זה הזמן לעשות ניקיון פסח.

לקרצף את משקעי העבר מרצפת הנפש ולתת להם לשקוע אל מצולות הנשכח,

לשאוב החוצה את כל חוסרי הביטחון ולהעיף אותם סוף סוף לפח,

להוציא החוצה לאוורור את הסבלנות, לנער ממנה את כל שנאת החינם והקטנוניות המיותרת,

להוציא מהפינות את כל הפירורים של הפקפוק העצמי, כדי לפנות מקום לדברים חדשים שיבואו,

לקרצף היטב את החלונות כדי לזכור גם להסתכל החוצה, כי יש עולם גדול ומלא לקחת בו חלק.

והכי חשוב – לפתוח את הדלת.

כי אולי עם כל הלכלוך שיכנס ויצטבר שנצטרך לנקות שנה הבאה - יכנס גם משהו טוב.

חג שמח, וכאלה.