אם אתם בעלי אקווריום שבו דגי נוי ממשפחת הציקלידים, אתם עשויים להיתקל באחת הדוגמאות הנפלאות הקיימות בטבע של האופן בו דואגת האימא לדור העתיד.
התנהגות זו מכונה "דגירת פה". 

דגירת הפה, בה האם שומרת על הביצים בפיה, נועדה כדי לשמור עליהן בתקופה בה הם עלולות ליפול טרף לדגים ויצורים אחרים, לשם כך, שומרת עליהן האם בתוך פיה. 
תהליך הדגירה נמשך גם לאחר הבקיעה, אז שומרת האם את הדגיגים בתוך פיה.
איך זה מתבצע ?

מיד לאחר שהביצים הופרו על ידי הזכר, מכניסה האם את הביצים אל תוך פיה שם תשמור אותם לפרק זמן של 20-35 יום.  מפעם לפעם, תוציא האם את הביצים אל גומחה (שהוכנה מבעוד מועד), תמיין אותן ותחזיר אל פיה רק את הביצים החיות ותשליך החוצה את הביצים שלא הופרו.
לאחר בקיעת הביצים, יושארו והדגיגים בתוך פיה המגן של האם. 
רק אחרי שהדגיגים מסוגלים לשחות היטב, משחררת אותם האם לקרבתה, משגיחה עליהם ואף אוספת אותם אל פיה מעת לעת.
גם לאחר סיום תקופת הדגירה ושחרור הדגיגים, נשארת האם בקרבתם ומגנה עליהם מכל איום.
 
חשוב לדעת כי בכל תקופת הדגירה, נמצאת האם בצום מוחלט ואינה אוכלת דבר, תקופה העשויה לארוך מספר שבועות.

חלק מעניין נוסף בהתנהגותם של דגי נוי דוגרי הפה, קשור לכך שיש צורך לקיים הפריה של כל מרבית הביצים שהטילה הנקבה. 
היות וכאמור, האינסטינקט הבסיסי של הנקבה, הוא לאסוף מייד את הביצים שאך הוטלו בגומחת הקינון מיד לאחר שהזכר עבר מעליהן והפרה אותן פעם אחת, כיצד תתבצע הפריה נוספת שתגדיל את הסיכוי לבקיעת כמות גדולה יותר של דגיגים ?

כאן מתבצעת פעולת הטעייה מדהימה המיוחדת לדגים ממשפחת הציקלידים: על סנפיר השת של הדג הזכר, יש נקודות הזהות בצבען וקרובות בגודלן לביצים האמיתיות.
הזכר מזיז את סנפיר השת וגורם לנקודות להראות כביצים נוספות המפוזרות במים..
באופן אינסטינקטיבי, מנסה הנקבה לאסוף גם את "הביצים" הללו אל פיה..
הנקבה מתקרבת ופוערת את פיה בקרבת סנפיר השת, ואז יוצא הזרע היישר אל פיה ואל הביצים שאספה לפני כן.  התהליך חוזר על עצמו מספר פעמים, בדרך כלל עד שהנקבה מאבדת עניין.