חלזונות באקווריום מסייעים מבחינה אקולוגית, אך 'ברלה' עשוי להפוך למטרד..
חלק ממגדלי דגי הנוי, מכירים היטב תופעה המאופיינת בהתרבות בלתי נשלטת של חלזונות מסוגים שונים באקווריום.
חלזונות חומים מטפסים על דפנות האקווריום, הדקורציות וצמחי המים, ניכר כי הם מתרבים ומספרם רק הולך וגדל משבוע לשבוע.
כאשר מדובר על חלזונות חרוטים, הסיפור עלול להיות "סיוט לילי", מדי ערב, מגיחים מן המצע מאות ולעיתים אלפי חלזונות ומטפסים על דפנות האקווריום.
למרבית האנשים, כלל לא ברור כיצד הגיעו מלכתחילה החלזונות אל האקווריום.
בתחילה, התגלה חלזון בודד או שניים והיה כייף לגלות במיקרוקוסמוס שלנו עוד יצור חי חוץ מדגים.
היה מעניין להביט אל האקווריום ולחפש היכן נמצאים החלזונות החביבים, מה הם אוכלים ומה הם עושים.
באטלנטיס אף סיפרו לנו שלחלזונות (בכמות סבירה), יש ערך אקולוגי היות והם מחסלים שאריות מזון שלא נאכלו על ידי הדגים וניזונים
מאצות וצמחים רקובים.
תועלת נוספת של החלזונות החרוטים, עקב תכונתם להתחפר במצע, הם מאווררים אותו ומונעים היווצרות כיסי רקב.

משבוע לשבוע מתגלים עוד חלזונות, ולאחר תקופה קצרה, יש לנו כמות אדירה של חלזונות הנמצאים בכל מקום ומכערים את האקווריום.
חלזונות (בעיקר חרוטים) אף עלולים לגרום נזק וכשל לציוד טכני:
התופעה מתרחשת כאשר חלזונות קטנים נכנסים או נשאבים לתוך משאבות או פילטרים, גדלים בתוכם וכאשר הם זוחלים בתוך גוף המשאבה הם פוגעים באימפלור (רוטור) שעלול להיתקע ולהיפגע, במקרה זה המשאבה או הפילטר, שובקים חיים.
בעלי בריכות, שימו לב ! – התופעה נפוצה גם בבריכות נוי.

כך הופך בעצם 'ברלה' מחבר נחמד בצוות הניקיון למטרד אמיתי.

במרבית המקרים מגיעים החלזונות יחד עם צמחי המים הטבעיים.
בין העלים והשורשים, עשוי להימצא חלזון או שניים ובמקרים רבים יותר, אנו מקבלים עם הצמח "במתנה", גם חבילת ביצי חלזונות הדבוקה אל העלים או הענפים.
לאחר בקיעת הביצים, מתחילה התרבות של החלזונות ולעיתים אנו נדרשים לתת מענה לשליטה בכמות החלזונות באקווריום.

כיצד שולטים בכמות החלזונות באקווריום ?
הדרך הפשוטה ביותר, היא הוספה של להקת דגים הניזונים באופן טבעי מחלזונות ועל ידי כך מונעים התרבות בלתי נשלטת של אוכלוסיית החלזונות.
מבין הדגים המוכרים ביותר כאוכלי חלזונות, ניתן למנות את הדגים ממשפחת הבוטיות (בוטיה ליצן, בוטיה פקיסטנית ועוד) ואת דגי האבו-נפחא.

לעיתים ניתן להוציא גם חלק מן החלזונות על ידי שימוש במלכודות ייעודיות בהן יש פיתיון (בדרך כלל טבלית מזון שוקע) אותן מניחים באקווריום ואוספים בכל פעם כמה עשרות חלזונות.
שיטה דומה נוספת, קושרים חצי מלפפון בחוט דיג, מורידים אל הקרקעית ואוספים למחרת את המלפפון עם כל החלזונות שנמצאים עליו.

את הבעיה הגדולה ביותר, מהווים החלזונות החרוטים.
שריונם הקשה, אינו מאפשר לדגים אוכלי החלזונות להשמידם, הם נסתרים רוב היום בתוך המצע ומתרבים בקצב מהיר.
הבעיה מחמירה שבעתיים במידה ויש להם מזון זמין (בד"כ תוצר של האכלות יתר).
נתקלתי, באקווריומי סיוט בהם אלפי חלזונות עשו דרכם מעלה אל דפנות האקווריום בשעות החשכה עד כדי כיסוי דפנות האקווריום (ראו בתמונה מעלה).
במקרה זה, נאלצים להשתמש בחומרים המשמידים חלזונות כגון: חומרים על בסיס נחושת כגון Cupramin או בחומר ייעודי המשמיד רק חלזונות חרוטים ואינו פוגע בשאר שוכני האקווריום (חומר זה קיים אצלנו).
כאשר משתמשים בחומרים אלו, חשוב לדעת כי החלזונות החרוטים נסגרים באמצעות מכסה מיוחד כאשר הם נפגעים, ורק לאחר ימים או שבועות מספר, לאחר הירקבותו משתחררים למים חומרים העשויים לזהם את המים, לפיכך יש לנטר את רמת החנקות (בעיקר אמוניה) בקפדנות לאחר שימוש בחומר קוטל חלזונות.