לכל מי שלא נשבר וממשיך איתי בטיול...

היום הרביעי בטנזניה..בצער רב נפרדים מהלודג' היפה, המשקיף על אגם מניארה

ומההולנדיות היפות..

עולים על הג'יפים ונוסעים לעבר השטח העצום של שמורת הנגורוגורו

השמורה היא גדולה, חלקה הידוע והיפה ביותר הוא מכתש שנמצא במרכז השמורה, בלוע הר געש,

בו ריכוז עצום של בעלי חיים בשטח קטן, יחסית.

אולם ביום הזה איננו נוסעים למכתש...זה יבוא לקראת סוף הטיול.

אנחנו עוברים את שער הכניסה לשמורה...

מקבלים הסבר על האבולוציה...ועל החי בשמורה..

במקום גם דגם של צפון טנזניה...האזור בו טיילנו במהלך הטיול...

התחלנו בנסיעה בשמורה ועצרנו לתצפית...עוצרת נשימה...על המכתש

בו נסייר בעוד מספר ימים..

המשכנו בנסיעה תוך שאנו  רואים ג'ירפות וזברות משתלבות בין השיחים הגבוהים...

צפינו מרחוק בעדר של גנו...

שני זכרים אשר נראים כיוצאים לתצפית מפני טורפים..

מסתבר שהפכו פניהם...הזניחו השמירה...והם נלחמים על השליטה...

המשכנו לנסוע עד שהגענו ליעד הראשון שלנו ליום זה

ביקור באחד הכפרים של שבט המסאי...

הגענו אל הכפר, קיבל אותנו בנו של ראש השבט.

התנהל משא ומתן בינו לבין המדריך שלנו לגבי אופי הביקור...וכנראה גם התשלום..

היופי היה בדרך בה התנהל המו"מ. את המלים לא שמענו..אבל היה יופי במפגש

ואותו צילמתי...

הביקור החל בריקוד קבלת פנים שביצעו לכבודנו בני השבט...

גברים...

וגם נשים...

אותי עניינו דווקא הנשים שעמדו וצפו מן הצד...נראו כמרכלות

או אלו שצפו בהתעניינות...

המשכנו לתוך שטחו של הכפר הקטן

בתוך שטח הכפר ביצעו ריקוד נוסף.

המסאים ידועים בכך שהם מסוגלים לקפוץ לגובה במשך זמן ארוך...אפילו שעות

כל אחד מפגין את יכולתו...

גם אני הצטרפתי אליהם בשלב מסויים...למרות שכבר אינני "קל רגליים" כפי שהייתי

אבל לכך אין תיעוד בתמונות.

משכה את העין ילדה צעירה שעמדה בקהל הנשים והתבוננה בריקוד...

לבני הכפר חשוב היה מאד להציג בפנינו את בית הספר

סוכה גדולה ובה כיתה אחת...

הילדים התגאו בכך שהם יודעים לדקלם את ה - A..B..C

לספור באנגלית עד 100.

המדריך שלנו חיקה קולות של חיות והם ניסו לזהותן...

וכמובן קיבלו פרסים..

סיימנו הביקור בבית הספר ונלקחנו לאירוח אצל משפחות

כל זוג לווה ע"י מארח לביתו

שם קיבלנו הסבר מהמארח על אורחות החיים ועל המגורים...

החלק האחרון, לא פחות חשוב...מבחינתם ומבחינתנו

קניית מזכרות.

במרכז הכפר רחבה ובה מעשי ידיהם...

כאשר כל מארח ניסה לכוון את אורחיו

לפריטים אותם הוא ובני משפחתו מכינים.

כמובן שלב המו"מ, שהוא חלק חשוב מהטקס

ולאחריו קניתי מספר פריטים...(שהתקבלו בהתלהבות ע"י ילדיי בארץ).

בצד היו מונחים נאדות לשתיה...

המסאים נוהגים לשתות חלב מעורב בדם בעלי החיים.

מבט אחרון לעבר הכפר...

ופרידה.

ביציאה מהכפר ראיתי את אחת הציפורים היפות

כחל לילכי...

עלינו על הג'יפים...חלפנו על פני עדרי ג'ירפות נוספים

והמשכנו לעבר היעד הבא...שמורת הסרנגטי

ועל כך כבר בפרק הבא..