מיטה - TV - מיטה - מחשב ניסיון 1,2,3 ... מנסים לישון מחשבות באות ... ציפיות ... גלגול לצד אחד גלגול לצד שני ובסוף מרימים ידיים ומכירים שנכנסנו לנדודי שינה. שוב. וזה בכלל לא משנה למה שורה תחתונה הגוף רוצה לנוח. לסגור ת'באסטה והמוח ממשיך להעיר. המחשבה. פותח חלון צינת הלילה מקררת מזכירה ימי לבדות רבים של פעם עם השעות הקטנות של הלילה של הבטה פנימה עד שהעייפות גוברת על המחשבות ומכריעה את הגוף לעצימת עיניים. יש סיבות יש סיבות מקלות ומולן כמובן כמו תמיד גב' פרופורציה שאומרת לי כמו פולנייה טובה כמו המורה נחמה מכיתה ה' "אין לך זכות להתלונן" והיא צודקת. הטיעון הזה אמור להשקיט את המחשבה אבל זה עובד חלקית מאוד חלקית. מה שכן עוזר זו הידיעה שאני לא מטייח ולא מכניס ת'דברים מתחת לשטיח. אני שם אותם פה מול עצמי מולך ומול העולם ואומר: נדודי שינה. ואני לבד עם זה גם לאחרים יש את זה. וגם אם לא מדברים על זה זה שם. זה פה. ואני כן מדבר על זה. 00:46 זו שעה שילדים כמוני צריכים להיות בה במיטה. לחבק כרית ולחלום על אחו. על כר דשא אינסופי. זו שעה לתנות אהבים סוערים או על מיי מנוחות בין נסיכים ונסיכות. ולמציאות, יש תסריטים משלה. בשעה כזו, הידיעה שהחיים קצרים מביאה חיוך ידיעה לפנים שלי ואני צוחק על עצמי. יש לי אותך, שאת קוראת אותי וזה מספיק טוב כי זכיתי לאהוב. בידידות, ערן 0544-346494 |