אני מטיילת הרבה בארצנו. יש טיולים שהכיף הרגעי חולף ויש כאלה שמשאירים חותם. ב 21.4.11 סיירתי  בהרי הכרמל. באזור בית אורן הצטופפו מכוניות ואנשים עמדו ליד האנדרטה, כדי לזכור ולהנציח את האובדן הנורא של הכבאים שנספו בשריפה לפני כחצי שנה. בהמשך התגלו הבתים השרופים של בית אורן. מחשבות פילוסופיות בנושא הגורל והטבע הטרידו אותי. אחת מהן הייתה: האם הטבע הנצחי תמיד יגבר על האדם ? הטבע גם סיפק לי את התשובה. הר הכרמל ירוק להפליא. מתחת לשלדי העצים השרופים במורדות ההרים נבטה צמחייה ירוקה. נזכרתי ב"משל האילן" של איוב (י"ד 7 -12) העורך השוואה בין האדם לעץ. לטענתו עץ שנעקר ממקומו יוכל לחיות מחדש " כִּי יֵשׁ לָעֵץ  תִּקְוָה... ואילו מצבו של האדם בלתי הפיך: " וְגֶבֶר יָמוּת וַיֶּחֱלָשׁ    וַיִּגְוַע אָדָם וְאַיּוֹ ". עצוב לגלות שלמרות כל פלאי הטכנולוגיה והעוצמה האנושית, הטבע לעולם יגבר על האדם.  מירי