לפעמים, במסווה רומנטי, נאמרות המילים הקשות באמת, לפעמים, במסווה של אהדה , נאמרת הביקורת הקשה ביותר לפעמים, במקום הכי מוגן אתה מרגיש מותקף ביותר. קוראים לזה צביעות, פאסיב-אגרסיב, העמדת פנים או שקר ישירות ואמת הם דבר מורכב מאוד.... א. כי אין אמת מוחלטת ב. האמת שלי זו לא האמת שלך ג. תלוי עם מי מדברים.... ד. צריך לדעת לנסח את הדברים....
ויש עוד המון סעיפים... בפסח...ובחגים...יוצאים הרבה דברים. סוג של חירות לשונית.
או בתרגום חופשי - באמאשלך עזובתי |
amnondahan
בתגובה על
תגובות (26)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
*
נכון, מסכימה.
ואת יודעת? זה נושא מעניין באמת שלא ראיתי שכותבים עליו בצורה בה קראתי זאת אצלך.
מקווה שתרחיבי.
תודה
מסכימה עם כל מילה שלך, אכן לעיתים בשם אמונות נשגבות נעשות עוולות גדולות ובשם "אמת" אפשר לפגוע ולדקור ,
לעיתים האמת כה מתעתעת שלא ברור גם מהי אותה האמת ...אמת תמיד תהייה סובייקטיבית וכל זמן שאיננו בבית משפט אל לנו להחליט או לשפוט.
אפרת גל
www/efratgal.co.il
האמת של מי?
הכי חשוב, זה שאתה אומר לעצמך את האמת בחיוך וברגישות...זה באמת הכי קשה!
אם צריך אז אפשר גם אחרי כוס יין...ככה לרכך...
הלוואי והיה לי את האומץ לומר לכל מי שמולי את מה שבדיוק עובר בראשי ובאופן הישיר ביותר.
אבל בפועל, אפילו לעצמי אני צריך לחייך לפני שאני אומר את האמת.
''לפעמים, במסווה רומנטי, נאמרות המילים הקשות באמת,
לפעמים, במסווה של אהדה , נאמרת הביקורת הקשה ביותר
לפעמים, במקום הכי מוגן אתה מרגיש מותקף ביותר.
קוראים לזה צביעות, פאסיב-אגרסיב, העמדת פנים או שקר''
לא הייתי מכנה את התופעה הזו כ'צביעות, פאסיב-אגרסיב, העמדת פנים או שקר' אלא כ:
טיפשות, כסילות, אי יכולת להתבטא - ואם כן, אז בצורה ענייה ביותר, וגם חוסר תרבות משווע.
פסח, הוא לא רק חג חרות בגלל שהוא מסמל יציאה ממצרים, או מהמיצרים, אלא משום שהוא על משקל
'פה סח'. הפה סח, יכול להגיד או רק להוציא מילים (ולהכניס אוכל). כמו בכל חג.כמו בכל אירוע שבו משתתף יותר מאדם אחד....
ומנסיוני, מי שעסוק ל'הגיד', משאיר את 'אמירת האמת שלו' לפעם אחרת, וכשזו יוצאת, היא נאמרת בצורה אחרת לגמרי...:)
לא...אני ממש לא מכירה...מה יש כאלה??? אני מתחזקת חלקים שלמים מהמשפחה שלי.....:))
אני מהמחפשים עם הידיעה שלא מוצאים....שאין כזו..ובכל זאת....איזשהו ניסיון להבין משהו...על הנפש,המוח, דרך החשיבה,המנועים שמאחורי ההתנהלות...
חגשמח :))
הבאת אותה בפורטה נינה!
אכן..."מילות פרגון ואהבה".....
(בצליל של "אכן....מילים קשות")
נכון?? גם אני חשבתי ככה :))
נכון...ה גיל-חוכמה-טיפול עושה את שלו ומאפשר לראות את העליבות או הפחדנות או השקר העצמי שמאחורי הדברים ולכן פחות מעצבן, פחות בהרבה. אפילו יכול לעורר חמלה במקרים מסויימים...גם בוחנת את עצמי אם לא נופלת למלכודות האלה בעצמי...ולפעמים כן.... ויחד עם זאת...יש בזה משהו שעדין מעורר בי סקרנות ולפעמים ...סליחה...גם עצבים.:) עדין חיה ובועטת ...לפעמים....
כן. אני "מתה" על אלה:
אני אומר לטובתך! [הכי אני אוהבת את אלה. הם ממש מתוקים]
אם לא הייתי אוהב/ת אותך לא הייתי מתאמץ להגיד לך! [חסידי אומות עולם התכנסו נא לי ב...]
את נהדרת אבל...[ אחרי המילה אבל, מגיעה הבומבה]
את לא יכולה להיות אוביקטיבית כי...[אבל אני כן יכול]
אני לא ראיתי אפילו אחד...מקסימום שים על mute, אני מרשה :)
טוב...חג שמח :)
יש מה לעשות...זו בחירה כמו כל דבר...וזה לא כל-כך תרבותי....נדמה לי שזו הקלה גדולה מדי...המחיר שהאדם משלם על שקרים...מצטבר.
אביב שמח שיהיה, וצבעוני :))
שקר לבן אמור , אם יש כזה...., אמור לשמור על האחר , לא לפגוע בו... כשזה נעשה בשימוש עצמי...זה שקר. ללא צבע.