ליום שישי הזה הזמינה לחמניות של פסח , שאהובות על כל בני הבית, נירה הכינה אותן עוד ביום ששי, והותירה מהן גם לשאר בני המשפחה, ולמחרת בבוקר, כשישבתי מול מסך המחשב, וקרוב למטבח, לא התאפקתי, ונהניתי מהמלקוח הראשון,

של הלחמניות, כדי לא לשאת בכל האשמה נתתי גם לאקיטה , ונראה שהוא כמו שאר בני המשפחה, מאוד אהב את הלחמניות של פסח שנירה אופה, אינני יודע אם זה בגלל מזג האויר שהתקרר , או בגלל הקמח מצה, הכדורים שאני לוקח, להפגת תסמיני הפרקינסון ,לא פעלו את פעולתם, לא בלקיחה הראשונה וגם לא בשניה, ואחרי כמה דקות מצאתי את עצמי שוכב במיטה, , ואקיטה כמובן  נשכב לצידי,כאמור היו אלו שעות הבוקר והכלב היה אמור לצאת לפחות כדי לעשות את צרכיו, ואמנם אחרי שעה קלה הוא אותת לי בנביחותיו ובנפיחותיו (תסלחו לי על ההתבטאות אבל אקיטה הפליץ  כמטורף, והמטחים רדפו זה אחר זה, שלא לדבר על הריח שהיה מסולא בקמח מצה, כל מאמצי לקום על רגלי , לא עלו יפה הייתי קם על שני רגלי נאחז  במשקוף הדלת שמחברת את המקלחת לחדר נושם אויר נקי יחסית וצונח חזרה למיטה, כשאני מנסה מה שפחות לקחת לריאות, את האויר ספוג הגאזים המעורבים של מתאן ותרכובות של גפרית,

(הגפרית היא שנותנת את הניחוח)

ראיתי את עצמי כאילו אני משחק באיזו פארסה, ואפילו צחקתי בכל רם, ואחרי שעתיים השתחררתי,

הספור הזה יותר טרי מהלחמניות של פסח , לכן לא גבשתי עדיין מוסר השכל,ומי שרוצה להתעמק בנושא ,הנה המתכון:

לוקחים כוס מים רותחים,ושליש כוס שמן (תירס, או קאנולה)מרתיחיםומוסיפים לזה כוס קמח מצה מערבבים עד  עד שהתערובת יורדת חלק מהדפנות ואז מוסיפים ביצה ביצה(3 ביצים בס'הכ)  בבחישה מהירה, שמים בתנור  175 מעלות לחצי שעה, מכבים ונותנים להתקרר,

אז בתיאבון לכם ומועדים לשמחה ,

בידידות רבה ,

אשר