אנו משכנעים את עצמנו שחיינו יהיו יותר טובים אחרי שנתחתן. אחרי שהיו לנו ילדים.
אנו מתוסכלים כי הילדים אינם מספיק גדולים, ושנהיה מאושרים יותר כשהם יגדלו.
אחר כך אנחנו מתוסכלים כי הם מתבגרים וקשה איתם.
אנו בטוחים שנהיה מאושרים יותר לאחר שהם יעברו את השלב הזה.
אנחנו אומרים לעצמנו שחיינו יהיו טובים יותר והיו מושלמים כשבן/בת הזוג שלנו יצליח יותר, כשתיהיה לנו מכונית טובה יותר או בית יותר גדול, כשנוכל לנסוע לנופש, כשנהיה בפנסיה.
האמת היא שאין זמן טוב יותר להיות מאושרים מ"עכשיו", אם לא עכשיו אז מתי?
החיים תמיד מלאים באתגרים ומכשולים. עדיף לקבל זאת ולהחליט להיות מאושרים בכל מקרה.
מישהו פעם אמר:"במשך הרבה זמן היה נדמה לי ש"החיים האמיתיים" היו אמורים להתחיל עוד מעט, אך תמיד היה מכשול אחר. בעיה שעליי להתמודד איתה, חוב שצריך לשלם, אז החיים אמורים להתחיל. 
עד שהבנתי שהמכשולים האלה הם הם החיים שלי.
הפרספקטיבה הזאת עזרה לי להבין שאין דרך לאושר, האושר הוא הדרך לכך.
יהיה טוב אם תשמור כל רגע שיש לך לבד או עם מישהו מספיק מיוחד
ששוה לבלות את זמנך איתו כי תזכור, הזמן לא מחכה לאף אחד.
לכן תפסיק לחכות עד סוף הלימודים, עד שתרד במשקל, עד שתתחתן, עד שהילדים שלך יעזבו את הבית, עד שתתגרש, עד יום שישי בערב או יום ראשון בבוקר, עד הקיץ, עד הסתיו, עד החורף או האביב או עד שתמות כדי להחליט שאין זמן יותר טוב להיות מאושר.
האושר הוא דרך, לא גורל.

"תעבוד כאילו אתה לא זקוק לכסף
תאהב כאילו אף פעם לא פגעו בך
ותרקוד כאילו אף אחד לא רואה אותך" ...