מקסים ומעורר זכרונות,

גם בשבילי קריית שמונה, היתה העיר הגדולה.

והעיקר (ותסלח לי לולה) סוף סוף קני עשה אותך

טוב, לא העיקר, בתור ילדת פרובינציה אני איתך

מקסים

אמנם נולדתי וגדלתי בעיר

אבל היה מרגש ומקסים

את כותבת נפלא

ואת הזבל מוציאה יחפה, ברור.

הו הו הו ובקבוק של רום!

את יודעת, בכל פעם שאני מגיעה לתל אביב אני מרגישה כמו תיירת. וגם כמו ילד בחנות ממתקים, אבל לא ממתקים פושטים כמו נחשי גומי, אלא מתוחכמים כמו שקדים מצופים שוקולד.

חוצמזה, היה לי נעים מאד לקרוא.

התאספו, באו, ונקבצו כאן כל

בוגרי/ות הקיבוצים.

עוררת בנו זכרונות.

עוררת בנו יעני געגוע

לאחד הכיפים הגדולים

בהיסטוריה הקיבוצית -

רגע העזיבה!

אולי יש כאלה שמתחרטים,

אבל המסע מקרית שמונה
דרומה

צרוב כזכרון

מתוק!

ליאת - איזה כיף לקרוא אותך... כתיבה יפה ואמיתית...!

וכמובן שהבאת לי אותה בנוסטלגיה...

אני ממש זוכרת את הרגע בו טיילתי ברח' יהודה המכבי בת"א והצלחתי להרגיש את תחושת החופש ! התחושה שאני לא עומדת לבקורת של אף אחד !

תודה לך !

בתור ירושלמית אני זוכרת איך כל ביקור שלי בתל אביב הסתיים ב- "איזה מן עיר זאת, אין כאן אוויר ואין כאן פניות שמאלה", בעליות לירושלים הייתי פותחת את החלון ונושמת את האוויר לרווחה. בסופו של דבר עברתי. גם הדירה הראשונה שלי הייתה בדיזינגוף פינת בן גוריון והיום, שלוש שנים אחרי אני כבר לא יכולה להבין איך חייתי בירושלים.

את הזבל אני מורידה בקרוקס.

כתוב יפה מאוד... בכולנו יש איזו עיר קטנה ממנה באנו, נעים להיזכר

אכן תיארת מקסים.

נהניתי לקרוא.

פשוט נהדר. אין לי מילים (וזה לא קורה לי הרבה! ) .

בתור חיפאי שהגיע כמה וכמה פעמים בגיל תיכון לבית המקדש (האוזן השלישית בשינקין), צחקתי כשקראתי איך הקדמת להגיע לתלאביב, בשמונה לפנות בוקר. קרה לי הרבה.  העיר הזאת באמת חיה על-פי שעון אחר.

ואני מאמץ לאוצר המילים שלי את תלאביב פינת תלאביב.

תודה.

יפה. כל כך יפה תיארת את זה

בתמונה: שבילי קיבוץ גבע

שהיה בעיני התממשות גן העדן עלי אדמות

בשנות השבעים המוקדמות

יכולתי להזדהות כמעט עם כל מילה

נפלא.

המלך קינג ג'ורג' - צריך יותר מזה?

מעולה!

אהבתי!

דודה יקרה,

אלף - את מלכה

בית - יופי של כתיבה

גימל - הזדהיתי עם כל מילה

דלת - נזכרתי בילדותי.. במקרה שלי זה היה מהדרום למרכז

וה"עיר הגדולה" שלי היתה פאקינג באר שבע..

בכל מקרה ... יופי של פוסט.

ואת הכוכב הירוק והצנוע והיחידי לי אני מקדיש לך

כל כך נהנתי...

בתור עירונית ובת גע לשעבר

העלת בי נשכחות.

מקסים!

למרות שמעולם לא גרתי בקיבוץ, הצלחת לעשות לי חשק למקום קטן יותר, שקט יותר, שאנשים אומרים שלום למי שעובר מולם במעבר חציה....

אהבתי את כותבת נפלא!

עכבר הכפר בא לעיר