כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    ממלכת שטות שנח המון

    -

    ארכיון

    פוני וקליידרמן, פרק 1

    14 תגובות   יום רביעי, 20/4/11, 21:48

    למה מה?

     למה מה?

     למה שנשב פה כמו פריירים , כמו גבינת צאן שמובלת למטבח ואבקות כביסה רוקדות  לנו על המרקע , ועוד מעטזות!! מה הסיפור עם הענטוז הזה בכלל? מה הם רוצים שתתחרמן לי כל פעם שאתה רואה אריזת קרטון?

    הסתכלתי עליה כמו שאני אני תמיד מסתכל עליה, כמו שארנב מסתכל על גזר ואמרתי לה: " מה את מקנא עכשיו באריזות של נקה 7? "

    "עזוב" היא אמרה נמאס להתווכח בוא קליידרמן , בוא נעשה משהו בשביל עצמנו בוא נקנה פלזמה ענקית! אם כבר אבקות כביסה רוקדות אז על כל הקיר בוא מותק, קום!!

    קמתי מהכיסא שיחררתי נאד מגמגם שבא לעולם ונעלם, ברגע הקצר שהוא חי ניסה להבין על מה ולמה ומהי מהות קיומו ונכשל לתוך הבריזה המלטפת,  פוטר את עצמו בהגיגי גסיסה של "אני מסריח משמע אני קיים".

    "בסדר  פוני" אמרתי לה "זזים".

         אני ופוני זה סיפור אהבה מהסרטים. בכל יום, בלי יוצא מהכלל,  אני דואג לומר לה "אני אוהב אותך" לפחות 10 פעמים. בתמורה, היא נתלית לי על הצוואר כגפן על תיל, הופכת את זיפי יומי לאדי יין מתוק ומלקקת את אוזני בקולה הרך במילים שממלאות אותי טוסטסטרון איכותי ומזוקק. אין דבר שלא אעשה בשביל פוני: אשדוד בשבילה, ארצח, אדרוס רק תגידו מה. לקנות פלזמה שתתיישב על כל הקיר כדי שתוכל לראות את הפרסומות שלה בגדול?! קטן עלי, באמת..

    יצאנו לרחוב.

         בפינה בואכה הגינה השכונתית עמדה נביאה מפויחת על ארגז של פלפלים. "בואו שניה" היא אמרה לנו. פוני רצה אליה בלי חשש כאילו ראתה פרפר צמא והיא הייתה טיפת טל של בוקר מוגז. רצתי אחריה.

    "תביא את היד" אמרה לי הנביאה, הסתכלתי על פוני , היא הנהנה בראשה לאישור.

     נתתי לנביאה את ידי. הנביאה לקחה אותה ומשכה אליה מתחת לחצאית, עשתה חצי סיבוב מאחורי המותן והעבירה ויש עסיסי בחריץ ישבנה העמוס לעייפה. "עכשיו תריח!" היא אמרה.

     הסתכלתי על פוני בתקווה שתתעשת.

     "תריח" אישרה פוני במבט שליו וחיוך מלא אור.

     זה כל שהייתי צריך לשמוע. לקחתי את ידי וקירבתי לאפי, להפתעתי הריח היה מתוק ומשכר. "תטעם" שמעתי את קולה חוצב בעננת המתיקות שאפפה אותי. הפעם אפילו לא חיכיתי לאישור, דחפתי את כל היד לפי ומצצתי וליקקתי את האצבעות, כף ידי הייתה מלאה בדבש טהור.

    כשסיימתי ללקק, כמו התעוררתי מחלום ומצאתי שהנביאה  מביטה  בי ,היא קירבה שפתיה  לאוזני ולחשה "אתה יודע מה צריך לעשות  בשביל לחרבן דבש?

    "מה?" שאלתי.

    לבלוע קן צרעות!! היא צעקה לתוך אוזני.

     היא פתחה את פיה ואלפי דבורים עפו החוצה וכיסו את גופי , ראיתי חושך ושמעתי זימזום בווליום של טרקטור שמנסה להניע אצלי בראש ביום חורף גשום.

    מבעד לזימזום הדבורים המחריש שמעתי את פוני לוחשת לדבורים, לא הבנתי את השפה אבל ידעתי שפוני מדברת עם חיות, כן כזאת היא הייתה פוני שלי. אחרי כמה שניות הדבורים עזבו אותי וחזרו בצורה מסודרת לפיה של הנביאה שהכניסה לגופה את כל הנחיל חוץ מהדבורה האחרונה.

    "תמיד תשאיר מישהו לספר את הסיפור"  אמרה בחיוך.

         אתם בטח חושבים , איזה סיפור אהבה מקסים, איך שהוא כרוך אחריה , סומך עליה בעיניים עצומות, ובכן.. אתם צודקים. אני ופוני ,אנחנו זיווג של אחד למיליון. סיפור האהבה ביני ובינה התחיל מזמן ולא עומד להסתיים לעולם. לידיעתכם, ממש בימים אלו נוסף לזה עוד חישול כשהתחתנו במפתיע בשבוע שעבר.

       זה היה בוקר רגיל ככל הבקרים , פוני עמדה ערומה מול המראה ודגמנה מיני פיסוקים , התכופפויות , הרמות רגליים וזווית פה עם סוכריה על מקל בשילוב מבטי הפתעה של הו!! ו הוווואואו!

    והא, היא גם ציחקקה ב היהיהי  ולחלוטין הייתה מרוכזת בעצמה. העיניין נמשך כבר קרוב ל 5 שעות מה שהפך את זה לעוד בוקר שיגרתי ומאושר, לפתע היא הסתובבה אלי ואמרה: " אני רוצה הגדלת חזה , אבל בשני גדלים אחד ליום רגיל ואחד לסופי שבוע, מה אתה אומר מותק?" היא אחזה בשתי ידיה שד אחד ואמרה "שד קודש" העבירה את ידיה לשני וצחקקה "שד חול". באותה הזדמנות אני רוצה גם קצת שפתיים חדשות מילוי בתחת ומתיחה ,בסדר הזה, ואני רוצה שנתחתן!" המילים האחרונות הידהדו בליבי עוד ימים רבים,  לא התעכבתי ולקחתי אותה מיד למרפאה של ד"ר תקנובסקי שהיה גם רב.

    "הרי את מחודשת לי" לחשתי לה נירגש וצרוד מאושר מתחת לחופת הפלוריסנטים במרפאה של תקנובסקי.עיניה דמעו נוזל שקוף שהתאבך על פח הנירוסטה שליד הדלת והפך חזרה  לסילוקון. על הדלת היה ציטוט של שיר שלא אשכח לעולם ,נדמה לי שזה היה:

    פיטמות של סיליקון

    פיטמות קשיחות פיטמות חומות ויבשות

    מה הן מבקשות אהה

    כי כשהמלאכים בוכים

    בעולם אחר

     אז בעולם הזה

    עומד לנו יותר

     

    טוב נו, העיקר  שמעכשיו אני גבר נשוי! הגבר הזה ירד מהמדף.

       פוני תמיד הבינה אותי , גם במקומות שבהם אחרים לא, תמיד!!

     חוץ מפעם אחת יחידה ומיוחדת:

    זה היה כששכבנו במיטה ערומים עם סיגריה , החלונות היו פתוחים ורוח חורפית מקפיאה נכנסה מהחלון וציננה במעט את הגופות הבוערים שלנו שהזילו דמעות אושר מכל נקבובית עור.

    "סטטיסטית" אמרתי לה, "יש סיכוי שכדור טניס יעבור דרך קיר בטון ויצא מהצד השני. המרחקים בין האלקטרונים לגרעין ולשאר חלקי האטום הם עצומים, בדומה למרחקים בין פלנטות רק בקנה מידה אחר. תחשבי על שתי גלקסיות חולפות אחת בתוך השניה במין סיבוב כזה שאף כוכב לא מתנגש אחד בשני. יש הסתברות, אם כי קטנה מאד שבזוית מסוימת של זריקה, האטומים של כדור הטניס לא יגעו באטומים של הקיר ופשוט יעברו דרכו." פוני נראתה מסוקרנת אבל משהו הפריעה לה.

     "איך כל זה קשור לזה שאתה לא יודע איפה הדגדגן?" שאלה אותי.

    "אם כדור טניס יכול לעבור דרך קיר , אני יכול לא לדעת איפה הדגדגן" עניתי ביובש. "זה הכל עניין הסתברותי" המשכתי, פשוט לא נתקלתי במושג הזה מעולם".

     פוני חייכה במבוכה והוסיפה: "איך אתה מצליח לענג אישה כל-כך בלי לדעת איפה הדגדגן נמצא? " היא התעקשה. הבטתי לה בעיניים ואמרתי "הדגדגן האמיתי שלך נמצא בעיניים, אני מביט בהן והן אומרות לי הכל".

    פוני נמסה לתוך ידי כמו גלידה על מדרכה ביום שרב ואני ליקקתי את הבלטות. בכלל, פוני הייתה כל-כך סובלנית שפשוט לא יכולתי לחשוב שהיא לא מלאך, המלאך שלי. אני זוכר שיום אחד היא שאלה אותי "קליידי, למה יש לך זין קטן כל-כך?". נאנחתי ושאלתי אותה אם היא שמעה על ברית מילה, "בטח" היא ענתה. " לי עשו ברית משפט" אמרתי לה. פוני הסתכלה עליו וסיננה לעצמה "ברית פיסקה", "ברית ספר" צחקתי "ברית ספריה" התגלגלה מאושר "ברנס אנד נובלס" צעקנו ביחד ונפלנו מהמיטה מחזיקים את הבטן שלא עמדה בהתפרצויות הצחוק. וזין קטן, תאמינו או לא, זה בכלל לא הפריע לפוני ,למרות הכל היא אהבה אותי , יומיום שעה שעה, בדרכה המתוקה.

     

    [המשך בדרך]

    דרג את התוכן:

      תגובות (14)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        27/4/11 09:56:
      'תגעגעתי...... (-:
        21/4/11 23:11:

      צטט: המלך שטותשנחהמון 2011-04-21 22:42:04

      צטט: פקה-פקה 2011-04-21 19:06:24

      יו. חשבתי שח. לוין מת. הפתעתותי! נ.ב - בשביל לחרבן דבש, צריך לשתות צוף! (נסה באיזור הדגדגן..) נ.ב2 גם אני הכרתי שניים כאלה, פעם, טוני וקליידוסקופ. (המשך בדרך..) וממש ממש נהניתי לקרוא! ממש.

       

      איה פירגון :)

      שלחי אתהלינק לקליידוסקופ

       כבר סיכמנו ששלי שלך

      הפעם אין לינק. סתם הכרתי. מותר להכיר גם בלי פוסט. אה?!

       

      צטט: אילה על ירח כחול 2011-04-21 22:24:30

      קראתי בשטף, ממש,אבל ממש מגניב!

       

      תודה אילה. המשך בדרך, נקווה שפוני לא תכזיב

      צטט: פקה-פקה 2011-04-21 19:06:24

      יו. חשבתי שח. לוין מת. הפתעתותי! נ.ב - בשביל לחרבן דבש, צריך לשתות צוף! (נסה באיזור הדגדגן..) נ.ב2 גם אני הכרתי שניים כאלה, פעם, טוני וקליידוסקופ. (המשך בדרך..) וממש ממש נהניתי לקרוא! ממש.

       

      איה פירגון :)

      שלחי אתהלינק לקליידוסקופ

       כבר סיכמנו ששלי שלך

      קראתי בשטף, ממש,אבל ממש מגניב!
        21/4/11 19:06:
      יו. חשבתי שח. לוין מת. הפתעתותי! נ.ב - בשביל לחרבן דבש, צריך לשתות צוף! (נסה באיזור הדגדגן..) נ.ב2 גם אני הכרתי שניים כאלה, פעם, טוני וקליידוסקופ. (המשך בדרך..) וממש ממש נהניתי לקרוא! ממש.

      צטט: יהודית מליק שירן 2011-04-21 09:22:42

      פנטזיות מתגשמות בכתיבה יפה כל כך. הצחקת אותי הבוקר. חג שמח

       

      חג שמח יהודית , תמיד כיף וכבוד לארח אותך

      צטט: Between Jobs 2011-04-21 09:08:30

      אחלה כתיבה-אתה גורם לקורא לרוץ אחרי הדמות של פוני ולבדוק אם היא אמיתית. נעים להכיר.

      ואם היא כן? מה תעשה לי..

      נעים מאד להכיר, ותודה :)
      פנטזיות מתגשמות בכתיבה יפה כל כך. הצחקת אותי הבוקר. חג שמח
        21/4/11 09:08:
      אחלה כתיבה-אתה גורם לקורא לרוץ אחרי הדמות של פוני ולבדוק אם היא אמיתית. נעים להכיר.

      צטט: מ.י.כ.ל. 2011-04-21 00:02:36

      אתה כותב נפלא. מציאותי והזוי במינון הנכון...

      לאישור הזה חיכיתי.. לא הייתי בטוח אם להעלות את זה.
      תודה רבה

       

        21/4/11 00:02:
      אתה כותב נפלא. מציאותי והזוי במינון הנכון...

      צטט: מדקדקת בקטנות 2011-04-20 23:28:10

      ??????????

      (קראתי, אובדת עצות)

       

      ? :)

      מצאתי את זה איפשהו

        20/4/11 23:28:

      ??????????

      (קראתי, אובדת עצות)