כותרות TheMarker >
    ';

    הדרך אל האושר

    תיקון עולם, תיקון פנימי ותיקון אופניים.
    מסיבות טכניות בלבד הפניות לקוראים הן בלשון זכר - עמכן הסליחה.

    הבלוג בתקשורת

    ארכיון

    פינת הטור שהוציא לי את המלים מהפה (או מהמקלדת)

    6 תגובות   יום שבת, 23/4/11, 12:23

    לפני כל חג אני מנסה להספיק לכתוב טור, שיסביר למה רוב עמותות הצדקה למיניהן בנוסח "לתת" לא מועילות, ואולי אפילו מזיקות. אך אף פעם לא הספקתי לסיים את הטור הזה.

     

    למרבה השמחה יש מי שמסביר את הדברים היטב במקומי.

     

    לטור מומלץ של יאיר נתיב ב-Ynet:

     

    פסטיבל הצביעות של תרומות לפסח

    דרג את התוכן:

      תגובות (6)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        25/4/11 20:43:
      מסכימה עם כל מילה. תודה שהבאת!
        24/4/11 18:39:
      נדמה לי ש"עיקר שכחתי" בטור הזה- חברות (ציבוריות או פרטיות) שתורמות לכבוד החגים לנזקקים (ואין לי ויכוח שאכן ישנם נזקקים), עושות זאת תחת הוצאה גדולה של פירסום עצמי, אבל מוצנעת העובדה, שאין זו תרומה לשם שמיים, אלא הן מקבלות על כך החזרי מס מהמדינה. וזו תורת הצביעות כולה על רגל אחת. וכל היתר, זיל גמור
        24/4/11 15:22:
      בכלל עניים זו המצאה של העשירים שהמציאו אותם כדי שהם יראו טוב .
        24/4/11 14:21:
      איתמר, אכן נמצא הטור שנכתב נכון ומדוייק, החברות הגדולות מוכרות אשלייה, האם מישהו מהתורמים הרבים בדק לאן ולמי מיועדות ארוחות החג? אני חיה ופועלת בתוך קהילה הנחשבת לאוכלוסיה חלשה, הרשומה בלשכת הרווחה, ולפני החג אני מקבלת פניות רבות מתושבים שהם מבקשים סיוע במזון, והרווחה לא מסרה את שמם לשום גוף המספק את הארוחות האלה, אז למי כן מספקים את אשליית הארוחות. עצוב לי עוד יותר לראות את המנחים הדשנים בטלויזיה המצליחים לגרום לנו להזיל דמעה ולסמס בתחושת היצלנו. לדעתי הפעילות הנכונה של כל האנרגיה והמשאבים העצומים צריכה להיות מתועלת לתוכניות העצמה ושילוב בכוח העבודה במשק, אז באמת האנשים הללו יגיעו לחוג את החג בגאווה ובתחושת היגיענו ליום הזה. ההתערבות של המדינה בדרך יעילה, לרכז את כל הגורמים הפועלים לאותה מטרה, ולבנות מערך נכון לאורך כל השנה, עם בקרה ושיתוף פעולה. חבל על המשאבים המבוזבזים והמבזים.
        24/4/11 11:35:

      בעולם אידיאלי לא היה צורך בעמותות צדקה כי לא היו אנשים רעבים.
      בעולם אידיאלי כל עובדי ומנהלי העמותות היו עובדים בחינם, המדינה הייתה מוותרת על המיסים מהעמותות וההוצאות היחידות שלהן היו לוגיסטיות ואדמיניסטיביות.
      מה לעשות שבמציאות יש רעבים בישראל, יש אנשים שלוקחים משכורת על עבודה בעמותות, ויש בנקים שלמרות שגרעין השליטה שלהם נמצא בידי המדינה משלמים משכורות של מאות אלפי ש"ח בחודש למנהלים.
      אני מסכים איתך שתרומות כסף שעיקר מטרתן להחזיק מנגנונים מנופחים של עמותות למיניהן אינן אופציה, אבל יש עמותות שלא מפרסמות את פעולותיהן בתקשורת ומקבלות גם תרומות של מזון. אחת מהן, עמותת לקט ישראלhttp://www.leket.org.il/, אוספת תוצרת חקלאית מחקלאים, ומזון טוב שהיה מושלך,ממסעדות ומבסיסי צה"ל. בנוסף אפשר לקנות בכל סופר מצרכי מזון ולהשאיר אותן כתרומה בקופסאות של העמותה.

      בקרו באתר החדש