כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    שירה

    0

    דרך אחרת

    52 תגובות   יום רביעי, 20/4/11, 10:51

    מעבר לדלת הקסמים

    אני משליך אכזבתי

    בשליחת נשיקת פרידה;

    מתמסר לריח האושר והלילך,

    ולא עוד - לך.

     

    תאוותיי תלויות על חבל

    כבגדים נקיים,

    מחכות לרגע בו –

    עצים ירמזו על פריחה;

    ציפורים יזמרו,

    ללא פזמון חוזר,

    שיר אהבה.

     

    ידיי מנגנות פנטזיה של מוצרט,

    בתחושת בטהובן,

    והפסנתר רק אוזן רגישה לוכד;

    מעלה תו להשיג תו

    שנופל

    על אי בודד.

     

     

     

     

     

    © כל הזכויות לתוכן יצירה זו שמורות לדן סטארס בלבד.

    דרג את התוכן:

      תגובות (52)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        15/10/12 18:22:
      שונה מהרגלך... ומרגש מאוד...
        5/6/11 18:39:
      וואווווווווו חזק ביותר -:) *
        29/5/11 16:24:
      :)
        17/5/11 01:14:

      אכזבה, אכזבה ועדיין יש אווירה של חוזק ושלמות. משחק המילים בין לי ולך מקסים בעיניי, מה גם שמזכיר לי אסוציאטיבית  את שירו של אריק איינשטיין. תווים נופלים על אי בודד זה גאוני, אי בודד יכול להשתמע לכיוונים שונים, נקווה שלזה שלא בודד... ומה טוב הניגון באשר הוא.

        13/5/11 01:23:
      משובח ביותר, אהבתי
        5/5/11 12:15:
      כתיבתך מרגשת גרטה*
        27/4/11 13:14:
      אכזבה ותקווה שונה ומעניין. קסום.
        26/4/11 09:16:
      זוהי קינה על מה שהיה ואיננו, והדמעות מוסתרות היטב מאחורי הכמיהה למשהו חדש שירפא את הכאב. כרגיל...נפלא!
        26/4/11 08:30:
      נותן תחושה של התעוררות, אביבית ומלאת תקווה...
        25/4/11 16:58:
      ידיי מנגנות פנטזיה של מוצרט, בתחושת בטהובן, והפסנתר רק אוזן רגישה לוכד; מעלה תו להשיג תו שנופל על אי בודד. מעניין באמת לדעת אם בטהובן ניגן קאוורים של מוצארט...:-)))
        24/4/11 00:18:
      "תאוותיי תלויות על חבל כבגדים נקיים, מחכות לרגע בו .............." אהבתי !!!!!!!!!! זוהי
        22/4/11 23:55:
      כמה כנות האמירות שלך בציורן. רגישות היא מתנה. כנראה מצאת את האפיקומן.
        22/4/11 17:21:
      הפנטזיה של מוצרט רגע לפני הסוף הייתה מפתיעה ומסקרנת :) אהבתי.
        22/4/11 15:43:
      העיקר להיות מאושר ובריא .... שבת שלום וחג שמח :)
        22/4/11 11:11:
      ריחות וצלילים, בדימויים פתלתלים. מה שיכול אביב אחד לעשות.. (או אולי זאת היא, האהבה) מירה
        22/4/11 11:10:
      אביב עכשיו ומפה נדמה כי העצים כבר מרמזים על פריחה... חג שמח
        22/4/11 07:10:
      אהבתי. תודה
        21/4/11 22:11:
      אתה עוזב אותה כי אתה מאוכזב ,ומחכה לאהבה אחרת וחדשה את זה למדתי משני הבתים הראשונים. איך הבית האחרון מוסיף משהו לראשונים? אהבתי את "משליך אכזבתי בשליחת נשיקת פרידה" קצת עמוס לי בדימויים מתחומים שונים וחושים שונים.
        21/4/11 11:35:

      תודה רבה,
      מעריך מאד את התייחסותכם לשיר
      מעבר לציפיותיי :)


      יום נפלא לכולם

        21/4/11 09:36:
      שיר מקסים של תקווה. מקווה שהאי הבודד זה לא אתה. המשך חג שמח דן .
        21/4/11 05:03:
      שירך מקסים. נהניתי לקרוא אותו.
        20/4/11 22:32:

      "מעבר לדלת הקסמים

      אני משליך אכזבתי

      בשליחת נשיקת פרידה..."

       

      ברוח אוירת החג בחרת להשליך את המוחמץ

      והמאכזב...

      דרך יפה היא דלת הקסמים ונשיקת הפרידה...

      מביאה ריפוי ואיתו- אפשרות לאהבה חדשה...:-))

        20/4/11 21:12:
      סוף סוף כמיהה לפריחה, לריגוש, לאהבה. אהבתי
        20/4/11 20:47:
      אהבתי.
        20/4/11 20:39:

      איש איש בתבונתו ...

      מועדים לשמחה :-)

      חג שמח!

      נ.

        20/4/11 20:30:
      רק אוזן רגישה... מקסים... כמה יפה ופיוטי...
        20/4/11 20:07:
      נגינת פנטזיה של מוצרט... תאוות תלויות על חבל... כל תו ותו יפייפה. *
        20/4/11 19:38:
      והפריחה בוא תבוא, אהבתי את המטפורות. אביחי
        20/4/11 19:30:
      תו ועוד תו.... הלחנת אביב ותקווה בשירך
        20/4/11 19:17:
      תאוותיי תלויות על חבל כבגדים נקיים שיר שמחפש דרך אחרת להתגבר על הפרידה. תודה וחג שמח לך
        20/4/11 19:01:
      כמה רגישות כמה רגיש ומעודן השיר למרות שמכיל אלמנטים של פרידה,עצב,בדירות הוא לא שובר לב אלא מאחה אותו בתחושת של שלווה של טבע ואופטימיות ותקווה לפריחה על רקע צלילים אלוהיים. זאת השלמה מאד אהבתי חג אביב שמח ופורח מאיזה
        20/4/11 18:59:

      אהבתי את הדלת הזו,
      את הכביסה הזו,
      את הפסנתרן הזה.
      .
      כמה יפה התובנה הזו להתמסר

      לריח האושר והלילך.
      כאותן תאוות התלויות על החבל,
      מתמסר לאהבה ולא לתאווה
      ( על משקל הבית הקודם...)
      והפסנתרן, הוא כבר לא מעניין אותו כל הקהל
      די לו באוזן רגישה....
      ( ואם אתעקש אמצא הקבלה גם כאן לבית הראשון...)

      .
      דרך אחרת
      בהחלט דרך אחרת....

        20/4/11 16:59:
      תיאור משלהב רגש של רגעים המתוקים בעולם הקסם...רק לחכות לרגע בו היד תושת לדלת האחת שמובילה לדרך האחרת שמפרידה בין שני העולמות.
        20/4/11 14:43:

      נושא כבד המועבר בצורה קלילה כל כך. האכזבה מושלכת כלאחר יד מעבר לדלת הקסמים, ובלב כבר ציפייה עמוקה לאהבה הבאה.
      ג'ודי.

        20/4/11 14:05:
      השילוב בין מוצארט הקליל לבטהובן הדרמטי בהחלט מאפיין את השיר. תודה וחג שמח.
        20/4/11 14:01:

      שלום דן,

      "מעלה תו להשיג תו

      שנופל
      על אי בודד."

      ואולי
      על אוזן ערלה..

      מעניין.


      חיוך
      חג שמח

        20/4/11 13:49:
      יופי של שיר :)
        20/4/11 13:38:
      שיר יפה, אני מקווה שהאהבה תתגשם ותצליח.
        20/4/11 13:18:
      דן, שיר עם צלילים נפלאים. מנגינה של התחדשות עם ניחוח של פריחה. חג אביב שמח דבי
        20/4/11 12:12:
      ציפורים יזמרו, ללא פזמון חוזר, שיר אהבה. ow yea
        20/4/11 12:01:
      יפה הפיוט הזה.
        20/4/11 11:45:
      הכל מגיע בעיתו..
        20/4/11 11:33:

      דני יקר..יופי...תתמסר תתמסר לאושר.. ללילך...לקסם שיש באויר...

      השיר  שלך נופל על אי בודד??מה פתאום!

      נראה לך?????קריצה

      דני ..עם .שירים כשלך...האי הבודד יצמיח פרחים !

      אתה גאון בעיניי...

      חג שמח ומאושר.

      בטי

      http://cafe.themarker.com/image/1858530/

        20/4/11 11:32:
      בהצלחה בפריחה החדשה
        20/4/11 11:29:
      דן דן, מי שיודע להקשיב מגלה עולם שלם שמסתתר מאחורי המעטה הכל כך שברירי כמו הויבראציה של צליל שמהדהדת. כך נכתבות גם שירים לפעמים מהמקום העדין ביותר ולאו דווקא מהמקום הסוער ואגב...יש להם ערך סגולי אחר לחלוטין. :) יופי של שיר
        20/4/11 11:20:

      והפסנתר רק אוזן רגישה לוכד;
      מעלה תו להשיג תו
      שנופל
      על אי בודד.


      אהבתי !!!

       

      יום שמח ומלא תקווה ... :)

        20/4/11 11:18:
      "זה יבוא אתה תראה...כמו קו חרוט על כף יד זה יבוא משהו יירגע בנו , משהו יגע בנו ולא יהיה יותר ממה לחשוש"...(ריטה) אני קוראת אותך וכמו פרפרים רוחשים בקרבי לנוכח מילותייך המאלפות וביטויים שחוברים למארג מפואר של הבעה פנימית של רגשותייך הבאת תשורה נהדרת לפתחו של יום..
      תאוותיי תלויות על חבל כבגדים נקיים, מחכות לרגע בו – עצים ירמזו על פריחה; ציפורים יזמרו, ללא פזמון חוזר, שיר אהבה מבטא באופן פיוטי את התקווה והצפיה למשהו חדש ורענן תודה לך וחג שמח
        20/4/11 11:14:
      ידידי היקר, המנגינה שיצרת כאן היא פנטסיה נפלאה אין ספק שרק אוזן רגישה מסוגלת לקלוט אותה.. בכנות מזי
      אי של אהבה. חג שמח דניל'ה.
        20/4/11 11:06:
      להשליך אכזבה ולהתמכר לריח האושר וכל זאת על רקע פסטורלי יפהפה וניגון ציפורים. תחושה של התרוממות רוח והתחדשות. אוהבת לקרוא בך(-: חג אביב שמח ידידי היקר
        20/4/11 11:00:
      וואו, זה הפיוט הכי הכי, ב"ה" הידיעה הכי מחובר, הכי עם המילים, והדימויים, שהעין יכולה להבין והבטן יכולה גם לפנטז נפפפפלא

      ארכיון

      פרופיל

      דן סטארס
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין