בתור הומניסטית מושבעת שעשתה שלוש יחידות מתמטיקה לא באמת נהנתי מעולם מהמקצוע.לא ראיתי את היופי של המתמטיקה. כמה דברים שינו לי את התפיסה על מתמטיקה גם אם לא הצליחו לגרום לי להנות ממנה. בסרט beautiful mined מציגים את סיפורו של אחד מגדולי המתמטיקאים של ימינו ג'ון נאש. מלבד זאת שהסרט הוא יצירה קולנועית משובחת הצגת המתמטיקה בו חושפת את קסמה של המתמטיקה.היכולת לראות את העולם הממשי ולתרגם אותו לתפיסה מופשטת לחלוטין הממה אותי. לראות נקודות מספרים וסימנים ולהבין משהו על טבע האדם,על הכוחות הפועלים ביקום. בשיעור "מבוא לאומנות" הרחיבו את אופקינו לכלמיני כיוונים. בינהם הביאו לנו את המורה הראשי לפיזיקה של הביה"ס,שידבר איתנו על פרקטלים.פרקטלים הם הכפלות של אותו הדבר עצמו שנראות זהה בכל פרספקטיבה (לא הכי ברור? צא ולמד...) הקסם שנגלה לפני : נוסחה אחת של מספרים ואותיות שממנה ניתן לתרגם ציור שלם מלא בפרטים. היכולת לקחת דבר מופשט לחלוטין כמו נוסחאות ולראות בהן את המציאות,את אבני היסוד של העולם הממשי ,ההגיון המתמטי שיוצר את ההרמוניה הממשית מאוד של העולם שסובב אותנו,ההגיון של חיבור האטומים בדיוק מתמטי של 8 האיזון. מביא אותי למחשבה על האלוהות על ההגיון הקסום שמאחורי הדברים הממשיים. הסרט נסגר בנאום של כאשר הוא מקבל את פרס הנובל. אני לא יודעת אם זה באמת הדברים שהוא נשא בטקס האמיתי אבל הוא מדבר על נוסחאות האהבה כמיסתורין האמיתי של החיים. הדרך להתגבר על המיסתורין ולנצח אותו עוברת בין אנשים. אני עוד לא אוהבת לפתור נוסחאות אבל אני כבר יכולה לראות את היופי שעומד במחשבתו של זה שכן(: |