לפני לא מעט שעות...בעצם יום שלם, החלטתי להתעורר לתחיה וצבעתי את שערי לצבע אדום-רמזור.

זה החל אתמול כשהקטנה שאלה אותי: "אמא, מי צבע לך את השיער?" היא פשוט מתה על צבעים הפושעת, זה משתקף על גבי כל קירות הבית (מעשה ידיה וטושי הלורד השחורים שגזלה בסתר).

בדיוק כשחשבתי שמעכשיו ייקחו את שיערי האדום מדי כמובן מאליו, התעוררתי לבוקר חדש שבו קידמה את פני הקטנה ושאלה בתדהמה: "אמא ומי צבע לך היום את השיער?" 

היא גורמת לי להרגיש כל יום כחדשה. 

היתר? כבר התרגלו למסכת ההתעללויות שאני מעבירה את שיערי אחת ל...

השינוי גדול, ככה צריך להראות באביב החיים.

היום בדרך לליל הסדר אפילו הרמזור בצומת יוריק מקנאה כשיביט בי.

איזה כיף למחוק מראה מחוק ולצייר את עצמך מחדש.

חג אביב שמח

גלית