| דד ליין הטור שלי – ורדה לץ וואלפא vardalatz@walla.co.il כותרת: יוגה זה טוב. למי?כותרת משנה: כל דבר בחיים צריך להיעשות במידה. לא כמוני, שיכולה לראות סרטים מסביב לשעון, לאכול בשר לי סוף, לצחוק עד שאני נופלת... לא בגלל שקיץ, אלא בכלל, אומרים שטוב לעשות ספורט. אבל כשנכנסים עמוק מדי, ככה בפנאטיות, כמו כל דבר בחיים, כשנכנסים לאקסטזה, סיחרור, לעניין מסוים חייבים להודות שמאבדים משהו משמחת החיים, בטח מהשפיות.אפילו חוג פילאטיס שנכנסתי אליו מאוד ברצינות בתחילת השנה. הייתה שם קשישה, שהייתי מתפעלת איך היא מנסה לעשות את כל התנועות, ואיך היא אמיצה ומעיזה. שוכבת על הגב על כדור ענק, ומנדנדת עצמה עם כפות רגליה. רק ראיתי אותה, גמלה החלטה בליבי שמגיל 75 אני לא עושה שום ספורט. כלום. 15 שנים אחרונות, צריך לזוז מה שפחות. כשלחשתי לשכנתי על הכדור איך הקשישה ההיא אמיצה, ענתה שהיא לא כל כך קשישה, הסתבר שהיא צעירה ב - 20 שנה ממה שחשבתי. מבינים על מה אני מדברת? הספורט מזקין. אם עד לפני 10 שנים כל מי שהכרתי, הלך לטיפול פסיכולוגי וכתב ספר, כולל אותי, הרי שהיום כולם סביבי עושים יוגה. ויוגה זה עניין אחר. יוגה זה מעולה אומרים, ולכן היה ברור שזה רק עניין של זמן עד שאגיע לשיעור הראשון ביוגה.בדור יש מורה מעולה ליוגה. אלברט בגר אחד. שהוא גם מורה לסקסופון וטיפוס מיוחד וצבעוני. אז זה המורה. "המתחילים" לומדים בימי ראשון. קשרתי את הסוס (הכלב שלי) בחוץ, והנה בגר פוסע אל מזרונו במעין תחתון, חיתול או מכנסון דקיק, וחולצת טריקו. אחרי מספר דקות הוא כבר מעיף את הטריקו ועומד מולנו במלוא גופו הערום והשזוף. גוף טוב. חטוב. גבר נאה. יוגיסט מושלם. כי היוגה, ואת זה חוויתי על בשרי, מוציאה את החשק לאכול וגם את החשק לחיות באופן כללי. זה כל כך קשה, ומאמץ. זה לא כמו שחיה בים, שרק המלח על הלשון פותח את התיאבון. ביוגה אתה מצטמצם במימדים, בשאיפות, ואי אפשר לנסח את זה אחרת - ברצון לחיות. השיחה עם אלברט שפגשתי במקרה בים, החזירה לי את התיאבון, וישר חתכתי לחאמיס במסעדת לגונה בר בחוף דור, שהכין לי מנה של 4 קבבים שמנים עסיסיים סוף, חומוס פיצוץ, סלט דק דק. אני אוהבת בשר, שאני יכולה להניח את הלחי עליו ולהירדם בתוכו.הורדתי הכל עם תה מתוק בנענע. השיעור הבא רק ביום ראשון, עד אז אני אצטמצם. בהזדמנות ראשונה.עד אז? אולי בכלל אצטרף לתנועה הבינלאומית החדשה, שאפשר לקרוא עליה בספר "בשבח האיטיות", של קרל אונורה שיצא לאור בהוצאת כנרת, שנת 2006. מדובר בתנועה גלובאלית שדוגלת ברעיון לעשות הכל לאט. "לאט זה יפה". סקס איטי (טנטרה), מזון איטי, ערים איטיות, מוצרים איטיים כמו שעון שהמחוג בו זז אחת לאלף שנים...הפריקים של הרעיון, שמניינם קצת יותר מאלף, מתכנסים מידי אוקטובר בעיירה ואגריין, עיירת נופש באלפים האוסטריים, ודנים להם בנחת, כיצד ניתן להאט את העולם. גם כאן דבקות יתר לא מועילה, כי רק בודדים מגיעים להרצאות בזמן. כל אחד מתנהל שם לפי שעון פנימי משלו. כותרת משנה: מה אתה עושה דבר ראשון כשאתה מתעורר בבוקר? מסתכל על השעון. וזאת הבעיה. לחץ הזמן הוא הסיבה למחלות, לתאונות הדרכים, לכל. זרוק את השעון! היכונו היכונו, תנועת גלובלית חדשה הגיעה לעולם - תנועת ההאטה צוברת מהירות... |