זמן רב עבר מאז כתבתי כאן לאחרונה. עברתי הרבה מאז. אפשר לומר שחיי השתנו כמעט מקצה אל קצה, למרות שעודני ישוב מרותק אל ציוד הקצה, מקצה לעצמי זמן רב אל מול המסך הדק והמרתק.

כל חייך אתה צועד ולומד, מתקדם, מתפתח ולעולם לא תגיע לרוויה. מה שהיה נכון אתמול, לא בהכרח נכון היום ומה שנכון היום לא יבטיח את המחר.

לראייה, לא סתם אנשים בני 40 ומעלה עוברים הסבה מקצועית, משנים אורחות חייהם, חוזרים בתשובה או בשאלה. אדם משתנה כל ימי חייו, אך בגילאים אלו במיוחד, השפעות הילדות הולכות ומתערערות והאדם מגבש תחתיהם אישיות בוגרת ואינדיבידואלית. הוא יוצר לעצמו מוסר אישי, עדיפויות אישיות ובעצם ראיית עולם ייחודית לו.

בני 21 ומעלה, מצטיינים בעיקר בראייה של שחור לבן. הם עדיין מושפעים ממרד גיל הנעורים ודיעותיהם נוטות להיות קיצוניות יותר. מותר- אסור, אמיתי- לא אמיתי וכולי.

אם בגילאי העשרים, אתה חושב שביכולתך לכבוש עולמות, לשנות סדרי קיום, בגיל ארבעים אתה שבע מלחמות אבודות וחי את חייך בסובלנות ובסלחנות רבה יותר בראש ובראשונה לעצמך וכתוצאה מכך, לסובב אותך...