
הורי בארץ לחודש. בחרתי לתרגם קטע קצר מתוך "מתת" של נבוקוב. בשעתו, כשלמדתי אצל פרופ' דיקמן בסדנת תרגום, היה אדם שהחל לתרגם את הספר הזה מרוסית לעברית. אין לי מושג אם זה יצא לאור. בכל מקרה, אתרגם כאן קטע - כי הקטע מבטא את הרגשתי; כי זה הסופר האהוב על אמי; כי בא לי.
"...וכבר כשהתקרבו לבית, אור העבר השיג במרוצתו את ההווה, הספיג אותו עד לרווייה, והכול הפך להיות כמו שהיה באותה ברלין עצמה לפני שלוש שנים, כמו שהיה אי אז ברוסיה, כמו שהיה ויהיה תמיד."
("מתת"/ ולדימיר נבוקוב, מהדורה רוסית, עמ' 99, תרגום שלי)
|
תגובות (7)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אילולי התעקשתי לדבר על נושאים טריביאליים כמו מה שלומם, הורי היו שוקעים בהקראה אינטנסיבית של נבוקוב זה לזה.
בחרתי לא לראות בזה עלבון אלא מתכון לזוגיות טובה.
תודה.
הגיע לי, כמובן.
אך כמו שהבחנת, ודאי, 'נלכדתי' במקצב הקטע שתרגמתי - טעות של מתחילים - יש בו, הרי, גם רשימת שלושה מרכיבים.
מלבד זה, זה הספר האהוב עליי. ואם אותו אחד שלמד אתי לא היה אומר שהוא בעיצומו של תרגום, הייתי מתרגמת בעצמי. זה כמו ללחוץ יד לאדם אהוב...