מהו אייקידו?

              "האייקידו הוא לא רק אמנות לחימה, אלא גם דרך חיים ופילוסופיה חברתית

                ופציפיסטית מטרתו של האייקידוֹ‏קה (מי שמתרגל אייקידו) היא להגן על

                עצמו תוך הימנעות מגרימת נזק לתוקף. האייקידו דוגל בתנועה זורמת

                ומצטרפת עם התוקפים אותו, אגב הסטת כוחם וניתובו על מנת להתאחד

                עם התנועה, ולהוביל אותה, מבלי לגרום להתנגדות מצידם. רוב הטכניקות

                באייקידו מסתיימות בריתוק התוקף על הקרקע, או בהטלתו ודורשות

                מהמבצע אותן יצירת איחוד עם כוחו של התוקף." – ציטוט מויקיפדיה.

אני איש ימין שמאמין ש"שתי גדות לירדן, זו שלנו זו גם כן", ולמרות זאת, אני מבין שבמציאות העכשווית וב"פלונטר" שנוצר עם חתימת הסכמי אוסלו והתחייבויות אחרות של ממשלות ישראל לדורותיהן חייבת לקום מדינה פלסטינית.

האמירה לא נובעת מתובנה חדשה ואמון בפלסטינים, אלא, מפרקטיקה שמבוססת על הפילוסופיה העתיקה של אייקידו. אני לא מאמין שקיים או שיוולד בעתיד פלסטיני (או מנהיג פלסטיני) שמוכן לחלוק עם היהודים ועם הישות הציונית את פיסת האדמה המכונה ארץ ישראל (על שתי גדות הירדן, כמובן) ואני לא מאמין שמנהיג כזה יקום בעתיד הקרוב.

לכן, המסקנה שלי היא שבסופו של יום תפרוץ כאן מלחמה נוספת,

עקובה מדם, שבה יוכרע סופית עתידו של החלום הציוני.    

לכן, התחלתי בהסבר מהו אייקידו.

למיטב שיפוטי, במצב הנוכחי, העולם ילחץ על ישראל בלחץ בלתי פוסק שיילך ויגבר ויפגע בחוסנה של מדינת ישראל. מצד שני, הפלסטינים הולכים ומתחזקים, הולכים וצוברים כוח וביטחון בעצמם ובכוחם לממש את עקרונות האמנה הפלסטינית שבסופה נעלמת הישות הציונית (קרי, מדינת ישראל כבית לעם היהודי). כלומר ככל שהימים חולפים, ישראל תיחלש והפלסטינים יתחזקו.

אשר על כן, אני מציע שנפעיל את הפילוסופיה של אייקידו.

                   "האייקידו דוגל בתנועה זורמת ומצטרפת עם התוקפים אותו, אגב הסטת

                    כוחם וניתובו על מנת להתאחד עם התנועה, ולהוביל אותה, מבלי לגרום

                    להתנגדות מצידם."

מדינת ישראל תכריז מיידית על נכונותה לתת את כל השטחים ששוחררו בשנת 1967 (מעולם לא כבשנו שטחים על פי החוק הבינלאומי) מירדן לאחר מלחמת ששת הימים. מדינת ישראל תכריז שהיא מוכנה לפנות מיידית את כל היישובים היהודיים בשטחים שמפונים לצורך הקמת מדינה פלסטינית "נקייה מיהודים" (בררר.... ממש חזונו של היטלר מתגשם מול עינינו) ומדינת ישראל מוכנה לשקול החזרת פליטים לשטחים שיישארו בחזקתה על בסיס דרישה הומניטארית.

בתמורה, כל מה שישראל מבקשת היא הכרה שבכך מסתיים הסכסוך בין העמים. אנחנו לא מבקשים הכרה בזכותנו על הארץ הזו, לא מבקשים הכרה שישראל היא מדינתו וביתו של העם היהודי ולא מבקשים שום דבר נוסף.

אנחנו אפילו לא מבקשים שפלסטין תהיה מדינה מפורזת, מצידי, שיבנו צבא כולל מטוסים וטילים, חילות יבשה אוויר וים ומותר להם לבנות אפילו כור גרעיני. שיעשו כל מה שהם רוצים, זו המדינה שלהם, לא?

היי, תודו שאפילו ביילין לא מוכן ללכת כל כך רחוק וזו בדיוק הפילוסופיה של אייקידו:

               "להתאחד עם התנועה, ולהוביל אותה, מבלי לגרום להתנגדות מצידם".

ועכשיו חזרה למציאות. בניגוד לאנשי השמאל המכובדים שמאמינים שאם לפלסטינים תהיה מדינה חזקה ועצמאית ייגמר הסכסוך, אני מאמין שזוהי הדרך למלחמה ולהתחלת הפתרון האמיתי. ראו מה שקורה בעזה, שברגע שישראל מאפשרת להם להתפתח הם משקיעים את כל המאמצים בפיתוח יכולות צבאיות והכנה למלחמה הבאה ("התנגדות" הם קוראים לזה, "כיבוש" הם קוראים לזה), אבל בעצם זהו מימוש האמנה הפלסטינית שטוענת:

                   סעיף 15: העצמאות הפלסטינית מנקודת המבט הערבית היא חובה

                   לאומית והיא מנסה לבטל את האימפריאליזם הציוני נגד המולדת

                   הערבית ומכוונת למחיקתה של הציונות בפלסטין. חובה מוחלטת לזה 

                   נופלת על האומה הערבית אנשים וממשלות עם העם הפלסטיני בחיל

                   החלוץ. בהתאם, האומה הערבית חייבת לנייד את כל היכולות הצבאיות,

                   האנושיות והרוחניות להשתתפות אקטיבית עם העם הפלסטיני

                   בשחרור פלסטין.                      – תרגום חופשי מאנגלית.

מה שנרוויח מהשינוי שאני מציע הוא, בעיקר, קיצור הזמן עד לפתיחת המלחמה הבאה.

כמובן, שבתחילה, יפרוץ מאבק פנימי בין הפלסטינים בין התומכים שמוכנים לחתום על סיום הסכסוך לבין אלו שידרשו את מימוש הסכם החלוקה של 1947 לפני הסכמה שכזו, תתחיל פעילות מחתרתית של קבוצות שינסו לקבל שליטה על מוסדות השלטון ובעיקר תימשך הפעילות הדיפלומטית שבה הערבים יובילו המשך פעולות כדי לחסל את מדינת ישראל כישות ציונית.

בצד היהודי, יקרה הדבר ההפוך. במצב הזה לא יהיה פער בין שמאל וימין, לא יהיו וויכוחים שהיהודים יכולים לוותר על משהו נוסף ויהיה ברור שישראל חייבת להיות מאוד חזקה לקראת המלחמה הבאה אם חלילה תפרוץ.

מרבית העולם יבין שישראל מוותרת על כל צרכיה והולכת למו"מ שמשמעותו כניעה מוחלטת ללא פשרות עם כל הדרישות הפורמאליות הפלסטיניות כדי להשיג את השלום המיוחל.

אבל, יכול להיות שטעיתי, ובאמת הפלסטינים יסתפקו במדינה עצמאית שגבולותיה הם גבולות 1967 אז "יפרוץ השלום" בין העמים, המזרח התיכון החדש של שמעון פרס יתממש ונכדיי לא ילכו לצבא.

באייקידו, הלוחם משתמש בכוחו של היריב על מנת לנצחו, בואו נעשה אותו דבר. נשתמש ברצון הפלסטיני להשמיד את היהודים לצורך פתרון אמיתי של הבעיה הפלסטינית והוא הוצאתם של הפלסטינים מעבר לצד המערבי של הירדן (הפיכת ארץ ישראל שממערב לירדן למדינה יהודית ללא מרבית הערבים).

פתרון הבעיה הדמוגרפית ותיקון הגיוני של הגבולות לגבולות ברי הגנה אפשר להשיג רק במלחמה שבתנאים הנוכחיים העולם מתנגד לה אבל לאחר הקמת מדינה פלסטינית שתיזום מלחמה הכללים ישתנו ואנחנו ננצח.

עם ישראל חי.