שיחות עם הילה - 4
שיחות עם הילה פרק 4 "סבתא, את מאוד-מאוד זקנה"? ועוד... ♥ ◘ הראיתי לה את הפוסט הקודם וסיפרתי לה על תגובותיכם האוהבות. - אני לא מכירה אותם והם כל כך אוהבים אותי??? - כן, כי סיפרתי עלייך שאת טובה ונבונה, אז כולם כתבו שאת ילדה נהדרת! - אז מה אני יעשה? אם כל אחד ירצה ממני חתיכה בסוף לא יישאר ממני כלום !!! - - - - ובגלל שאמרת מה ראש ממשלה טוב צריך לעשות, הם שאלו אם את רוצה להיות ראש ממשלה כשתהיי גדולה. - אני לא יכולה להיות, כי ראש ממשלה זה תפקיד של בנים! הו-הו, מצאה למי לומר אמירה שוביניסטית כזו! - זה בכלל לא נכון, הילי, גם אישה יכולה וכבר הייתה לנו אישה ראש ממשלה, קראו לה גולדה מאיר! - אבל, סבתא, שכחת מה אמרתי שאני רוצה להיות ?! - תזכירי לי... - טייסת חלל!! - אה, נכון! ומה תעשי בחלל? - פשוט מאוד, אני יטוס לירח ואני יגור שם! עד כאן תגובותיה לשלכם.
◘ במשחק שבחרה, היא מארחת את בני כיתתה ואני המורה שמתבוננת במשחקיהם - יופי! אני ניצחתי וגם טלי ניצחה ! - איך זה יכול להיות, רק אחת יכולה לנצח? - ככה זה יצא - אה, את ניצחת בתור מארחת וטלי בתור אורחת! - לא, היא ניצחה בתור מנצחת! ♥
◘ חלתה והתעקשה לבוא אלי תמר: את לא יכולה ללכת לסבתא כשאת חולה - אבל פ'ם באתי אליה חולה וחזרתי הביתה בריאה! ♥ ◘ באחת מארוחות הצהריים סיפרתי לה שהיא מזכירה לי את אמא שלה שאהבה לאכול עם סבהּ, כמו שהיא אוכלת איתי. - עם סבא סמי? מצד אביה - לא ממוש, עם סבא של אימא, לא עם סבא שלך. - אני לא מכירה אותו. איפה הוא בכלל? הסתבכתי... - הוא כבר איננו בחיים. - ממה הוא מת? - הוא היה מאוד-מאוד זקן לא נכון ומאוד-מאוד חולה נכון נשארה שותקת, מהרהרת... פניה הולכות ונעצבות... - סבתא... את מאוד-מאוד זקנה...? - לא, מתוקה, רק קצת... - אני יודעת! מתי שתלכי עם גב כפוף ומקל, תהיי מאוד מאוד זקנה! - נכון, חמודה שלי. - בשביל מה את לוקחת את הכדורים האלה לפני האוכל? - אה, אלה ויטמינים, כדי לשמור על הבריאות שלי! - אז הם שומרים... ? - את רואה שכן, כי יש לי כוח לשחק איתך, נכון? - אני לא רוצה שתהיי חולה ותמותי, אף-פ'ם! אף-פ'ם!!! - יש עוד הרבה-הרבה זמן... אני מקווה, לפחות בשבילה! - גם אני לא רוצה למות, אף-פ'ם! בחיים אני לא רוצה למות!! איך יוצאים מזה? - אז נדבר על מה שאת כן רוצה... - מעדן!! ♥
◘ באחת השבתות הצעתי לה בילוי שונה - הילי, תראי איזה יום יפה, האוויר כל כך טוב בחוץ! - גם האוויר שלך בפנים בריא לי מאוד אז נשארנו באוויר הבריא שבפנים... ♥ ◘ בדרך הביתה מהגן הראתה לי שריטה קטנה על הקמיצה. - תראי מה ניקול עשתה לי... - מה יש לך עם הניקול הזאת? כל פעם את מספרת לי משהו לא נעים עליה, תמיד היא מקללת ועכשיו גם זה... - אה, זה לא היה בכוונה, היא כבר חברה שלי! - יופי, אני מאוד שמחה לשמוע! - אל תדאגי, סבתא, אפילו שאני כועסת עליה, זה תיכף עובר לי! ♥ ◘ שוב ושוב חוזר המשחק במלך, מלכה ונסיכה בסכנה, שנסיך אלמוני מגיע ברגע הנכון להצילה. - נו, אז עכשיו, כמו באגדות, אתם צריכים להתחתן! - שיחכה קצת, עד שאני יגדל ! ♥ ◘ סיפרה רשמים מטיול של ילדי הגן, בהשתתפות נגנים צעירים - מה הם ניגנו? - כל מיני מנגינות יפות אבל שאני לא מכירה. - ובאילו כלים ניגנו? - בכל מיני - ואיזה כלי מצא חן בעינייך הכי-הכי? - אחד כזה גדול כזה, מכסף נוצץ! - את יודעת גם איך קוראים לו? - כן, קצתסופון! ♥ [המתחיל בוויטמינים, אומרים לו גמור!]
◘ בחרה לשחק בילדה חולה ופינוקיו הבּוּב חולה גם הוא. תפקידיי מתחלפים בהתאם להתפתחות העלילה. כנהגת אמבולנס, "הסעתי" את שניהם לבית חולים. שניהם עברו "קבלה" עם שאלון מפורט: היא בת 6 ו"אחיה", בן שנתיים וחצי. - אני מאוד חולה, אבל אח שלי עוד יותר! - אז קודם כל צריך למדוד לו את החום. - וגם BLOOD!! ב"אנגלינת", מלווה בניסיון לקרוץ מאחורי גבו, כדי שלא יבין מה הולכים לעולל לו. - מצוין, אז אני אקח ממך ראשונה. - בסדר ואחר כך אני יחזיק אותו חזק ויגיד לו שלא יסתכל! אם לא מסתכלים זה לא כואב! מצקצקת בלשוני ונדה בראשי - רואים שחסר לכם ויטמינים. "הרופאה" מיהרה למטבח וחזרה עם קוביות מעגבנייה גדולה ועסיסית, שנאכלו בשקיקה [נדיר!] - מצוין, עכשיו אתם כבר בריאים ויכולים לחזור הביתה! - בכלל לא! אנחנו עוד צריכים להישאר בבית חולים. - למה? - כי טוב לנו פה! - אבל בבית יותר טוב! - אין אף אחד בבית. אימא שלנו באוסטריילה! - ואבא ? - באמריקה! אז את רואה, אין מי שיטפל בנו ועכשיו תביאי לנו ויטמינים מבננה !
פרקים קודמים: http://cafe.themarker.com/post/1980666/ 1.
|
