אני יושב מול קיר לבן. על שולחני ספל חרסינה ועליו ציור
של איש, ארך גפיים, היושב ,רגל על רגל, בחולצת מלחים מפוספסת ,פניו אל
הים ,ובידו ספר והוא (לא הספר)מתלבט לאן ?
לטפתי את הספל. פעם געש בו נוזל אך אחרי שנקרש-עבש.
באותו חדר, מצדדי ומאחורי יושבים אבי וחיים.
אם הם לא פוזלים והם לא -מבטי האחד מלבינים את אישוני האחר ולהיפך.
חם בחוץ וחם בפנים כי לא הוסכם על הטמפרטורה הראויה במזגן .זבובים מטיילים על
פניהם של ידידי אך אלה עסוקים בלהתחמק זה מעיניו של זה.לפעמים אני
מקבל טלפון. "הזבל בחדר?" כך שואל חיים ,בעלותו במדרגות ,ואחר כך ,פנים אל
פנים,הוא מתעכב על אופיו של אבי ,שהיה חברו בשנים ששניהם היו כלום מלא
עתיד. "האפס הזה לא קרא ספר מימיו ". אומר חיים.לעומתו - אבי מתהדר בנוהגו ,
שירש מאביו-קונסול פנמה לשם כבוד בישראל-לקלל בשקט ולארוב באוזניים. ועבודתו -
מתבצעת או לא ,אין לדעת, כי ביושבו,ראשו מורכן על חזהו והוא כישן.אני
עצמי ,כפוי בשיטוט טורדני במחשב , באותם שני אתרי חדשות שלא מחדשים
כלום.במקום לחקור פנימה אני פונה החוצה. נמאס לי מהחיטוט העצמי: עדיף
להשתתף בהצגה מאשר להיות צופה בה,כך קראתי,אלא שגם המחזה לא מעניין
ולא שווה את הטורח.חיים מגיע סמוך לשתיים לחדר והוא מבקש ממני שקט,
כאילו שדברתי. " יש רגעי קסם ברדיו " הוא לוחש לי וניצת בו חצי חיוך-
"יש לך רגעים כאלה לא?" ואני סיננתי " לא ברדיו שלי",אך הוא היה שקוע
במחשב ,במשחק קלפים .אני חושש שחיים ישתעמם ויפתח בסקירת הספר האחרון
שקרא. ספרים, הוא מקבל חינם .לצערי יש לחיים זיכרון מצוין וברגע שנלכדתי בהפניית
ראש ,מקרית הולבשתי
בשלשלאות מילים ארוכות . הולדת כל חוליה במאה מובחנת ושונה מתוך
שלושת אלפי השנים שבהם
נכתבו ספרי ביאוגרפיה. כשאני מעז, להצניח עפעף , הוא מגביר קול ונוזף
בי "תן לגמור משפט.". כשהזבל יוצא מהחדר הוא מביט באחוריו ואמר לי
"תגיד לי ,אתה מחבב אותו?"-אני אינדפרנטי,אמרתי,"אדיש חיובי, או שלילי?"דחק בי
חיים.-"אדיש " ,אמרתי .
אבי (הזבל) פוחד ממעליות ולכן בא לכיסאו בקומה השלישית מרוגש ומזיע ,מכנסיו
שמוטות על נעליו ובידיו שלושה עיתונים משומשים בתפזורת - לקראת נפילה
חופשית -ואיתורית אחת מצפצפת וטלפון סלולרי
מתחנן .הוא מניח על כסאו רצועה של כלב בלי כלב."אל תדאג הוא יבא
בהמשך" .הלב של אבי קרס לא מזמן אך התאושש.הוא פחות מפחיד אותו מלעמוד
מול דמותו במראה ,בתא המעלית . אבי
התייעץ איתי מתי יוכל לקיים יחסי מין בהינתן שני תומכנים (סטנטים)
בעורקי החזה ובהינתן קוקטייל של תרופות מרגיעות.
שאלתי אותו אם יש מועמדת והוא גיחך- "יש בתיאוריה אבל אני חושש ללכת
לטסט" . דיבורו של אבי נוטף,מעריץ ומחמיא וכך נודע לי כמה גדול אני .גם אני
נהנה מחנופה אפילו ששמעתי שאיש לא יצא מפיו
בלי שהניח עליו כתר של שבחי שווא.
לחיים יש קוצב לב המופעל כל אימת שליבו מפרפר כמו מנוע ישן בבוקר קר(בלי העשן).
לאחרונה הופעל הקוצב שש פעמים זה אחר זה בזמן קצר ועדי ראייה מתארים איש
דמוי אליהו המנתר בלהבות ללא סיבה .
כשבקרתי אותו בבית החולים הוא הקדים ושאל
"זו מגבעת בווארית ,שאתה חובש,או טירולית?"הבטתי בחלון הגדול ,המאובק, בחיים
שזרמו בחוץ והם הלכו והתרחקו.
"תגיד לי,זה מגבעת בווארית ,לא?"הוא שאל כל שלוש דקות."או טירולית?".
בחדר נשארנו אני ואבי."מה שלומו,אני מאד מודאג?"אמר לי הזבל.אמרתי לו שרוב
הסיכויים שחיים כבר לא יודע מיהו.
חבל ,הוא אמר ,היינו חברים כל כך טובים.
|