקשבה הזו היא הכול , אני מאחלת לך חג עטוף אנרגיות ניפלאות שמש מחייכת וירח מלא מחבק ...

       היטבת לתאר את זה.כל כך נכון.

      הלוואי שנדע להקשיב למי שמולנו בעיקר אם באנו לנחם אותו.

      תודה רבה לך על כל האיחולים הנפלאים.

      חג שמח לך.

        18/4/11 14:46:

      צטט: נירניר001 2011-04-18 14:16:38

      חיוךכדי להתקרב למישהו
      צריך להקשיב לו
      ולדבר פחות.

       ההקשבה מביאה אותנו ללמוד המון דברים שלא ידענו על אותו אדם.

      תודה לך ניר.

        18/4/11 14:38:
      אהבתי מאוד את מה שכתבת .... זה נוגע בהמון נקודות הבעיה שחוסר ההקשבה הזה נוגע בכול התחומים , אנשים עסוקים לדבר על עצמם והם חושבים שאם הם יקפצו לתוך השיחה או ידברו על עצמם האבל האישי יהייה קל יותר .. לצערי אנשים רוצים לשמוע את עצמם לפני מחשבה ולפעמים אם הם יעצרו לרגע ויקשיבו להד שהם אמרו לאותו הקול שלנו עצמנו ...הם יגלו שהתשובה בעצם בתוך השאלה ,רק שהרבה ממהרים לדבר יש עולם ומלואו בתוך השקט הזה , הוא כוחו של הרגע . השקט הזה שאת מדברת עליו ההקשבה הזו היא הכול , אני מאחלת לך חג עטוף אנרגיות ניפלאות שמש מחייכת וירח מלא מחבק ...
        18/4/11 14:16:

      חיוךכדי להתקרב למישהו
      צריך להקשיב לו
      ולדבר פחות.

        18/4/11 14:15:

      צטט: ורד א. 2011-04-18 14:00:32

      אני חושבת שאנו מרגישים צורך לשתף גם במה שקרה לנו אבל את צודקת יש רגעים שעדיף לשתוק ולהקשיב ובעיקר לחבק ולתת תמיכה.

       בדיוק כך.בהמשך יגיע הזמן בו אולי ירצו לדעת מה חווינו,אבל לא כרגע.

      תודה לך ורד יקרה.

        18/4/11 14:14:

      צטט: אביה אחת 2011-04-18 12:39:56

      אורנתי

      זה נהדר להקשיב
      אשרי האנשים שיכולים לספר לך
      ואת זו בצד המקשיב
      אהבתי את מילותייך -
      רק טוב
      פסח שמח כשר מלא אור ואהבה

      נטולת....

       אביונת,גיליתי שאנשים אכן אוהבים לספר כי אני משתדלת להקשיב.

      למה לא? הם מספרים דברים נהדרים.

      רק טוב גם לך ותודה רבה.

      חג שמח מלא אור ואהבה גם לכם.

        18/4/11 14:12:

      צטט: נעם דימנט 2011-04-18 12:31:54

      להקשיב כנראה יותר קשה מאשר לייעץ.

       אנחנו בדרך כלל מאד ממהרים לתת עצות.

      תודה לך נעם.

        18/4/11 14:11:

      צטט: אישה שמחה 2011-04-18 12:22:07

      מסכימה איתך לגמרי.זה הזמן להקשיב,לחבק ולעטוף.חג שמח

       בדיוק כך.

      תודה רבה לך וחג שמח.

        18/4/11 14:05:

      צטט: הטרמילר 2011-04-18 12:04:18

      בעובדה, בבתי אבלים לא נוהגים מנהג זהה. רבים חוו אובדנים קרובים ואף על פי כן נוהגים בצורה מפתיעה. אני יכול לספר על מאיון עליון השותים וויסקי ואוכלים פיצוחים, וצוחקים בבית אבלים מסיפורי "פוגי". דרך הרוב הדומם, היושב ומביט בסביבה בעצב והזדהות סוקרתמונות ומדבר עליהן בחום וערגה, ומקשיב בלי להעיר ולהאיר את הסביבה בידע והניסיון. ויש המגיעים לקחת חלק באבל על פי כללי היהדות וכל היתר אינו נוגע להם. ויש ההפך. אבלים עד שבר המשתדלים לקיים מצוות כהלכה מבלי לדעת דבר וחצי דבר לפני כן, והקהל מסייע לשאת אבל כבד, כי בא לקיים מצווה דתית ולומר דברים בזכות הנפטר ודברי תורה בלי קשר לאבלים. יש היושבים על כורסאות ויש היושבים על רצפה ממש. עצם ההגעה לבית אבלים הוא העקר. ובמבוכה הגדולה הזו מתברר כי רבים מוציאים את לבם מתוך כוונה לשתף, בבחינת "צרת רבים... ". אביב שמח לך

       אינני מתכוונת למנהג זהה.חלק חילוניים וחלק דתיים,חלק שומרי מסורת וחלק לא,אבל נכון בעיני תמיד להקשיב ולנסות להכיל לפני שמייעצים.

      מכבדת כל אחד בצורת הקבורה וצורת האבל שלו,אבל הלוואי שנדע קצת יותר להקשיב אחד לשני.

      תודה לך דרור וחג אביב שמח גם לך.

        18/4/11 14:00:
      אני חושבת שאנו מרגישים צורך לשתף גם במה שקרה לנו אבל את צודקת יש רגעים שעדיף לשתוק ולהקשיב ובעיקר לחבק ולתת תמיכה.
        18/4/11 12:39:

      אורנתי

      זה נהדר להקשיב
      אשרי האנשים שיכולים לספר לך
      ואת זו בצד המקשיב
      אהבתי את מילותייך -
      רק טוב
      פסח שמח כשר מלא אור ואהבה

      נטולת....

        18/4/11 12:31:
      להקשיב כנראה יותר קשה מאשר לייעץ.
        18/4/11 12:22:
      מסכימה איתך לגמרי.זה הזמן להקשיב,לחבק ולעטוף.חג שמח
        18/4/11 12:04:
      בעובדה, בבתי אבלים לא נוהגים מנהג זהה. רבים חוו אובדנים קרובים ואף על פי כן נוהגים בצורה מפתיעה. אני יכול לספר על מאיון עליון השותים וויסקי ואוכלים פיצוחים, וצוחקים בבית אבלים מסיפורי "פוגי". דרך הרוב הדומם, היושב ומביט בסביבה בעצב והזדהות סוקרתמונות ומדבר עליהן בחום וערגה, ומקשיב בלי להעיר ולהאיר את הסביבה בידע והניסיון. ויש המגיעים לקחת חלק באבל על פי כללי היהדות וכל היתר אינו נוגע להם. ויש ההפך. אבלים עד שבר המשתדלים לקיים מצוות כהלכה מבלי לדעת דבר וחצי דבר לפני כן, והקהל מסייע לשאת אבל כבד, כי בא לקיים מצווה דתית ולומר דברים בזכות הנפטר ודברי תורה בלי קשר לאבלים. יש היושבים על כורסאות ויש היושבים על רצפה ממש. עצם ההגעה לבית אבלים הוא העקר. ובמבוכה הגדולה הזו מתברר כי רבים מוציאים את לבם מתוך כוונה לשתף, בבחינת "צרת רבים... ". אביב שמח לך
        18/4/11 11:04:

      צטט: (עמי) 2011-04-18 10:51:06

      תמיד טוב להקשיב... חג שמח לך..

       נכון.תמיד  טוב להקשיב.

      תודה לך עמי וחג שמח גם לך הרבה בריאות.

        18/4/11 11:03:

      צטט: ניקיטה10 2011-04-18 10:46:26

      אכן עיקר הנחמה היא בהקשבה..קשה לתת עיצות גם כשאתה עצמך חוית משהו דומה לכאורה...כל אחד מושפע אחרת... תודה וחג שמח

       כל אחד מושפע אחרת וכל אחד מגיב אחרת.לרוב עצם הנוכחות מספיקה.

      תודה לך אודי יקירי וחג שמח.

        18/4/11 11:02:

      צטט: אורה .ה. 2011-04-18 10:37:57

      לצערי הרב ...רוב האנשים שומעים ואינם מקשיבים

       את כל כך צודקת.

      תודה לך אורה יקרה.

        18/4/11 11:01:

      צטט: Vered c 2011-04-18 10:19:28

      סייג לחכמה- שתיקה !! ארנה יקרה, חג שמח ואביב פורח לך ולבני ביתך.

       כשאני מקשיבה אני גם נהנית מאחרים.

      תודה לך ורד יקרה וחג שמח גם לך ולמשפחתך.

        18/4/11 10:51:
      תמיד טוב להקשיב... חג שמח לך..
        18/4/11 10:46:
      אכן עיקר הנחמה היא בהקשבה..קשה לתת עיצות גם כשאתה עצמך חוית משהו דומה לכאורה...כל אחד מושפע אחרת... תודה וחג שמח
        18/4/11 10:37:
      לצערי הרב ...רוב האנשים שומעים ואינם מקשיבים
        18/4/11 10:19:
      סייג לחכמה- שתיקה !! ארנה יקרה, חג שמח ואביב פורח לך ולבני ביתך.

      פרופיל

      אורנה ע
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      תגיות