ואחרי הבדיקה אלוהים גדול,  אמי  כבר תחליט מה יהיה, וכשנגמרה הבדיקה ,התחילה ללכת לכיוון מרכז העיר בו מצטלבים הרחובות  ויצמן \רוטשילד ואז בתור החלטה ראשונה במסכת ההחלטות שיקבעו את סדר יומה,החליטה לשבת על ספסל קרוב ולסדר את המחשבות בראשה,והיא התישבה בסמוך לבית הקפה ההומה ביותר בעיר,בכל שעה משעות היום שאתה עובר שם,  לא תמצא שולחן פנוי, השולחנות תופסים את המדרכה והן כסנדויץ' בין תנועת המכוניות הסואנת , לבין הולכי הרגל ההולכים בשארית המדרכה שנותרה להם,למי שמכיר את המקום ,בית הקפה ברוטשילד,  נקרא  cake center  ,לאחר זמן  מה ,  כשמסביבה רעש והמולה,

ומאחר ולא  הבשילה לה ההחלטה,החליטה לעבור לצד השני של רחוב רוטשילד, וזה כדי לפסוח על  תחנת המוניות שבצידו האחר של רחוב רוטשילד, וזאת על  שום  שנהגי המוניות מכירים אותה, והיו מפצירים בה להסיעה לביתה, ואמי הרי החליטה שהיא לא תבזבז את היום הזה ספונה בביתה, וכך עברה לצידו השני של הרחוב וכשהגיעה לחנות של סודרי הותיקה, בה אפשר היה למצוא מציאה ,של תיקי עור וארנקים, והחנות קיימת מזה עשרות בשנים,

וליד החנות שני ספסלים, מאחר ועברה כבר רבע שעה  מאז הישיבה על הספסל האחרונה, ובליבה טרם התגבשה החלטה ,

התישבה על ספסל כדי לנתח מה יהיה ומה כבר היה,ורצה הגורל או יד המקרה, ואפשר גם לראות בזה גורל מהתל, בספסל הסמוך ישבה לה רחל,ומי שלא יודע ומי שלא ידע ,רחל היא חברה טובה של צילה, וצילה גם חברה טובה של אמי, ,

ואז  אמי ורחל התחילו לרכל, כך העבירה אמי שעה קלה,אח'כ קמה והלכה,ופנתה ברחוב נחשון היכן שנמצא המועדון,

וקצת לפני המועדון יש מגרש חניה,ולא מזמן, התקינה בו ספסל העיר יה,

וכשהגיעה לספסל, חשבה אז אמי, אשב לי קצת אולי פתרון זה יביא,התישבה על ספסל, ואז תוך מחשבה מאולצת ,

התקשרה ליעל המאומצת, קבעו השתיים להפגש ברחוב ירושליים,

 שם באותו בנין ליעל יש דירה , ודירה  יש גם לאמי, שתי הדירות פנויות להשכרה, חיכתה אמי ליעל חיכתה וחיכתה,

עש שהתעיפה ונשענה על החומה כי שם לא היה ספסל לנחמה, אחרי שעה הגיעה יעל, ואז בעודן נכנסות לבנין השתיים,

הראה השעון שהשעה היא שתיים, לאחר הבקור בדירות ,גמלה בלב אמי סוף סוף ההחלטה,

את שארית היום היא תעשה בביתה,

זה סיפור שקרה באמת