
יש לי שני ילדים קטנים, הגדול בן שלש והקטן בן עשרה חודשים, סה"כ עדיין בגיל שבו ניתן להעביר את חופשת הפסח מול ה VOD. אבל, בחלוף שבוע של מרתון דיסני, החלטנו להוציא אותם החוצה, לאטרקצית חופש, שיהיה מה לספר בגן (ו/או למטפלת, בהנחה שהקטן יתחיל לדבר עד אז).
ומה נח יותר מאשר מיני ישראל - גם קרוב הביתה, גם חינוכי, גם כרטיסים מוזלים שרכשה הסבתא בהסתדרות המורים - בקיצור - ארזנו את הילדים ונסענו, מרחק עשר דקות מעירנו מודיעין, בבוקר שבת חגיגי זה (והסליחה עם הקוראים שומרי המצוות, אבל ראו גם להלן).
הנכנס בשערי הפארק מוצף מיד שטף של אהבה בלתי פוסקת, מלוא העין. לא באהבה סתם מדובר, אלא ב Ahava כמובן, קונצרן התמרוקים של מפעלי ים המלח, המציג את מרכולתו בחנות מיוחדת הממוקמת בכניסה ומשלט את הפארק לדעת. שתי פסיעות פנימה יציבו אותך מעל דגם מוקטן של "אוטוסטרדת דיזנגוף", עליה משייטות בנינוחות משאיות של "אהבה" הלוך וחזור, בדרכן לדגם של רחוב דיזנגוף כולל הבניינים והסנטר. מבט מהיר סביב מעלה שאני הקטנוני היחידי שאכפת לו שאין אוטסטרדה כזו במציאות, ושהיא נוצרה במקום כנראה רק משום שהבניינים הגבוהים ברחוב דיזנגוף חוסמים את קו הראיה אל שמות המותגים המעטרים את משאיות הצעצוע. חוצפה # 1.
משטח בטון רחב עליו מפוזרים מטוסי צעצוע מבשר על בואנו לדגם של נמל התעופה בן גוריון. המשטח רחב ידיים, אולם גם הוא (ראה להלן) סובל מתחזוקה לקויה, מסדקים, מצבע שדהה. בפינת המשטח, קיים מתחם נוצץ של מכוניות צעצוע בוהקות, שניכר כי הוברשו ונצבעו היטב, ושלט כחול מאיר עיניים מעליהן. הלוחץ על כפתור ההפעלה של משטח נמל התעופה (כפתורים ירוקים המפוזרים לצידם של מתקנים שונים ומשמיעים מוזיקה רלוונטית או קולות אחרים) שומע את הזמריר הנפלא "אלדן, נותנים את הנשמה". יופי. חוצפה # 2.
בדרך למיצג נחמד אך מיושן של הקיבוץ עומדים בניינים רבי קומות, חצי גמורים, אבל לא שיש כוונה להשלימם - מסביבם בנויים פיגומי צעצוע, ופזורים טרקטורים קטנים. הבניינים חסרי כל ייחוד חיצוני או אחר, ממש כאלה שניתן לראות בפאתי חולון, ראשל"ץ, הוד השרון, קיבלתם את התמונה. מהי הסיבה לנוכחותם של אלה? מדוע הם עומדים בשורה אחת עם בניין הטכניון, עם הכנסת, בניינים שיש להם חשיבות הסטורית וארכיטקטונית כאחת? לא ברור. מבט קרוב יותר מעלה ששם המיצג הוא "עיר בבניה", ועל כל אחד מהבניינים מתנוסס שלט גאה של "שיכון ובינוי נדל"ן בע"מ", עם הססמה הבלתי אפשרית שלהם, שהם חברת בניה שמקפידה לשמור על הסביבה או משהו כזה. חוצפה # 3.
תחזוקתם של בנייני הצעצוע הלא-מסחריים די גרועה, תודה ששאלתם. על רחוב הטמפלרים בחיפה מפוזר חצץ אדום שמישהו שכח לנקות, והוא נראה עכשיו כמו אחרי המהומות בואדי. בניין האופרה מתקלף וצבעו דהה, ירד מגדולתו אף יותר מהבניין האמיתי. משטח הבטון של נמל התעופה מלא סדקים וחורים המסבירים לתיירים אולי מדוע דורגנו בדירוג כה נמוך על ידי מנהל הבטיחות העולמי. בראש הנקרה אין רכבל או שאינו פעיל. הרכבת בחיפה נראית כמו טרולי מסן פרנסיסקו ועוברת דרך גשר שמזכיר את גשר הירקון, אבל לא מזכיר שום גשר שקיים בחיפה. ועוד ועוד.
הרמקול מבשר לעוברים ושבים כי אין מה לדאוג - האוכל המוגש במחירים מופקעים בקיוסקים כשר לפסח. נהדר, אני חושב לעצמי. האוכל נמכר בשבת לאנשים שנסעו אליו בשבת, הוא מאוחסן במקרר שצורך חשמל בשבת ותחת מנורה שהודלקה בשבת, מגיש אותו יהודי שעובד בשבת ומקבל כסף בשבת, איזה מזל שהוא כשר לפסח, כדי שתנוח דעתם של הצדיקים מטעם עצמם, הם במקום הנכון בספרו של האל.
קטונתי מלומר למנהלי אתר מסחרי איך לנהל את עסקם. נהפוך הוא, אני סבור שהמקום במצבו הנוכחי דווקא מספק תיאור די מדויק של ישראל הגדולה, בה נסוג ומופקע תדיר הציבורי מפני המסחרי, בה שטחי ציבור, טובין ושירותים השייכים לו עוברים לידי הטייקונים וחברות הענק השייכות להם, במסכת הפרטה בלתי פוסקת, אל מול ציבור שעיניו מסומאות מן הברק שבכסף ומוחו שטוף בססמאות פרסום נבובות. בה הדת והמסורת הן כלים המשמשים אינטרסנטים שונים לעת מצוא והמסווים צביעות וחוסר צדק. אבל השאלה היא, אם כבר החלטתם לגרור אותי כצאן לטבח הפרסומת, למה לגבות ממני מחיר כרטיס? גבו גם אותו מהחברות המסחריות. שאני אשלם כדי לראות פרסומות? זה חדש.
היציאה אגב, מצויה בלב חנות המזכרות של "אהבה". היא לא מובלטת או מסומנת חלילה, כדי שתסתובב בחנות טוב טוב עד שתמצא אותה.
חג שמח, חוזרים לפיטר פן.
|
mickey62
בתגובה על סכנה - נסיון קפיטליסטי לחטוף את המחאה החברתית
תגובות (22)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אני לא חושבת ששפינוזה צריך להחשב כחילוני.
חילונים לא מכירים בד"כ בקיומו של האל - ושפיחנוזה , למיטב זכרוני, הכיר ואף כתב על כך.
זה שהוא לא קיבל את דמות הסב המרחף בתקרת הקפלה הסיסטינית, המקובלת על הטרטיפים שקובעים - לא אומר שלא היתה לו תפיסת אלוהות משמעותית. אדרבא.
נראה לי שאתה מייחס לאנשים הרבה יותר חשיבות ומחשבה מכפי שיש בהם.
אחרי ולפני הכל, לא כל דתי הוא הרמבם, ולא כל חילוני הוא שפינוזה.
לדעתי, רובם מקיימים מצוות מתוך הרגל, ולא מתוך מחשבה.
אז יש מי שלא יסע בשבת, אבל ידליק טלוויזיה בשבת. זו דרך חייו.
ויש מי שלא יקפיד על מטבח כשר בנוסח החרדי, אבל יפריד בין בשר לחלב.
לדעתי אין בכך צביעות, אלא פשוט אורח חיים. (ומה תגיד על מי שמקפיד לשתות משקאות נטולי סוכר עם עוגת הקצפת שלו?)
זה קצת אפוקליפטי. פרקטית, אני מציע שכספם של המפרסמים ישמש גם כדי לתחזק כראוי את המבנים ה"סתם" הסטוריים, אשר הצפיה בהם אינה מגלגלת כספים לכיסו של אף אחד. אני גם הייתי מבקש הפרדה בין הפרסום לבין התוכן. אולי אלה בקשות מוגזמות ואני נאיבי.
תודה. מי זה גרפו? :)
תודה.
תודה, מקווה שהחגיגה בבית עברה בשלום. 13 ש"ח למסעדה עצמה?
לאט לאט, נפרק את הפסקאות בשיטת הסלאמי - אפשר להסכים על צביעותם של מחללי השבת לתיאבון שתיאבונם נגמר מול מזון שאינו כשר לפסח?
רשמנו לפנינו את עניין ענבה, תודה. לגבי הבאולינג, נדמה לי שיש איזה חוק שמגלגל הכדור חייב להיות כבד יותר מהכדור עצמו, וזה בינתיים לא תופס לגבי שני הילדים שלי...
הייתי שם לפני שנים ספורות.
כבר אז היתה היציאה דרך חנות, אבל המקום עצמו עדיין היה מתוחזק כראוי.
אפילו היו שם שמשיות להשאלת חינם.
אז או שלא הולך להם, ולכן כמות הפרסומות וחוסר התחזוקה, או שמישהו גונב שם.
או שניהם.