ובכן, סוגיה נוספת המטרידה אותי אצל בני המין הגברי.

ולפני שאתחיל בתיאורה אציין, שלא רק אחד סורר פשע בה ואני מפנה אצבע מאשימה כלפי המין כולו, אלא כמה וכמה פעמים נתקלתי בעניין הזה. אז בואו ואני אוציא את זה אחת ולתמיד. לא שאני באמת חושבת שזה יעזור במשהו, אבל לפחות את הזכות להוציא את התסכול עדיין לא לקחו ממני. 

אז נתחיל מתיאור הסיטואציה המוכרת לכולנו או לפחות לרובנו- אירוע של סקס לא מחייב. לא חייב להיות סטוץ לגמרי, אלא דווקא סקס חצי מוכר כזה. כמו למשל יזיזים, כל מיני דייטים לשעבר וכולי. דווקא בסטוצים זה קצת פחות קורה.

בכל מקרה, מגיע המפגש המיוחל עם היזיז. 

לא נפגשתם הרבה זמן.

יש מתח באוויר ודיבורי סרק כי שני הצדדים יודעים מה מטרת המפגש. 

הדיבורים של הלפני הם רק לשם הנימוס.

ופתאום מתחילים להתנשק. להתלטף. לגעת. להתחמם.

הכל משוחרר ממטענים ורגשות ורק הסקס עצמו נמצא כרגע על הפרק.

כל פריטי הלבוש של פלג הגוף העליון כבר מזמן לא שם וחם מתחת לשמיכה.

ידיים מתחילות להישלח למכנסיים ולתחתונים. 

ג'ינסים יורדים, תחתונים מושלכים והעירום הטרי מחרמן.

ידיים ולשונות ממשיכות להישלח לכל עבר.

כל זה היה תיאור של המונח שאנחנו מכירים כל כך טוב כפורפליי.

בכל מקרה, בדיוק ברגע המעבר בין הפור לפליי, נקטע הכיף עם בשורה מבאסת ביותר.

"צריך קונדום..."

פרצוף הזיפים המתענג הופך לפרצוף תחת של תשעה באב אך עדיין יש תקווה קטנה בלבו כשהוא שואל "אה...את לא על גלולות?"

"לא..."

וחושבת לעצמי בראש, שבדיוק אבל בדיוק בגלל סיטואציות כגון אלו אני לא עם גלולות.

כשיהיה לי חבר, אני אקח גלולות ואז פרצוף הזיפים המבואס כנראה כבר לא יהיה בתמונה.

אבל כרגע, בשביל סקס פעם ב-3 חודשים חבל על הבריאות.

מה גם, שאין לי מושג מה עשית ואיפה בילית אתה מאז הפעם האחרונה שנפגשנו (לפני אותם 3 חודשים כנראה) ולכן הייתי מעדיפה שמשהו יגן עליי מכל החוסר וודאות הזה ואי לקיחת הגלולות היא דרך מצוינת לעשות זאת.

ואז מתחיל המשא ומתן. 

"טוב, אז בואי נעשה רק קצת בלי"

אני מכירה את ה"קצת בלי" הזה. מכירה אותו מספיק טוב כדי לדעת כמה זה כיף. אבל בחייאת רבאק, על מי אתם עובדים? אחרי "קצת בלי" זה יהיה עוד יותר קשה לשנינו להפסיק ולשים.

"לא, צריך לשים.."

והמו"מ ממשיך. הנה מגיע נאום חוצב הלהבות על יכולתו העל-אנושית של הבחור הזה מכל הגברים בעולם, לשלוט באיבר מינו כך שלא תיפלט לו ואף טיפה אחת עד שהוא גומר.

הנאום בד"כ מתחיל איזה מור"ק מאיזה אקסית:

"תקשיבי, כשהייתי עם ליטל, חצי שנה עשינו את זה בלי קונדום והיא לא הייתה עם גלולות והכל היה בסדר"

שמחת זקנתי. דבר ראשון- בעיה של ליטל שהיא מספיק מפגרת לעשות את זה במשך חצי שנה באופן עקבי, ודבר שני- לא מאמינה לזה. 

"סבבה, אבל בכל מקרה צריך לשים"

ואז העניין ממשיך לאחד מהכיוונים הבאים- התחננות לעשות את זה בלי בכל זאת המגיעה לפעמים גם להצעת תשלום מלא על פוסטינור מחר בבוקר, המשך ניסיונות ובקשות, ובמקרה הגרוע ניסיון פיזי להיכנס בכל מקרה (יחסית נדיר).

וכך נמשך הסיפור.

ועכשיו מה שמרתיח אותי הוא הדבר הבא (אם זה לא ברור עד כה). 

גם אותי הקונדום מבאס. גם לי הרבה יותר כיף בלי...עליי.

אבל למה אתה מעמיד אותי בסיטואציה הזאת? 

למה אתה מגלגל ככה בשנייה את כל האחריות עליי ולא חושב לשנייה שיש סיבה למה אני אומרת לך שצריך קונדום?

שנינו כאן בשביל אותה הסיבה ולכן שנינו גם רוצים להימנע בדיוק באותם הדברים. אז למה רק לי זה אכפת?

הרי אם אני אכנס להריון, זה יגע בך גם אם בצורה הכי מינימלית.

ולעשות סקס בלי קונדום די מגדיל את הסיכויים לזה בצורה משמעותית גם אם אתה גומר בחוץ.

ואתה תלך עכשיו הבייתה בראש נקי ומאושר, ואני אשב עכשיו שבוע שבועיים בחרדות עד שיגיע לי המחזור הבא. למה אתה שם אותי במצב הזה?

ואם חס וחלילה יש לי איזה מחלה, אז זה לגמרי נוגע בך.

אתם כל הזמן אומרים שאתם כאלה רציונאליים ושאנחנו פועלות רק מאמוציות...אבל זה הכי לפעול סתם מתוך יצר שיש. 

רגע אחד תחשבו על זה בהיגיון ואין פה בכלל שאלה, וברור שצריך לשים. זאת אחריות של שנינו.

לא מספיק שהיום אתם מקבלים הכל בלי להתאמץ, אפילו להתקשר אליי יום אחרי אתה לא צריך, אבל עוד לעשות לי פרצופי תחת על קונדומים?!

על הפנים.

מקווה שלפחות גבר אחד שקרא את זה יחשוב פעמיים לפני שהוא לוחץ את הבחורה הבאה שאומרת לו לשים קונדום...

ובנימה אופטימית זו שיהיה חג שמח לכולם.