החיים בעמוד
אני צריכה לאוורר, ולפעמים אני צריכה גם אינטרקציה. בלוג נראה כמו שילוב מעניין.
פוסטים פופולאריים
-
חרוזים
17/5/11 | 392 צפיות
-
תל אביב וזה
31/3/11 | 488 צפיות
-
דברים שאני רוצה
22/4/11 | 523 צפיות
-
על פריפריה, קיפוח, ומה שבאמצע (אני, איכשהו)
2/4/11 | 624 צפיות
-
מזל טוב לי
29/5/11 | 394 צפיות
-
הלוואי.
28/5/11 | 405 צפיות
פוסטים אחרונים
- מזל טוב לי 29/5/11
- הלוואי. 28/5/11
- מונולוג למאוורר 20/5/11
- חרוזים 17/5/11
- שבת בבוקר, יום יפה, באמת. 30/4/11
- אודה לסיגריה - an ode to my cigarrete 28/4/11
הסנדלריה שבתחתית הבור
הסנדלריה שבתחתית הבור ממוקמת בדיוק מול המתפרה שעל העץ וליד הנגריה שבקצה החוט.
הסנדלריה שבתחתית הבור היא המוצא האחרון לתיקון רגשות שלא ניתן להחליף, כי עם השנים ועם התפתחות הטכנולוגיה הרי הכל כבר בר-החלפה. כדי להגיע לסנדלריה שבתחתית הבור צריך לקפוץ, לקפוץ וליפול. נפילה ארוכה, והסוף שנוי במחלוקת. צריך ליפול ולאבד שליטה, ולאבד שליטה זה קשה, בייחוד כשלא ברור מה מצפה לך בסוף. צריך פשוט לקחת את הרגשות השחוקים והפגומים, אלו שנקשרתם אליהם סנטימנטלית, בידיים, ואז לקפוץ איתם. פעם היה אפשר פשוט לזרוק אותם פנימה ולא היה צריך לקפוץ איתם, אבל היום, עם הטכנולוגיה והכל, סגרו את שאר הסנדלריות ונהיה עומס על הסנדלריה הזו, שהיא המוצא האחרון. אז כדי לעשות סינון, ושלא כל אחד עם רגש טיפה פגום או מרופט יזרוק אותו פנימה, החליטו שצריך לקפוץ איתו. אנשים חשבו שאם מבקשים ממך לקפוץ לפחות ישימו לך מזרן, אבל אחרי ההרוג הרביעי הבינו שזה לא בדיוק המקרה. מאז אנשים חושבים פעמיים לפני שהם קופצים לבקר בסנדלריה שבקצה הבור. אבל אומרים שאם הרגש שלך באמת חזק וזקוק לטיפול, יחכו לך מזרנים בסוף הנפילה הארוכה. זה כמובן בתנאי שלא תמות מציפייה או מלחץ בדרך למטה.
אה, ועוד פרט אחד קטן לפני שאתם הולכים לקפוץ - אין סולם שיעלה אתכם בחזרה למעלה. |
תגובות אחרונות
-
נקיית-דעת
בתגובה על מונולוג למאוורר
-
yftacherzog
בתגובה על שבת בבוקר, יום יפה, באמת.
-
ואחרי ככלות הכל
בתגובה על אודה לסיגריה - an ode to my cigarrete
-
אורה .ה.
בתגובה על דברים שאני רוצה
-
OCN
בתגובה על ניקיון פסח
-
חנה סקרה
בתגובה על הסנדלריה שבתחתית הבור
תגובות (6)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
נראה לי שזה יישאר במישור המטאפורי בשלב זה.
בכל מקרה, היה מעניין מה שכתבת פה.
שאלה מעניינת. אני לא חושבת שיש משהו שהקלקול הוא אינהרנטי אליו, לפחות לא משהו שאני מצליחה להעלות בדעתי.
תצטרך לתת דוגמא, אני מניחה.
ולמה להחליף משהו שהקלקול אינהרנטי אליו? אם הוא עובד... ובעצם אם תיקנת את הקלקול זה כאילו קנית חדש כי שינית את מהות הדבר.
אבל אם הקלקול הוא אינהרנטי למה שיש ביד - את זה עוד אפשר לתקן או שחייבים חדש?
אתה נשאר עם אותו דבר, אבל מתוקן. אני יודעת שכיום יותר משתלם פחות להחליף, אבל נקשרים לדברים כמו רגשות וכאלה.
:P