כצפוי, האסון האקולוגי וההומניטארי ביפן טרף מחדש את קלפי המשחק של הזירה הכלכלית העולמית. כיאה לזירה המתוקשרת, יצאו מיטב הפרשנים בהערכות פסימיות, אופטימיות ושלל ההערכות השונות, כדברי המשורר, לגבי ההשלכות של האסון ועל המגמה והכיוון שאליו צועדת הכלכלה העולמית בעקבותיו.

כמובן, כולם מיהרו להשאיל את המושגים האקטואליים, כגון רעידת אדמה ,צונאמי ואסון רדיואקטיבי לטובת ההסברים והתיאוריות המלומדות והמנומקות להפליא שלהם (ואף מילה על כך שרגע לפני כן הם העריכו דברים הפוכים לגמרי..).

ברשותכם, הבא נעשה קצת סדר במושגים החדשים-ישנים שנשמעים חדשות לבקרים בשיח הכלכלי בשבועות האחרונים.

נתחיל מאותו גל צונאמי אימתני שנכון לכתיבת שורות אלו גרם את הנזק הרב ביותר מבחינת אבידות בנפש. הרי כיצד פועל הצונאמי? תחילתו בלב ים כתוצאה מקרבה למוקד רעש תת ימי. בעת ההתקרבות לחוף, הוא תחילה שואב לתוכו את קו המים מהחוף, פנימה, תוך שהוא לוקח עימו את כל מי שאיתרה מזלו ובאותו רגע נתון בחר לרחוץ בים. בשלב הבא הגל מגיע לשיא כוחו ומתנפץ או יותר נכון מציף את כל אזור החוף תוך מילוי כל האזורים הנמוכים תוך שהוא לוקח עימו את כל מה שלא מספיק חזק ויציב (בתים מבמבוק, פחונים ותכולה של מבנים שאינם אטומים דיו). השלב האחרון הוא שיבת המים חזרה לגוף הים העצום שבולע את שאריות הגל חזרה ביחד עם כל מה שנגרף בדרך.

עכשיו, הפעם כמאמר הטבח, אל המטבח. מבחינה כלכלית, הצונאמי משול לזעזוע ראשוני שגורם למכה קלה בכנף המדדים תוך שהם מנמיכים טוס על מנת להתייצב ומיד ממשיכים לטפס כלפי מעלה. בשלב השני, שלב של ההצפה רבתי של שטחי החוף, נוצרת מפולת גדולה למדי בכל שוקי המניות. עוד בטרם מצליחים השווקים להתייצב, מגיע השלב הסופי שקובר את כל מאמצי השיקום המיידיים ומצריך את כולם להיערך לתהליך ארוך של שיקום אמון המשקיעים ותחילת הטיפוס כלפי מעלה משלב ה-0 (אם תרצו, הדבר הכי קרוב לכך היה המשבר של 2008 או אם תרצו ללכת רחוק יותר, המשבר של 1929 ).

רעידת אדמה או רעש אדמה, זה אירוע נקודתי שנמשך מספר דקות על פי רוב וברוב המקרים מאמצי השיקום מתחילים מיידית. קחו לדוגמא את הרעש שפקד את ניו זילנד שבועיים לפני האסון ביפן. הנזקים נגרמים במכה אחת ותוך יממה כבר מתחילים בפינוי ההריסות ותחילת תהליך השיקום. ההבדל בין הרעש בניו זילנד לרעש בהאיטי, הינו בבסיס השלטוני ובתשתית הלקויה של האיטי, העם למוד הסבל והעוני שגם ביום יום לוקה בחסר. מבחינה כלכלית משולים רעשי האדמה למפולת נקודתית, שחוסנה של המערכת שבה הם מתרחשים מכתיבה את עומק הנזק ואת קצב השיקום.

בנוגע לאסון ביפן, הרי שכל עוד עיקר הנזק נגרם מהצונאמי ולא מרעיד האדמה ולא מקריסת הכורים הגרעיניים, הרי שמבחינה כלכלית מדובר על רעידת אדמה ,קשה ככל שתהיה אבל רק רעידה. לא צונאמי כלכלי ולבטח לא פיגוע גרעיני כלכלי שמשמעותו משבר מתמשך של כמה עשורים קדימה.  המערכת היפנית חסינה ומתקדמת מספיק על מנת להבין שהכי חשוב זה לשוב ולמעשה להמשיך לייצר וכך היא אכן נוהגת,עם כל הקושי המתלווה לכך. לא נותר לי אלא להסכים לדבריו של האורקל מאומאה, ורן בפט האחד והיחיד, שאמר כי נפילת השווקים בעקבות הרעש מהווה הזדמנות קנייה נהדרת  בשוקי המניות.  

אשמח לראותכם גם בפייסבוק או באתר.