כותרות TheMarker >
    ';

    המקום של bonbonyetta

    דאגה לסביבה בעיני זה גם אכפתיות ל"שקופים" חסרי הישע שאתנו על הכדור הזה, ומי שבסוף סולם העדיפויות - בעלי החיים. כאן לשם שינוי, אני מנסה לשים אותם בפוקוס קדימה.
    למה? כי רק מי שאוהב רואה את המצוקה, הסבל, וחוסר ההגינות ביחס כלפיהם.
    תמונת הבלוג מהספר "כלבי המגפה", ריצ'רד אדמס, שנתן בי אותותיו וחותמו לנצח.

    0

    ומה? חשבת שלא תשלם?

    99 תגובות   יום ראשון, 24/4/11, 22:01

    ''

     

    אנשים "זחוחים" מדי בדעתכם לפעמים לגבי נזקים שהם גורמים מבלי משים לגופם שלהם. מילא כשמודבר בבני טיפש-עשרה עוד אפשר לסלוח על זה, למרות שנזקי התקופה הזו הם הגורם העיקרי לכתיבת הדברים, אך כשמדובר באנשים בוגרים מכל שכבות האוכלוסייה זה פשוט מדהים איך כולנו, כל אחד מאתנו, נוהג לפעמים כילד קטן שבטוח ש"זה אף פעם לא יקרה לו"...

    ''

    הגוף שלנו כמו כל דבר כמעט בחיים, הוא כמו קופה רושמת, את המחיר תמיד משלמים. שום דבר לא הולך לאיבוד, למרות שלפעמים נדמה כך, אז זהו – שלא, באיזה שלב, במוקדם או במאוחר, מגיע זמן התשלום.

    ''

    מלבד השימוש בסמים למעשה, אין חוק האוסר עלינו לגרום נזקים לגופנו. המדובר בכל תחומי החיים : עישון, תזונה לקויה, אופנה, למשל: נעלי פלטפורמה, נעלי עקבים גבוהים וצרות, ועוד.

    ''

    בעניין עישון לפחות יש כעת אזהרה על הקופסאות, וחוק איסור עישון במקומות ציבוריים, לא שתמיד הוא נאכף אבל לפחות יש חוק.

     

    העדר חוק האוסר עלינו לגרום לגופנו נזקים, קיים בהמון שטחים.

     

    למשל בבית הספר אין הדרכה והכוונה לגבי פירסינג ונזקיו האפשריים, או עקבים גבוהים ומה שזה מעולל לגב.

     

    מתקיימים יותר לעומת זאת "שיעורי הדרכה" ממומנים מטעם חברות ותאגידים מסחריים (למשל ללא שמות על היגיינה וכד') מה שכמובן אינו מזיק חלילה אך אין לזאת כוונתי הרי.

     

    למרות שהדברים ידועים לכולם, גם לנוער בגיל הטיפש עשרה, אין הרי כמו הדרכה עם צילומים עובדות – לשים את הדברים מול העיניים, פשוט אין. ומה שלא נוח מתעלמים ממנו, במיוחד כשהתקשורת, החברה המתועשת המסחרית, והאופנה זורמים כולם בכיוונים של חדשנות ללא הרף ובכל מחיר, ללא התחשבות מה נוח או בריא.

     

    אצלי למשל גיל הטיפש עשרה התארך קצת, אחרת לא יודעת איך אפשר להסביר את הנזק שגרמתי שנים כה ארוכות לגב שלי.

    יש דברים שאין עליהם שליטה, שקורים, אך יש דברים שבהחלט אפשר להימנע מהם, לעשותם אחרת, למזער נזקים.

     

    בצעירותי הלכתי, רצתי, זינקתי מדרגות שתיים שתיים - עם נעלי עקב גבוהות מאד של לפחות 12ס"מ במשך שעות ארוכות כל יום, לעבודה, ואח"כ לבילויים כמובן, במשך שנים רבות.

    לפחות את הנזק הזה לגב ולרגליים הייתי יכולה למזער. אבי האהוב ז"ל היה משתגע ממני אך כבר הרים ידיים והפסיק להעיר לי.

    '' 

    אח"כ קרו כמה דברים נוספים שהיו בשליטתי כמו:  נפילה על עצם הזנב כמה פעמים, סחיבת דברים כבדים, וחילוץ חתול אומלל מפח זבל ענקי וכבד ברגע אחרון – על חשבון הגב שלי, כיון שאף אחד לא רצה לעזור והוא עמד להיגרס ולהימחץ באוטו הזבל.

     

    ההורים לא תמיד מצליחים להשפיע, להביא למודעות לשים מול העיניים את הדברים שעלולים לגרום לנזקים בלתי הפיכים אח"כ, אך מדוע לא משרד החינוך? קופות החולים? כן, ואפילו התקשורת?

    הרי אם הנזקים הללו היו נמנעי היו נחסכים כספים רבים מהטיפול בבעיות שונות להמון אנשים....

     

    עדיין אני ברת מזל שעם כל אלה לא דפקתי את הגב ברצינות יותר, אבל אני רואה את הנערות עם העקבים, הבחורים הצעירים עם הפירסינג בלשון, ובמקומות שבאמת עלולים לגרום נזקים, נזכרת בעצמי, ושואלת את עצמי יחד אתכם:

     

    איך היה אתכם ?  ומדוע בתי הספר, משרד החינוך וקופות החולים אינם מקיימים מסעות פרסום או תכניות ליתר מודעות לבעיות שעלולות להיווצר במקרים כאלה?

    יש מבין? לי לא  כל כך.

    נו, טוב, שיהיה. מישהו אמר שאני צריכה להבין הכל?

    '' 

    לפעמים פשוט, אתם יודעים, עושה לי קצת חיוך ציני כשאני רואה שאמהות "מזהירות" ילדים (שכך גדלים) מללטף חתול או כלב (שורטים, נושכים, מלוכלכים, מחלות ועוד מיני דעות קדומות) בזמן שלא אומרים ולו מילה לפירסינג במקומות רגישים לילדים, או להדרכה נאותה לגבי עקבים גבוהים לבנותיהן, מה שעלול וגורם נזקים באמת לאורך שנים ובלתי הפיכים.

     

    ''           ''           ''          

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (99)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        26/11/11 14:28:
      תודה על הפוסט המעניין ועל דברים רבים שניתן ללמוד ממנו
        6/5/11 06:29:

      בונבונייטה היקרה,

       

      הפוסטים שלך מרחיבים את דעתו של האדם, ומביאים זוויות ראיה חדשות ורעננות, ועל כך תודתי.

       

      אוסיף את התובנה שלי לפוסט, יותר מן הפן המשפטי פילוסופי.

       

      בחברה שלנו ישנם שני ערכים מתנגשים - האחד "חופש הפרט", והשני "השמירה על שלמות החברה".

       

      בתפיסה החברתית שלנו חופש הפרט הוא דבר מקודש, והחופש הוא לא רק לפעול בתבונה אלא גם החופש לפעול בתבונה לקויה או ללא תבונה כלל.

       

      במסגרת חופש זה הפרט רשאי בין היתר לעשן, לעשות פירסינג בלשון וללכת עם עקבים גבוהים.

       

      בצד השני אנו מוצאים את הערך "השמירה על שלמות החברה" - במסגרת ערך זה אנו כחברה רוצים שהפרט יתנהל כראוי, לא יפגע בעצמו, ולא יביא לנזק לחברה.

       

      במסגרת ערך זה אנו כחברה (באמצעות הכנסת) מחוקקים חוקים שנועדו להגן על הפרט ולכפות עליו להגן על עצמו, למרות רצונו העז בחופש, לרבות החופש למות צעיר יותר.

       

      כך ניתן להסביר את החוק המטיל חובה לנהוג באופנוע עם קסדה, את החובה לחגור חגורת בטיחות ברכב, או חוק המגביל את מהירות הנסיעה ברכב.

       

      לגבי מקרים שהם אפורים יותר דוגמת סיגריות או עקבים, אנו משאירים זאת לשיקול דעתו של הפרט, אך יכולים להזהירו או בנוסף גם להטיל עליו קנסות כדי לממן את הנזקים שהתנהגותו הקלוקלת גורמת.

       

      לדוגמא, פרמיית ביטח החובה (שימו לב למינוח חובה - לא שואלים אותנו) שאנו משלמים נועדה לאפשר לנו לנהוג מצד אחד, אבל ליצור מנגנון פיצוי למי שייפגע מהתנהגותנו.

       

      ניתן לערוך ויכוחים עזים כמה אנו כחברה רוצים מעורבות באמצעות רגולציה שתשמור עלינו, אבל למעשה גם מגבילה את חופש הפרט שלנו.

       

      ככל שהחברה תהיה ליברלית יותר, פתוחה יותר, כך החופש של הפרט לפעול בצורה אידיוטית ומטומטמת יהיה גבוה יותר.

       

      ואנו נאבק ונעמוד על זכותו של הפרט להיות מטומטם.

       

      מה שכן, אנו ניתן לפרט כלים כדי שיוכל לפעול בהגיון - דוגמאות לא חסרות - למשל, חובת פירוט ערכים תזונתיים על מוצרי המזון, מאפשר לנו להשכיל ולבחור את המזון הראוי אם אנו מעוניינים או להמשיך ולצורך מזון גרוע ללא אבחנה.

       

      בחברות דיקטטרות ובספרות הבידיונית אנו מוצאים דוגמאות למכביר על ההשלכות הכבדות שמתעוררות כאשר אנו נותנים חשיבות מקסימלית לערך של "הגנה על שלמות החברה".

       

      אז אנו מוצאים דוגמאות של שליטה מקסימלית בכל חיי הפרט ובכל רגע נתון - זה מתבקש כי רק כך החברה כחברה יכולה להבטיח את הגנתה.

       

      הספר 1984 על "האח הגדול" מביא לנו את המקרה של חברה שעסוקה באופן כפייתי בפיקוח על חבריה כדי לשמר התנהגות ראויה.

       

      הסרט "אני רובוט" (בכיכובו של וויל סמית) מביא את המקרה של מערכת מחשב סופר חכמה, שמגיעה למסקנה המתבקשת שכדי להגן היטב על האנושות יש להגביל באופן מקסימלי את חופש הפרט ולפקח עליו.

       

      דרך אגב, בדוגמא של נהיגה ברכב שהבאתי קודם - זהו מקום לא אכזב להתנגשות הערכים עלים אני מדבר.

       

      הרי אנו יכולים כבר היום למנוע את תאונות הדרכים כליל (!), ובכל זאת אנו לא עושים זאת.

       

      איך תשאלו ? התשובה פשוטה להפליא, כל מה שנדרש הוא לחוקק חוק המגביל את מהירות הנסיעה ל-10 קמ"ש מחוץ לעיר, ול-5 קמ"ש בתוך העיר.

       

      אמור מעתה, עם חוק כזה אף אחד לא יוכל להיפגע מתאונות חזיתיות או להרוג הולכי רגל.

       

      אבל למה החוק לא חוקק עד היום ? התשובה גם היא פשוטה להפליא - אנו רוצים חופש, אנו רוצים לחיות ומוכנים להקריב על זבח החופש הנ"ל 400-500 הרוגים לשנה.

       

      בסופו של דבר, התנגשות בין ערכים מובילה לפעמים שידו של ערך מסויים תהיה על העליונה ולעיתים הערך ההפוך.

       

      אך לרוב מגיעים לפשרה (איזון) שמבטיחה ששני הערכים יזכו לידי ביטוי אך לא באופן מקסימלי של אחד המוציא את השני.

        30/4/11 21:01:

      צטט: bonbonyetta 2011-04-27 20:13:05

      צטט: *רחלי* 2011-04-25 11:38:38

      כל כך נכון. מודעות צריכה להתחיל מהבית ולהיות מודגשת ומוסברת באופן נרחב בבית הספר. העניין הוא שמוסדות החינוך בהשפעת החברה , עם חלוף השנים, הפכו למוסדות מחוללי השגיות וזה עיקר עניינם. בזמנו הדבר היה נכון במיוחד בגיל העשרה עד סיום התיכון. . היום הרדיפה אחר ההשגיות והמצויינות מתחילה מהגיל הרך. בגילאים אלו צמאים להבנה והדרכה מצד הסביבה אך זו משדרת בעיקר ואולי רק השגיות, השגיות ושוב השגיות. השגיות היא ערך בתוך הרבה ערכים חשובים אך לא מרכזית ולא מבטלת את חשיבותם של האחרים כמו חינוך ולימוד האדם להתייחס בכבוד לעצמו ולסביבתו.

      בהחלט מסכימה אתך, אם כי כאן לא כל כך דיברתי על השגיות אלא על הקניית יותר מודעות לנזקי למשל עקבים, עישון, או דברים אחרים שאנו מעוללים לגוף שלנו. קריצה

      וכשהגוף צעיר הנזקים הללו נטבעים בו חזק, וחבל. 

       

       

      מה שאני התכוונתי שבמסגרות החינוכיות יש לשנות סדרי עדיפוות של ערכים כאשר לדעתי  לימוד אהבת הזולת, הדרך לאושר, כישורים חברתיים ומודעות לשמירה על גופנו  צריכים להיות בסדר עדיפות הגבוה יותר. 

       

        27/4/11 23:40:
      אדם אחראי על גופו ועל גורלן רק לאחר שהוא עומד על דעתו ,כלומר כבר לא קטין. לכן עד גיל 18 ההורים חייבים להציב גבולות ומערכת החינוך חייבת להציג את החיוב והשלילה שבכל מעשה.*
        27/4/11 23:23:
      פוסט חשוב כל כך שמוגש קל לעיכול..
        27/4/11 21:47:

      צטט: OCN 2011-04-27 11:35:56

      אותי מעצבן שאני רואה ילדים ליד האמא שלהם עומדים וכשהם רואים למשל כלב כמו לואי שבכלל הראש שלו בלעשות קקי או פיפי מתחילים לצרוח כמו מטורפים אמא, אמא כלב כלב. ואני עומדת ושואלת מה הוא צורח זה לא כלב בכלל זה בובה והאמהות אומרות קחי אותו מפה הילד מפחד צודקת הן האשמות שמכניסות לילדים סתם פחדים

      נכון, הדרך אולי במקום להתעצבן לענות להם בהומור כדי שיבינו כמה הם אבסורדיים לפעמים.

      פעם אמא עם ילדים באה מולי כשאני בטיול עם זואי ולולי דיברה בטלפון הנייד כנראה עם חברה שלה ותוך כדי מזיזה את הילדים הצידה מחדירה בהם התנגדות ואומרת לחברה שלה...אל תשאלי איזה גועל...

      אז אני אמרתי בקול רם מאד כאילו פונה ללולי וזואי וכאילו נוזפת בהם זוזו זוזו הצידה כבר איזה גועל ...(כלפיה)

      ''

        27/4/11 21:42:

      צטט: Neora 2011-04-26 20:56:46

      צטט: bonbonyetta 2011-04-26 20:44:54

      צטט: Neora 2011-04-25 00:09:42

      אני לא יודעת שונדבר מכל זה כי הייתי חננה ילדה, אחר כך חננה בחורה, ועכשיו אני חננה זקנה. אבל הכל נכון. נו, כרגיל !

      את האמת:

      גם לך שהיית צעירה היית הולכת מסודרת טיפ טופ נעלי עקב גדולות, לק, טבעות זהב, תסרוקת כל שערה במקום, איפור, עד שהיית נראית כאילו זה עתה יצאת מסלון יופי? וזאת רק כדי ללכת לעבודה?  אם כשהיית צעירה ואמרו לך הזהרי השמים נופלים, האמנת?  בכנות? ועל אמת:

      או שתתני לי דוגמאות לחנניות ממך כשהיית צעירה או שתודי שהייתי לפחות כמוך...

      אלא מה?  כל המסופר עדיין שריר וקיים יחד עם היותי חננה, זה אינו נוגד אחד את השני, החנניות היא בפנים, היא האדם לא החיצוני....לשון בחוץ

       אין ספק הרמת לי להנחתה כואבת,

      בואי נסכם שהחנניות היא פנימית גם עם תסרוקת של מדאם פומפדורGoth, או לחילופין מדים של השומר הצעיר..Nerd

       

      מה ? את שמוצניקית? אם הייתי יודעת קודם הייתי מתייחסת אלייך אחרת.קריצה

      אני הייתי בצופים...לשון בחוץ

       

        27/4/11 21:40:

      צטט: muliofir 2011-04-26 19:05:51

      לי זה לא יקרה! חחחחחחחחחחחחחחחח

      בודאי שלא. מי דיבר עליך בכלל?  לשון בחוץ

        27/4/11 21:39:

      צטט: גד לא חשוב 2011-04-26 18:28:48

      אני חושב שהורים היום מפחדים קצת להיות הורים בעיקר לילדים בוגרים. הם לא מבינים שהילדים לעיתים ממש משוועים שיאמרו להם לא וכלל שמרשים להם יותר כך הם מרחיקים לכת וגורמים נזקים

      אני כבר לא כך כך מבינה את כל ההורים היום. לפעמים כשאני רואה איך רבים מהם מתנהגים אני מבינה איך הילדים יצאו ככה. כך גדלו גם ההורים כנראה... הסנני

        27/4/11 21:38:

      צטט: ד-ארט 2011-04-26 15:35:24

      אז מה את מציעה, שכל החיים נחיה רק בלשמור על עצמנו? לשמור על עצמנו לשם מה? אם אני לא יכולה לאכול ממתקים כאוות נפשי למרות שאני יודעת שיש לי סוכר גבוה, אז בשביל מה בכלל לחיות?

      נכון, בשביל מה לחיות בכלל? ממילא מתים מזה בסוף.  אז יאללה, ומהר...ויפה שעה אחת קודם, הא?

       

      ואולי בכל זאת לדעתך אפשר לשמור קצת על איזון...ואז גם קצת שומרים על הבריאות וגם קצת נהנים...

       

      לא הולך?

      ''

        27/4/11 21:33:

      צטט: יעל רפואה משלימה 2011-04-25 23:09:41

      אני לא חושבת, שצריך לחוקק חוקים על שמירת הבריאות. צריך להעלות מושעות, להפיץ מידע, ללמד, אבל לא לאסר בעזרת החוקים. יותר מזה, חוק כזה נשמע לי לגמרי הזוי בחברה, בה אין חוקים נגד דברים שמזיקים לא רק לפרט, אלא לחברה כולה, כמו סטיות מין למיניהם, פריצות וכו'.

      ובהחלט אני אתך וכך גם כתבתי. הדרך זה כמובן לעלות מודעות, ומגיל רך, ובכל דרך, אלא שאפילו זאת לא עושים.הסנני 

        27/4/11 21:33:
      קצב השתנות חיינו מדהים קשה בימינו להיסתגל לשפע השינויים. להיות שמרני - אזי אתה מסתרך לאחור לדהור עם הדוהרים- אין לך פנאי לחשוב מה טוב ומה פסול .
        27/4/11 21:32:

      צטט: ארזעמירן 2011-04-25 22:11:28

      מצידי תוציאו את כל הפלטפורמות אל מחוץ לחוק. רק אל תגעו לי בסיגריות !!!

      להיפך אני אתן לך עוד. כמו שעשה בזמנו אבי ז"ל כשהתחלתי לעשן.

      לא אסר עלי מעולם, שאל אותי רק אם אני יודעת עד כמה זה מזיק. אמרתי כן. אז הוא אפילו גרם לי לעשן עוד בכוונה, עד שקיבלתי מזה לבד שאט נפש.לשון בחוץ

        27/4/11 21:04:

      צטט: tamareli 2011-04-25 21:45:13

      את אדירה יקירה,
      וכן, מסתבר שאנשים לא חושבים לטווח הרחוק,
      רק לעכשיו ומידחיוך.

      אבל את תמיד חושבת על הכל. מקסימה אחת.

      תמר.

      קטעים אתך, שאת תגידי את זה אחרי פוסט כזה?

      באמת נראה לך שאני חושבת על הכל?

      אם הייתי באמת כזו הייתי כותבת את זה ? והגב שלי היה כפי שהוא?

       ''

      זו לא חוכמה גדולה לדעת בדיעבד......

      ובכל זאת, תודה חיוך

       

        27/4/11 21:01:

      צטט: לקסיס10 2011-04-25 20:56:55

      אנשים מזוכיסטים!!!!!!! יש לי חברה כזאת עושה כל מה שמזיק לה במודע,,,ומגיע אחכ לבית חולים ,,,בשביל הנאה של רגע ,,או בשביל יופי לא שווה לדפוק ת'חיים

      היא כנראה במיוחד אוהבת לסבול. יש כאלה שבמיוחד מזיקים לעצמם כדי להגיע לקבל טיפול בבית חולים וכאלה, אבל אינני מדברת על דברים כאלה זה כבר מוגדר כחולי בפני עצמו. מזעיף את הפה

        27/4/11 20:58:

      צטט: נועה עדן 2011-04-25 20:40:26

      לפגוע בעצמנו - האם זו לא אחת מתענוגות החיים?

      בהחלט. צריך להנות ממשהו בחיים...אבל למה לעזזל אנו חייבים לעשות זאת כל כך בשקדנות ויעילות? 

      ''

        27/4/11 20:57:

      צטט: תמו'ש 2011-04-25 18:30:19

      ככל האדם צעיר ומבוגר עדין רוצים להתנסות לחוות וללמוד לקח .מה כל כך מפליא אותך. בעצמך מספרת על דילוגים ומסעות על עקבים גבוהים. יותר מדאיג אצל ילדים זה הילקוט הכבד שעשוי לעשות לרכים נזק בלתי הפיך. ולא יעזרו ההערות ימשיכו לקחת את כל הבית על הגב.ואת עם כאב הגב בכל שלב שחתול ישדר מצוקה את תקפצי. :-)

      את צודקת. הילקוט גב הענקי הזה של ילדים קטנים שיותר גדול וכבד מהם זה בדיוק אותו סוג של נזקים.

      לא מבינה את הקטע הזה עם הילקוט הענקי הזה. כיום כבר עברו למשוך אותו על עגלות קטנות כמו טרולי קטנים.

      לגבי החתול...תאמיני לי שזה לא הדבר היחידי שהרסתי אתו את הגב, היו עוד הרבה אחרים....כאמור יש דברים שאפשר להתפשר עליהם, ויש שלא. קריצה

        27/4/11 20:54:

      צטט: ענבל ר נקש 2011-04-25 16:57:44

      יש המון דברים ללמד, ללמוד, ולחיות. משרד החינוך מלמד בבתי הספר אולי שבריר ממה שצריך ללמוד כדי לחיות "נכון" לפחות מבחינה בריאותית. באזור שלי קופת החולים דווקא מארגנת הדרכות במגוון עצום של נושאים, כולל הדרכות בהורות, ובעניינים אחרים, הקשורים כמובן לבריאות. ההענות לזה כבר שייכת לציבור. את יכולה לארגן כמה הדרכות שאת רוצה, אם אין ציבור שמגיע, זה לא עובד. זה נכון גם לגבי תלמידים בבית הספר, שהם קהל שבוי. הם אמנם חייבים להיות בכיתה, אבל אין שום דרך להכריח אותם להקשיב. מעט מאוד אנשים יוותרו על הצורך למרוד, או על הרצון לעשות גם דברים לא שיגרתיים, מפני שמישהו אמר שכדאי. בטח שלא בני נוער. מה נשאר? ילדי הגן. יש דברים שאפשר ללמוד כבר בגיל הזה, ובגיל הזה גם רוצים ומוכנים ללמוד. אני לא יודעת איך זה בגנים אחרים, בגן בו עבדתי בהחלט לימדו את הילדים לגבי תזונה נכונה, התעמלות וספורט, וחשוב מזה, יחס חברי בין בני אדם. עדיין, הבית, ההורים, הם המקום המשפיע ביותר. מעבר לזה, אני חושבת שגם אם היית יודעת שזה יזיק לגב שלך, עדיין היית מצילה את החתול, כי איך אפשר אחרת?

      בודאי, על החתול הקטן בפח הזבל אין פשרות גם היום.

      אבל את הנזקים הנוספים שעשיתי יכולתי בהחלט למתן. הייתי הולכת פחות על עקב ויותר נמוך, ונזהרת יותר במדרגות כדי לא ליפול שוב ושוב על עצם הזנב, וכמובן לא סוחבת דברים כל כך כבדים כל כך הרבה שנים.הסנני

        

        27/4/11 20:37:

      צטט: מיומנה של מתמחה 2011-04-25 16:51:10

      אני רק בת 25 וכבר מרגישה את נזקי נעלי העקב. לא ברור למה אין הדרכה, אולי פשוט כי זה נוח להם, מנזקים מרוויחים כסף, לכאן או לכאן.

       

      וואהו, אז יש לך מזל שאת חשה בנזקים בזמן, כך תוכלי למתן אותם. אני התרוצצתי על עקב גבוה מאד עוד כמה שנים וסירבתי להפרד מהם.

      עד היום יש לי שני זוגות שאני מסרבת להיפרד מהם, נעלי סינדלה אני קוראה להם. פשוט משגעות. מסתכלת עליהם ולא מבינה את הייתי לא רק הולכת אתם ימים שלמים אלא מתרוצצת אתם כמו אני לא יודעת מה.מזעיף את הפה

        27/4/11 20:35:

      צטט: רוני מרום 2011-04-25 16:33:42

      התשובה פשוטה מאוד: זה דומה ומקביל לקשר הסמוי שבין הממשלה לחברות הביטוח לרכב לשמאי הרכב ולגנבים... כולם מרווחים על הגב שלך ואת המפסידה היחידה כאשר הרכב שלך נדפק/נגנב רוני (-:{

      בהחלט, מסכימה ומודעת לזה, לא כולם אבל.

      ובכל זאת, כל הזמן שזה הרכב רוני, זה רק רכוש, מילא. דבר אחר כשזו הבריאות שלך ושל הילדים והמשפחה שלך. קריצה

        27/4/11 20:34:

      צטט: טלוני 2011-04-25 15:20:02

      בונבונייטה יקירה,
      את כרגיל צודקת, אבל לדעתי דווקא לבני הנעורים כל השיעורים לא יועילו. הם אוהבים לנסות ולמרוד דווקא במה שנאמר עליו שהוא מסוכן ומזיק.   תהליך המרידה הוא חלק מההתבגרות.  הבעיה היא ההרגלים שנשארים. כמו עישון, סמים שלא נדע, ג'נאק פוד ותזונה לא מאוזנת.  הדבר היחיד שהצליחו אולי להטמיע הוא הסכנה מנזקי השמש, את זה הדור הצעיר כבר הפנים.  מתי אנשים מתעוררים? כשהגוף, אותה קופה רושמת מתחיל לזייף ולפתח מחלות ואז זה לפעמים כבר מאוחר.  חושבת שאת החוק הזה שהצעת צריך ליישם על בני 30 ומעלה, שיותר שקולים בדעתם.  פשוט לחייב קורס כזה כמו קורס נהיגה מונעת, כולל הרצאות והסברים ע"י רופאים ותזונאים במימון קופות החולים.  שם זה יוכל לשנות ולעזור.
      תודה על הפוסט מעורר המחשבה*

      להיפך, עוד מגיל קטן, מביה"ס עממי. בשביל מה יש שיעורי חברה? בדיוק בשביל דברים מחנכים לחיים, לחנכם להתמודד עם החיים בחוץ, כמו למשל מודעות צרכנית, מודעות לנזקים שעלולים להגרם לגוף מכל מיני דברים...ואז הם גדלים אם הדברים המודעות הזאת כבר build in   קריצה

       

        27/4/11 20:31:

      צטט: מאמא רונית 2011-04-25 13:18:43

      הגוף שלנו הוא חד פעמי.... אין טעם לגרום לו נזק מכוון נוסף מעבר לנזק שנגרם בין כה עם חלוף השנים

      יו, איזה עצבים, איך אף אחד לא אמר לי את זה עד עכשיו?  הסנני

        27/4/11 20:30:

      צטט: מזל וברכה 2011-04-27 20:18:45

      צטט: bonbonyetta 2011-04-27 19:59:45

      צטט: מזל וברכה 2011-04-25 09:48:24

      החיים באופן כללי הם תופעה מזיקה, והראיה - בסוף מתים.

      אי אפשר כל הזמן כל הזמן כל הזמן לחשוב על מה בריא ומה לא.

      מסכימה שצריך ללמד ילדים מגיל 0 דברים בסיסיים, אבל אז יש הפתעות כי פעם ה'מחקרים' מוכיחים שככה וזמן מה לאחר מכן, יש מחקרים חדשים שמוכיחים ההיפך.

      קפה, שכל חיינו הזהירו אותנו מפניו - מתברר פתאום כממריץ חשיבה אצל נשים, ומאט תהליכים אצל גברים.

      יש מחקרים על נזקי קרינת הסלולרי, ומחקרים המוכיחים את ההיפך. וכן הלאה...

      משפט הפתיחה שלך הרג אותי !  צחקתי כל כך, אמר את זה גם אבי האהוב ז"ל ותמיד היה מתגרה בנו ואומר לנו: זה עוד כלום מה שאתם מספרים לי אני מכיר משהו הרבה הרבה יותר מסוכן. שאלנו מה? אמר: החיים, כולם מתים מזה בסוף אין אפס.

      ''

      אז נכון, ונכון שאי אפשר כל הזמן לחשוב מה בריא ומה לא, אבל מצד שני קצת מודעות בלי להגזים בשום דבר לא תזיק.  יש הבדל אם לארועים את הולכת עם עקב גבוה או לפעמים או לובשת זאת רצוף כמו שאני עוללתי במשך שנים יום וליל כל הזמן, ועוד על הכי גבוהים שיש.  בכל זאת....הבדל קטן קטן....כזה פיצי...  ולמחקרים? אינני מקשיבה כבר, בדיוק מהסיבות שאמרת, קשה לפעמים לדעת מי "ביקש" את המחקר הזה או יזם אותו, אם חבוי כאן אינטרס מסוים, ואני גם לא מאמינה כל כך לאוביקטיביות ולצורה בה הם נעשים.  אין מה לעשות, אין ברירה: צריך להפעיל את השכל הישר !

      החיים קשים !  הא? לשון בחוץ

      אני חסידה אדוקה של שימוש בשכל הישר ובכך שאסור להקצין בשומדבר. טוב, כמעט.

      זה נראה לי הכי בריא.

      אוי לא. אז אנו מסכימות ממש על משהו כאן, הא?

      יאללה, מה יהיה?   מופתע   צעקה   הסנני

       

       

        27/4/11 20:18:

      צטט: טילי (טגלית) 2011-04-25 13:18:15

      ....מה לגבי הורים שפוגעים ברגשות ילדיהם,מה לגבי ביקורת הרסנית של מורים,מה לגבי רמת רעש באוזניים....הרי אין לזה סוף....ברור שאפשר להוסיף שעות לימוד מועילות למערכת החינוך...אבל גם כאן ימצאו הדעות חלוקות לפי מגזרים אמונות וכו'... אני מאמינה שאפשר לשפר, ולדבר על זה זו בהחלט הדרך...אבל בעיקר אני מאמינה בבית. בדוגמה אישית. זה המקום המשפיע ביותר.

      בהחלט, גם נכון, המפתח זה מודעות לדברים ולא להגזים.

      ברגע שאדם מסוים צעיר או מבוגר יהיה יותר מודע לנזקים למשל שגורם רעש, אני אממינה שהוא יותר יתחשב קודם כל באחרים וגם בעצמו קצת פחות יגזים. 

      דוגמא אישית, בהחלט, אך העניין שלא תמיד בבית הוא מקבל זאת מההורים כיון שלפעמים גם הם כאלה כמו שהוא.

        27/4/11 20:18:

      צטט: bonbonyetta 2011-04-27 19:59:45

      צטט: מזל וברכה 2011-04-25 09:48:24

      החיים באופן כללי הם תופעה מזיקה, והראיה - בסוף מתים.

      אי אפשר כל הזמן כל הזמן כל הזמן לחשוב על מה בריא ומה לא.

      מסכימה שצריך ללמד ילדים מגיל 0 דברים בסיסיים, אבל אז יש הפתעות כי פעם ה'מחקרים' מוכיחים שככה וזמן מה לאחר מכן, יש מחקרים חדשים שמוכיחים ההיפך.

      קפה, שכל חיינו הזהירו אותנו מפניו - מתברר פתאום כממריץ חשיבה אצל נשים, ומאט תהליכים אצל גברים.

      יש מחקרים על נזקי קרינת הסלולרי, ומחקרים המוכיחים את ההיפך. וכן הלאה...

      משפט הפתיחה שלך הרג אותי !  צחקתי כל כך, אמר את זה גם אבי האהוב ז"ל ותמיד היה מתגרה בנו ואומר לנו:

      זה עוד כלום מה שאתם מספרים לי אני מכיר משהו הרבה הרבה יותר מסוכן. שאלנו מה? אמר: החיים, כולם מתים מזה בסוף אין אפס.

      ''

      אז נכון, ונכון שאי אפשר כל הזמן לחשוב מה בריא ומה לא, אבל מצד שני קצת מודעות בלי להגזים בשום דבר לא תזיק.

      יש הבדל אם לארועים את הולכת עם עקב גבוה או לפעמים או לובשת זאת רצוף כמו שאני עוללתי במשך שנים יום וליל כל הזמן, ועוד על הכי גבוהים שיש.

      בכל זאת....הבדל קטן קטן....כזה פיצי...

      ולמחקרים? אינני מקשיבה כבר, בדיוק מהסיבות שאמרת, קשה לפעמים לדעת מי "ביקש" את המחקר הזה או יזם אותו, אם חבוי כאן אינטרס מסוים, ואני גם לא מאמינה כל כך לאוביקטיביות ולצורה בה הם נעשים.

      אין מה לעשות, אין ברירה: צריך להפעיל את השכל הישר !

      החיים קשים !  הא? לשון בחוץ

      אני חסידה אדוקה של שימוש בשכל הישר ובכך שאסור להקצין בשומדבר. טוב, כמעט.

      זה נראה לי הכי בריא.

       

        27/4/11 20:16:

      צטט: bfou 2011-04-25 13:05:25

      את כל כך צודקת. שנים השתעשעתי ב-"אם הייתי שר חינוך" איך הייתי מכניס לימודי אלכסנדר, פלדנקרייז, יוגה ואומנויות-לחימה לתכנית הלימודים. ותזונה. משהו כמו שעתיים כל יום.

      הייתי גם מכניסה שיעורי צרכנות נבונה כדי ללמד את הדור הצעיר לדעת להבחין באינטרס, בשטיפות מוח צרכניות ובין מה שהם באמת צריכים למה שמנסים להכניס להם לראש, בין אלה כמובן גם חידושי אופנה כמו עקבים גבוהים ועוד.

      לגבי כל מה שאמרת, גם את זה, ועוד משהו - אמנות. זה מפתח את הראש לראות קצת קדימה מה דברים יכולים להיות ולא רק מה הם.

      אוקיי, אם כבר משחקים בנדמה לי אני אתך בעניין מועמדות לשר החינוך. צוחק

        27/4/11 20:13:

      צטט: *רחלי* 2011-04-25 11:38:38

      כל כך נכון. מודעות צריכה להתחיל מהבית ולהיות מודגשת ומוסברת באופן נרחב בבית הספר. העניין הוא שמוסדות החינוך בהשפעת החברה , עם חלוף השנים, הפכו למוסדות מחוללי השגיות וזה עיקר עניינם. בזמנו הדבר היה נכון במיוחד בגיל העשרה עד סיום התיכון. . היום הרדיפה אחר ההשגיות והמצויינות מתחילה מהגיל הרך. בגילאים אלו צמאים להבנה והדרכה מצד הסביבה אך זו משדרת בעיקר ואולי רק השגיות, השגיות ושוב השגיות. השגיות היא ערך בתוך הרבה ערכים חשובים אך לא מרכזית ולא מבטלת את חשיבותם של האחרים כמו חינוך ולימוד האדם להתייחס בכבוד לעצמו ולסביבתו.

      בהחלט מסכימה אתך, אם כי כאן לא כל כך דיברתי על השגיות אלא על הקניית יותר מודעות לנזקי למשל עקבים, עישון, או דברים אחרים שאנו מעוללים לגוף שלנו. קריצה

      וכשהגוף צעיר הנזקים הללו נטבעים בו חזק, וחבל. 

        27/4/11 20:11:

      צטט: absalom 2011-04-25 11:34:56

      בונבון יקרה
      בקשר לבני נוער- מסכים איתך בכל לב
      בקשר אלינו:
      אחד הולך לדוקטור מבקש רצפט לאריכות ימים
      שואל אותו הד"ר: אתה מעשן? עונה לו : לא
      אתה שותה? לא. אוכל במסעדות? כמעט ולא. יוצא עם נשים? מעט.

      מתפלא הד"ר: אז בשביל מה אתה רוצה להאריך חיים?!

      שיהיו לנו חיים יפים ובריאים

      מגניב

      נב: מזל כבר אמרתי?

      תודה. בדיוק כמו בפתגם הידוע: "כל דבר נעים בחיים הוא או בלתי מוסרי או לא חוקי או משמין"... מגניב

        27/4/11 20:09:

      צטט: טונקס 2011-04-25 10:08:38

      חיוךחלק גדול מכל זה זה נהייה אחרי מה שהרברט מרקוזה קרא "צרכים מדומים", שמפתחים בנו ומפמפים לנו חברות ותאגידים גדולים, כדי שנוציא עוד ועוד כסף ונגדיל את הרווחים שלהם. הבעיה היא שכל החברה הקפיטליסטית בנויה היום על זה באופן שהולך ונעשה בלתי ניתן לשליטה ומעצב את האופי האנושי.
      הוצאת חתול מפח זבל זה כמובן לא צורך מדומה.- הסמיילי היה צריך להיות כאן אבל הוא עושה מה שהוא רוצה.

      נו, מה את רוצה? בדיוק כמו חתול.

      אכן אחת ממילות המפתח הם צרכים מדומים....יותר צרכים לרווחים כספיים של התאגידים והחברות מאשר שלנו...

      ''

       

        27/4/11 20:07:

      צטט: נ.י.ל.י 2011-04-25 10:02:20

      יקירתי
      את הפוסטים שלך להכניס באופן קבוע לקהילת המשפחה
      שם יהיה מי שילמד ואולי תצילי נפש אחת?

      ממני תמיד-תודה!חיוך

      חג שמח!

      תודה.

      את יודעת מה ? לעצתך הכנסתי זאת לשם ונראה לי שכמו שאומרים בבדיחה על הפולניה הקהילה קצת מתה....

      יכול להיות? בקושי יש שם תנועה בכלל.

      מכירה את הבדיחה על הפולניה שקצת מתה? קריצה

        27/4/11 20:02:

      צטט: Mאשה 2011-04-25 09:50:09

      את התגובה הכי נכונה, אם כי האירונית להפליא,

      ניסח מרסל דושאן שביקש שיחרטו על מצבתו:

      "אבל זה תמיד האחרים שמתים..."

      אוי, זה נהדר!  תודה אני מעתיקה לשמירה. שווה צוחק

      ''

        27/4/11 19:59:

      צטט: מזל וברכה 2011-04-25 09:48:24

      החיים באופן כללי הם תופעה מזיקה, והראיה - בסוף מתים.

      אי אפשר כל הזמן כל הזמן כל הזמן לחשוב על מה בריא ומה לא.

      מסכימה שצריך ללמד ילדים מגיל 0 דברים בסיסיים, אבל אז יש הפתעות כי פעם ה'מחקרים' מוכיחים שככה וזמן מה לאחר מכן, יש מחקרים חדשים שמוכיחים ההיפך.

      קפה, שכל חיינו הזהירו אותנו מפניו - מתברר פתאום כממריץ חשיבה אצל נשים, ומאט תהליכים אצל גברים.

      יש מחקרים על נזקי קרינת הסלולרי, ומחקרים המוכיחים את ההיפך. וכן הלאה...

      משפט הפתיחה שלך הרג אותי !  צחקתי כל כך, אמר את זה גם אבי האהוב ז"ל ותמיד היה מתגרה בנו ואומר לנו:

      זה עוד כלום מה שאתם מספרים לי אני מכיר משהו הרבה הרבה יותר מסוכן. שאלנו מה? אמר: החיים, כולם מתים מזה בסוף אין אפס.

      ''

      אז נכון, ונכון שאי אפשר כל הזמן לחשוב מה בריא ומה לא, אבל מצד שני קצת מודעות בלי להגזים בשום דבר לא תזיק.

      יש הבדל אם לארועים את הולכת עם עקב גבוה או לפעמים או לובשת זאת רצוף כמו שאני עוללתי במשך שנים יום וליל כל הזמן, ועוד על הכי גבוהים שיש.

      בכל זאת....הבדל קטן קטן....כזה פיצי...

      ולמחקרים? אינני מקשיבה כבר, בדיוק מהסיבות שאמרת, קשה לפעמים לדעת מי "ביקש" את המחקר הזה או יזם אותו, אם חבוי כאן אינטרס מסוים, ואני גם לא מאמינה כל כך לאוביקטיביות ולצורה בה הם נעשים.

      אין מה לעשות, אין ברירה: צריך להפעיל את השכל הישר !

      החיים קשים !  הא? לשון בחוץ

        27/4/11 11:35:
      אותי מעצבן שאני רואה ילדים ליד האמא שלהם עומדים וכשהם רואים למשל כלב כמו לואי שבכלל הראש שלו בלעשות קקי או פיפי מתחילים לצרוח כמו מטורפים אמא, אמא כלב כלב. ואני עומדת ושואלת מה הוא צורח זה לא כלב בכלל זה בובה והאמהות אומרות קחי אותו מפה הילד מפחד צודקת הן האשמות שמכניסות לילדים סתם פחדים
        27/4/11 08:28:

      צטט: bonbonyetta 2011-04-26 23:29:03

      צטט: רומפיפיה 2011-04-25 09:28:22

      צודקת בונבונייתה הפוסטים שלך כל כך חשובים והמודעות החברתית אנושית וסביבתית שלך כה גבוהה..

      כן.. אף אני דידיתי על עקבי סטילטו שנים. . מבוקר עד לילה.. והם הצעירים לא ממש מקשיבים לנו,

      כי באמת,  אנחנו הרי נמצאים פה מתקופת הקרח ימי בראשית...  אז מה בכלל אנחנו יודעים????

      יום נפלא לך יקירה.

      תודה חברה.

      סליחה על הבורות אבל מה זה עקבי סטילסטו?

      והצעירים ? זה טבעי שלא יקשיבו, למה אני הקשבתי? אנו פעם הקשבנו?  קריצה

       

      מאמיק, עקבי סטילטו, הם עקבים מאד גבוהיים מחודדים ודקיקים!!!!!

      אני באמת לא הקשבתי, גם כיום אינני מקשיבה במיוחד....

        27/4/11 07:47:
      ישנםהמון דברים חשובים מזה שמערכת החינוך חוטאת בהם, אז אין להתפלא בכך, שיהיה לך שבוע טוב :-)
        27/4/11 00:22:

      צטט: bonbonyetta 2011-04-26 23:12:13

      צטט: רונית שמר 2011-04-25 01:36:07

      עקבים, תיק על כתף אחת, ישיבה לא נכונה מול המסך, קרינה סלולרית, קרינה בכלל, ואוף, הרשימה ארוכה.

      יו, רציתי להזכיר גם את זה וברח לי, והנה את באה לי עם זה....ואת יודעת איך גיליתי את הקטע של תיק צד?

      יום אחד בכלל בשביל משהו אחר אצל אורתופד אמר לי שכתף אחת קצת יותר גבוהה מהשניה? התחלתי לצחוק....והוא שאל אותי איך ועם איזה תיק אני הולכת.

      יום אחרי זה היה לי תיק גב. 

      העניין הוא שפשוט לא צריך להיות היסטריים על שום כיוון, להיות מודעים לא להגזים, למזער נזקים, אם לא חייבים אז למה?הסנני

       

       

      אני חושבת שרק מי ש"מתמזל מזלו" להגיע לאורטופד או פיזיוטרפיסט נחשף לסכנה שבתיק צד.

      מעניין אם כדי לאזן את הכתף השניה, צריך לתלות את התיק עליה לתקופת מה... צוחק

        26/4/11 23:29:

      צטט: רומפיפיה 2011-04-25 09:28:22

      צודקת בונבונייתה הפוסטים שלך כל כך חשובים והמודעות החברתית אנושית וסביבתית שלך כה גבוהה..

      כן.. אף אני דידיתי על עקבי סטילטו שנים. . מבוקר עד לילה.. והם הצעירים לא ממש מקשיבים לנו,

      כי באמת,  אנחנו הרי נמצאים פה מתקופת הקרח ימי בראשית...  אז מה בכלל אנחנו יודעים????

      יום נפלא לך יקירה.

      תודה חברה.

      סליחה על הבורות אבל מה זה עקבי סטילסטו?

      והצעירים ? זה טבעי שלא יקשיבו, למה אני הקשבתי? אנו פעם הקשבנו?  קריצה

       

        26/4/11 23:26:

      צטט: 12תמיר12 2011-04-25 08:34:59

      נכון בונבונייטה ,לפעמים אני ממש לא מבין למה בחורות ולפעמים גם גברים פוגעים בעצמם ועושים נזק לגוף שלהם רק בשביל להיות יפה בולט ?חבל כי את הנזק מרגישים רק שמאוחר מידי .

      אה, ועוד לא נגעתי בכלל בניתוחים פלסטיים למינהם שגורמים לכך שיצטרכו כל כמה שנים לעשותם שוב, ובסוף הפנים נראות כמו מסיכת גומי.....

      סתם עוד נקודה חביבה, לפחות זה לא מסוכן בריאותית. כאן דיברתי על נזקים גופניים ממשיים קשים וכואבים. הסנני

        26/4/11 23:25:

      צטט: אביה אחת 2011-04-25 07:55:36

      בונבוניטה

       

      מי יכול על הפוסטים שלך החשובים? תודה שכל פעם את מאירה עוד ועוד צדדים

      גם לי קשה לראות ת'פירסינג הזה אם זה בלשון או ליד הגבה או ליד השפתיים -  וכשאני רואה בן/בת אז אני שואלת אם זה לא כואב - כי אני במקומם מרגישה מן צביטה הזו בלב של הכאב אין לי מושג מה זה מוסיף להם??? ממש לא יודעת כמו כן לגבי הקעקועים -  אולי זה נחמד אחד קטן -  אבל לצבוע את כל הגוף? ממש לא מבינה בשביל מה תודה לך ועכשיו בואי נשוט בסירת רגיעון חג שמח

       

      תודה אביה.

      האמת, שפירסינג לדעתי במקומות מסוימים איפה שעושים זאת מסוכן עשרות מונים מציורי קעקע, מדובר לא בדברים אלה או אחרים בצורה גורפת יותר בהגזמה בהם. ההגזמה, אי המודעות לנזקים אפשריים הם הבעיה.

      תגידי, סירת הרגיעון שיש לך זה עם משוטים או מנוע? לשון בחוץ

       

       

        26/4/11 23:22:

      צטט: דואלי 2011-04-25 07:53:59

      אין "ארוחות חינם" ולכל דבר שאנחנו עושים יש "תג מחיר"

      בהחלט. ואין דבר כזה "בזול".... קריצה

        26/4/11 23:21:

      צטט: אמאל'ה 2 2011-04-25 07:51:20

      ואני אומרת..."מה שלא הורג...מחשל..." (-: גם לגבי העלי עקב וגם לגבי נשיכת חתולים או כלבים....(אצלי הילדים ניגשים גם לכלבים גדולים ביותר בלי חשש אפילו קל...וזה גורם לי לחייך....חיוך רחב...על שהצלחתי להנחיל להם את האהבה לחיות והדאגה להן !)

      ואני אומרת שלכל פתגם יש יוצא מהכלל.

      עקבים אם אלבש עוד פעם זה יהרוג אותי ואת הגב שלי ביחד, סופית.

      לגבי כלבים וחתולים ובעלי חיים - שום דבר לא יהרוג אותי כאן, ולא יגרום לי להפסיק לאהבם ולחוש הבנה וחמלה, או לפחד מהם. שום דבר, שום שריטה שום נשיכה. ותאמיני לי חלקי בעניין "מכובד".קריצה

       

        26/4/11 23:18:

      צטט: סוד כחול 2011-04-25 07:44:55

      אני על עקבים רק לארועים:)) פשוט לא מסוגלת

      לפחות לארועים את מסוגלת. אני כבר גם זה קשה לי, ואם צריך בארוע לרקוד או לעמוד הרבה?

      ולחשוב שפעם הייתי הולכת עם העקבים כל היום, רצה, וקופצת מדרגות שתיים שתיים.... מופתע

        26/4/11 23:16:

      צטט: ג.ג.ג. 2011-04-25 02:00:57

      סבל נפשי כאב רוחני עבודה קשה חוסר שמחה מזיקים הרבה יותר.... אכן גופנו קופה רושמת ולא קל לתקן אותה סופשוע נעים גליה

      אוי כמה את צודקת, וכמה מאתנו עובדים שנים כה ארוכות בעבודות שאינן בדיוק גורמות לנו שמחה או מעניינות אותנו?

      גם הגוף וגם הנפש, צודקת.

      ''

        26/4/11 23:12:

      צטט: רונית שמר 2011-04-25 01:36:07

      עקבים, תיק על כתף אחת, ישיבה לא נכונה מול המסך, קרינה סלולרית, קרינה בכלל, ואוף, הרשימה ארוכה.

      יו, רציתי להזכיר גם את זה וברח לי, והנה את באה לי עם זה....ואת יודעת איך גיליתי את הקטע של תיק צד?

      יום אחד בכלל בשביל משהו אחר אצל אורתופד אמר לי שכתף אחת קצת יותר גבוהה מהשניה? התחלתי לצחוק....והוא שאל אותי איך ועם איזה תיק אני הולכת.

      יום אחרי זה היה לי תיק גב. 

      העניין הוא שפשוט לא צריך להיות היסטריים על שום כיוון, להיות מודעים לא להגזים, למזער נזקים, אם לא חייבים אז למה?הסנני

        26/4/11 23:10:

      צטט: gabi3401 2011-04-25 01:35:30

      הכל מסביב לכסף וכולם מתפרנסים טוב פה במדינה וחינוך לדברים מזיקים למי יש זמן עם שינוים של כל רגע סליחה כל שניה העיקר החיים עכשיו מחר יהיה בסדר תרגע אחי . מכירה?

      כן אחי, למה מה קרה?  קריצה

        26/4/11 23:09:

      צטט: דליה אלעזר 2011-04-25 01:31:25

      הגוף שלנו, כמו כל השאר, הוא קופה רושמת......כל כך נכון ולכן לדעתי היום כבר פחות רואים את "הפשעים" שהיו פעם עושים בני הנוער לגופם.....כך נראה לי.....ואולי זה מפני שאין לי בני נוער בבייתי היום...

      לא תמיד רואים, ולראות זה לא חשוב כלל, חשוב התוצאות שבאות שנים אח"כ בריבית קצוצה. 

        26/4/11 22:30:

      צטט: bonbonyetta 2011-04-26 20:16:03

      צטט: * חיוש * 2011-04-24 22:59:28

      בונבוניטה יקרה לליבי נשיקה  את כל כך צודקת שאני מתביישת לומר עד כמה  אני מהמעשנים ולמרות שכבר פעמיים חטפתי דלקת ריאות  ובתיק הרפואי שלי אני רשומה כחולת אסטמה כרונית  אני עדיין מנהלת חיי הוללות עם הסיגריות  ולא אכתוב כאן תירוצים למה אני משליכה הסיגריה וחסל.....  אני יודעת שאם לא מהסיגריה לבטח אחטוף התקפת לב  או שאמות בבדידות נוראית חחחחחחחחחחחחחחחח[  אז קשה לי לעבור את עינויי הגמילה ((((-:  לגבי הנעלים הגבוהות - אינני חסידה שלהם  רוב חבריי היו מעט גבוהים ממני- אז לא היה מקום לנעלי עקב (-:  דווקא נדרתי בליבי שאם יגיע אותו אחד שאגיע לו עד לכתף  אשמח לצאת מביתי עם נעלי עקב מרשימות  וכן....אנחנו אוכלים לא בריא, הקפה, הלאק שאנחנו מורחות,  האיפור על הפנים

      החפיפות שיער מידי יום ביומו - אנחנו אכן עוד נשלם על זה.......  ((((((((((-:  תודה מותק שלי

      הגעתי ללא כוכביי אך לא יכולתי שלא לבקרך  אז עוד אשוב  ויקירה כנסי ללינק הזה שאני מצרפת מרוב בילבול אינני זוכרת למי מחבריי הודעתי על הנושא 

      http://cafe.themarker.com/topic/2140585/

      שבוע ניפלא וחג שמח מקסימה שלי בעלת הלב הרגיש

      ''

       

      היי חברה.

       

      וואהו, ראשונה כפרע שלי. תודה

      ''

      האמת, שאני יודעת ש: "כל דבר נעים בחיים הוא או בלתי חוקי, או בלתי מוסרי, או בלתי בריא", ואי אפשר להתנזר מהכל אבל במידה, להיות קצת יותר מודעים זה הכל...זה כבר יעשה את ההבדל, ואיך שאני בזמנו הלכתי והתרוצצתי עם נעלי העקב, ואיזה גודל וימים שלמים רצוף....זה "קצת" מוגזם. פשוט לא להגזים בשום דבר שגורם נזק.

       

      לגבי הלינק כאן, כן, אני יודעת על הסיפור הזה וגם זוכרת את הפעם הראשונה שזה קרה.  מצער מאד שהטיפול הוא כזה, אבל מה כבר יש לומר, הכל נאמר...הסנני

        

       מתוקה שלי מואאאאאהההההההה

      היה לי העונג להיכנס ראשונה ולהגיב

      גם בתגובתך את צודקת נקודה!

      הכל במידה ולהיות מודעים

      רשמתי לך עוד תגובה באמצע .... (((-:

      אני מעתיקה לכאן ושוב את כל כך צודקת ואם יש משהו שצריך

      לתלותו על המקרר אלו הפוסטים שלך (-:

      ''

        אתמול 8:33:

      בוקר ניפלא בונבוניטה שלי נשיקה

      שבתי ובאמתחתי  * כוכב אהבה לתלותו על דש ליבך

      קראתי את כל התגובות של החברים ( טוב נו.....אני מציצנית כזו)

      הזדהתי עם תגובתה של אביה אחת שלנו, היו לי מריבות עם ילדיי

      ואמרתי להם רק בגיל 18 - קעקועים, פארסינג, וכאלו

      רציתי לדחות ואולי בגיל 18 יהיו נבונים מספיק כדי לא לפגוע בגופם

      ובני רק הגיע לגיל 18 הלך עשה פרסינג בגבה - הזוי לחלוטין (-:

      יש לו חבר שעשה קעקועים ענקיים של פרחים ברגל ובגב

      לא נעים לי להגיד אבל אהבתי את הקעקוע לא את הפעולה עצמה

      והנה למורת רוחך אני עם כוס קפה והסיגריה של הבוקר קריצה

      ובהומור: אני חתומה באדי אז רק הריאות שלי לבטח יצאו מהרשימה(-:

      ושלא תחשבי יקירתי- שלא עוררת בי יסורי מצפון...........

      אוהבת אותך ואת ליבך הרגיש

      חיה

       

       

       

      ''
        26/4/11 20:56:

      צטט: bonbonyetta 2011-04-26 20:44:54

      צטט: Neora 2011-04-25 00:09:42

      אני לא יודעת שונדבר מכל זה כי הייתי חננה ילדה, אחר כך חננה בחורה, ועכשיו אני חננה זקנה. אבל הכל נכון. נו, כרגיל !

      את האמת:

      גם לך שהיית צעירה היית הולכת מסודרת טיפ טופ נעלי עקב גדולות, לק, טבעות זהב, תסרוקת כל שערה במקום, איפור, עד שהיית נראית כאילו זה עתה יצאת מסלון יופי? וזאת רק כדי ללכת לעבודה?

       

            האם כשהיית צעירה ואמרו לך הזהרי השמים נופלים, האמנת?  בכנות?

        

      ועל אמת:

      או שתתני לי דוגמאות לחנניות ממך כשהיית צעירה או שתודי שהייתי לפחות כמוך...

      אלא מה?

      כל המסופר עדיין שריר וקיים יחד עם היותי חננה, זה אינו נוגד אחד את השני, החנניות היא בפנים, היא האדם לא החיצוני....לשון בחוץ

       

       אין ספק הרמת לי להנחתה כואבת,

      בואי נסכם שהחנניות היא פנימית גם עם תסרוקת של מדאם פומפדורGoth, או לחילופין מדים של השומר הצעיר..Nerd

        26/4/11 20:44:

      צטט: Neora 2011-04-25 00:09:42

      אני לא יודעת שונדבר מכל זה כי הייתי חננה ילדה, אחר כך חננה בחורה, ועכשיו אני חננה זקנה. אבל הכל נכון. נו, כרגיל !

      את האמת:

      גם לך שהיית צעירה היית הולכת מסודרת טיפ טופ נעלי עקב גדולות, לק, טבעות זהב, תסרוקת כל שערה במקום, איפור, עד שהיית נראית כאילו זה עתה יצאת מסלון יופי? וזאת רק כדי ללכת לעבודה?

       

      האם כשהיית צעירה ואמרו לך הזהרי השמים נופלים, האמנת?  בכנות?

       

      ועל אמת:

      או שתתני לי דוגמאות לחנניות ממך כשהיית צעירה או שתודי שהייתי לפחות כמוך...

      אלא מה?

      כל המסופר עדיין שריר וקיים יחד עם היותי חננה, זה אינו נוגד אחד את השני, החנניות היא בפנים, היא האדם לא החיצוני....לשון בחוץ

       

        26/4/11 20:38:

      צטט: Michael Burshtein 2011-04-24 23:42:06

      מסכים איתך שיש לעשות מינימום מאמץ כדי להעביר הסברה מסוימת על הנושא אך אסור שזה יהיה מעבר לזה. ברגע שמבחינת החוק אתה מוגבל במה שאתה רוצה לעשות לגוף שלך, מדינת ישראל תחדל להיות מדינה ליברלית. לא שאנחנו היום הכי ליברלים שיש...

      בהחלט, אסור להגזים לשום כיוון, ובס"ך הכל גופו של אדם הוא רכושו שלו, במיוחד כשהנזק אינו נגרם לאחר אלא לו בלבד, לא להגזים, קצת הסברה קצת מודעות...

      תסכים אתי שלפחות כמו לעישון? שהנזקים לא פחות כבדים לבריאות מעישון ? 

      ''

        26/4/11 20:29:

      צטט: עורך דין שי וקנין 2011-04-24 23:26:39

      את צודקת לגבי הכל. לשמחתי בצעירותי (ויש שאומרים שגם היום), הייתי ילד טוב והמרידות שלי לא כללו סיגריות, כימיקלים מסוגים כאלה ואחרים או נזקים משמעותיים לגב. בתיכון סבלתי מנקעים חוזרים ומאז אני עם נעליים גבוהות לאחיזה טובה של הקרסול, ובלי עין הרע הבעיה הזו נפתרה.

      מקווה שאנשים יפנימו את הסכנות הקיימות בתרבות החיים הנוכחית ולדוגמה, כבר יש היום מחלת פרקים באזור האגודל שנגרמת על ידי סימוס יתר.

      שי יקר, 

      הרי גם אני הייתי בצעירותי ילדה טובה ירושלים, ותאמין לי הרבה יותר ממך.

      זה אינו נוגד זאת בכלל, פשוט צורת המרידות היתה שונה, ואצל כל אחד זה מתבטא אחרת.  רק אחרי שנים רבות התפקחתי קצת סוף סוף ושלחתי הרבה מה: סטיגמות, הדיעות הקדומות, ו"מה יחשבו עלי" לכל הרוחות והשדים.

      ''

       

        26/4/11 20:16:

      צטט: * חיוש * 2011-04-24 22:59:28

      בונבוניטה יקרה לליבי נשיקה  את כל כך צודקת שאני מתביישת לומר עד כמה  אני מהמעשנים ולמרות שכבר פעמיים חטפתי דלקת ריאות  ובתיק הרפואי שלי אני רשומה כחולת אסטמה כרונית  אני עדיין מנהלת חיי הוללות עם הסיגריות  ולא אכתוב כאן תירוצים למה אני משליכה הסיגריה וחסל.....  אני יודעת שאם לא מהסיגריה לבטח אחטוף התקפת לב  או שאמות בבדידות נוראית חחחחחחחחחחחחחחחח[  אז קשה לי לעבור את עינויי הגמילה ((((-:  לגבי הנעלים הגבוהות - אינני חסידה שלהם  רוב חבריי היו מעט גבוהים ממני- אז לא היה מקום לנעלי עקב (-:  דווקא נדרתי בליבי שאם יגיע אותו אחד שאגיע לו עד לכתף  אשמח לצאת מביתי עם נעלי עקב מרשימות  וכן....אנחנו אוכלים לא בריא, הקפה, הלאק שאנחנו מורחות,  האיפור על הפנים

      החפיפות שיער מידי יום ביומו - אנחנו אכן עוד נשלם על זה.......  ((((((((((-:  תודה מותק שלי

      הגעתי ללא כוכביי אך לא יכולתי שלא לבקרך  אז עוד אשוב  ויקירה כנסי ללינק הזה שאני מצרפת מרוב בילבול אינני זוכרת למי מחבריי הודעתי על הנושא 

      http://cafe.themarker.com/topic/2140585/

      שבוע ניפלא וחג שמח מקסימה שלי בעלת הלב הרגיש

      ''

       

      היי חברה.

       

      וואהו, ראשונה כפרע שלי. תודה

      ''

      האמת, שאני יודעת ש: "כל דבר נעים בחיים הוא או בלתי חוקי, או בלתי מוסרי, או בלתי בריא", ואי אפשר להתנזר מהכל אבל במידה, להיות קצת יותר מודעים זה הכל...זה כבר יעשה את ההבדל, ואיך שאני בזמנו הלכתי והתרוצצתי עם נעלי העקב, ואיזה גודל וימים שלמים רצוף....זה "קצת" מוגזם. פשוט לא להגזים בשום דבר שגורם נזק.

       

      לגבי הלינק כאן, כן, אני יודעת על הסיפור הזה וגם זוכרת את הפעם הראשונה שזה קרה.  מצער מאד שהטיפול הוא כזה, אבל מה כבר יש לומר, הכל נאמר...הסנני

       

        26/4/11 19:05:
      לי זה לא יקרה! חחחחחחחחחחחחחחחח
        26/4/11 18:28:
      אני חושב שהורים היום מפחדים קצת להיות הורים בעיקר לילדים בוגרים. הם לא מבינים שהילדים לעיתים ממש משוועים שיאמרו להם לא וכלל שמרשים להם יותר כך הם מרחיקים לכת וגורמים נזקים
        26/4/11 15:35:
      אז מה את מציעה, שכל החיים נחיה רק בלשמור על עצמנו? לשמור על עצמנו לשם מה? אם אני לא יכולה לאכול ממתקים כאוות נפשי למרות שאני יודעת שיש לי סוכר גבוה, אז בשביל מה בכלל לחיות?
      אני לא חושבת, שצריך לחוקק חוקים על שמירת הבריאות. צריך להעלות מושעות, להפיץ מידע, ללמד, אבל לא לאסר בעזרת החוקים. יותר מזה, חוק כזה נשמע לי לגמרי הזוי בחברה, בה אין חוקים נגד דברים שמזיקים לא רק לפרט, אלא לחברה כולה, כמו סטיות מין למיניהם, פריצות וכו'.
        25/4/11 22:11:
      מצידי תוציאו את כל הפלטפורמות אל מחוץ לחוק. רק אל תגעו לי בסיגריות !!!
        25/4/11 21:45:

      את אדירה יקירה,
      וכן, מסתבר שאנשים לא חושבים לטווח הרחוק,
      רק לעכשיו ומידחיוך.

      אבל את תמיד חושבת על הכל. מקסימה אחת.

      תמר.

        25/4/11 21:01:

      לא יודעת...זה אני או אתם?קריצה
      אבל לפעמים, יש פוסטים, שאני ממש מתמוגגת מהתגובות שלכם, זו אחת הפעמים הזו.
      ''

        25/4/11 20:56:
      אנשים מזוכיסטים!!!!!!! יש לי חברה כזאת עושה כל מה שמזיק לה במודע,,,ומגיע אחכ לבית חולים ,,,בשביל הנאה של רגע ,,או בשביל יופי לא שווה לדפוק ת'חיים
        25/4/11 20:40:
      לפגוע בעצמנו - האם זו לא אחת מתענוגות החיים?
        25/4/11 19:30:
      בלי ספק הערת נקודה חשובה. אנחנו ממהרים לשכוח מגופנו ונזכרים כשמאוחר.
        25/4/11 18:30:
      ככל האדם צעיר ומבוגר עדין רוצים להתנסות לחוות וללמוד לקח .מה כל כך מפליא אותך. בעצמך מספרת על דילוגים ומסעות על עקבים גבוהים. יותר מדאיג אצל ילדים זה הילקוט הכבד שעשוי לעשות לרכים נזק בלתי הפיך. ולא יעזרו ההערות ימשיכו לקחת את כל הבית על הגב.ואת עם כאב הגב בכל שלב שחתול ישדר מצוקה את תקפצי. :-)
        25/4/11 16:57:
      יש המון דברים ללמד, ללמוד, ולחיות. משרד החינוך מלמד בבתי הספר אולי שבריר ממה שצריך ללמוד כדי לחיות "נכון" לפחות מבחינה בריאותית. באזור שלי קופת החולים דווקא מארגנת הדרכות במגוון עצום של נושאים, כולל הדרכות בהורות, ובעניינים אחרים, הקשורים כמובן לבריאות. ההענות לזה כבר שייכת לציבור. את יכולה לארגן כמה הדרכות שאת רוצה, אם אין ציבור שמגיע, זה לא עובד. זה נכון גם לגבי תלמידים בבית הספר, שהם קהל שבוי. הם אמנם חייבים להיות בכיתה, אבל אין שום דרך להכריח אותם להקשיב. מעט מאוד אנשים יוותרו על הצורך למרוד, או על הרצון לעשות גם דברים לא שיגרתיים, מפני שמישהו אמר שכדאי. בטח שלא בני נוער. מה נשאר? ילדי הגן. יש דברים שאפשר ללמוד כבר בגיל הזה, ובגיל הזה גם רוצים ומוכנים ללמוד. אני לא יודעת איך זה בגנים אחרים, בגן בו עבדתי בהחלט לימדו את הילדים לגבי תזונה נכונה, התעמלות וספורט, וחשוב מזה, יחס חברי בין בני אדם. עדיין, הבית, ההורים, הם המקום המשפיע ביותר. מעבר לזה, אני חושבת שגם אם היית יודעת שזה יזיק לגב שלך, עדיין היית מצילה את החתול, כי איך אפשר אחרת?
      אני רק בת 25 וכבר מרגישה את נזקי נעלי העקב. לא ברור למה אין הדרכה, אולי פשוט כי זה נוח להם, מנזקים מרוויחים כסף, לכאן או לכאן.
        25/4/11 16:33:
      התשובה פשוטה מאוד: זה דומה ומקביל לקשר הסמוי שבין הממשלה לחברות הביטוח לרכב לשמאי הרכב ולגנבים... כולם מרווחים על הגב שלך ואת המפסידה היחידה כאשר הרכב שלך נדפק/נגנב רוני (-:{
        25/4/11 15:20:


      בונבונייטה יקירה,
      את כרגיל צודקת, אבל לדעתי דווקא לבני הנעורים כל השיעורים לא יועילו. הם אוהבים לנסות ולמרוד דווקא במה שנאמר עליו שהוא מסוכן ומזיק.
      תהליך המרידה הוא חלק מההתבגרות.
      הבעיה היא ההרגלים שנשארים. כמו עישון, סמים שלא נדע, ג'נאק פוד ותזונה לא מאוזנת.
      הדבר היחיד שהצליחו אולי להטמיע הוא הסכנה מנזקי השמש, את זה הדור הצעיר כבר הפנים.
      מתי אנשים מתעוררים? כשהגוף, אותה קופה רושמת מתחיל לזייף ולפתח מחלות ואז זה לפעמים כבר מאוחר.
      חושבת שאת החוק הזה שהצעת צריך ליישם על בני 30 ומעלה, שיותר שקולים בדעתם.
      פשוט לחייב קורס כזה כמו קורס נהיגה מונעת, כולל הרצאות והסברים ע"י רופאים ותזונאים במימון קופות החולים.
      שם זה יוכל לשנות ולעזור.


      תודה על הפוסט מעורר המחשבה*

        25/4/11 15:16:
      כונו נוהגים לטמון ראשנו בחול....
        25/4/11 13:21:
      חשוב מאד.חג שמח
        25/4/11 13:18:
      הגוף שלנו הוא חד פעמי.... אין טעם לגרום לו נזק מכוון נוסף מעבר לנזק שנגרם בין כה עם חלוף השנים
        25/4/11 13:18:
      ....מה לגבי הורים שפוגעים ברגשות ילדיהם,מה לגבי ביקורת הרסנית של מורים,מה לגבי רמת רעש באוזניים....הרי אין לזה סוף....ברור שאפשר להוסיף שעות לימוד מועילות למערכת החינוך...אבל גם כאן ימצאו הדעות חלוקות לפי מגזרים אמונות וכו'... אני מאמינה שאפשר לשפר, ולדבר על זה זו בהחלט הדרך...אבל בעיקר אני מאמינה בבית. בדוגמה אישית. זה המקום המשפיע ביותר.
        25/4/11 13:05:
      את כל כך צודקת. שנים השתעשעתי ב-"אם הייתי שר חינוך" איך הייתי מכניס לימודי אלכסנדר, פלדנקרייז, יוגה ואומנויות-לחימה לתכנית הלימודים. ותזונה. משהו כמו שעתיים כל יום.
        25/4/11 11:38:
      כל כך נכון. מודעות צריכה להתחיל מהבית ולהיות מודגשת ומוסברת באופן נרחב בבית הספר. העניין הוא שמוסדות החינוך בהשפעת החברה , עם חלוף השנים, הפכו למוסדות מחוללי השגיות וזה עיקר עניינם. בזמנו הדבר היה נכון במיוחד בגיל העשרה עד סיום התיכון. . היום הרדיפה אחר ההשגיות והמצויינות מתחילה מהגיל הרך. בגילאים אלו צמאים להבנה והדרכה מצד הסביבה אך זו משדרת בעיקר ואולי רק השגיות, השגיות ושוב השגיות. השגיות היא ערך בתוך הרבה ערכים חשובים אך לא מרכזית ולא מבטלת את חשיבותם של האחרים כמו חינוך ולימוד האדם להתייחס בכבוד לעצמו ולסביבתו.
        25/4/11 11:34:

      בונבון יקרה
      בקשר לבני נוער- מסכים איתך בכל לב
      בקשר אלינו:
      אחד הולך לדוקטור מבקש רצפט לאריכות ימים
      שואל אותו הד"ר: אתה מעשן? עונה לו : לא
      אתה שותה? לא. אוכל במסעדות? כמעט ולא. יוצא עם נשים? מעט.

      מתפלא הד"ר: אז בשביל מה אתה רוצה להאריך חיים?!


      שיהיו לנו חיים יפים ובריאים

      מגניב

       

      נב: מזל כבר אמרתי?

        25/4/11 10:33:
      כל כך נכון בתור מטפלת אני רואה כמה נזק יש בנעלי עקב ...
        25/4/11 10:08:

      חיוךחלק גדול מכל זה זה נהייה אחרי מה שהרברט מרקוזה קרא "צרכים מדומים", שמפתחים בנו ומפמפים לנו חברות ותאגידים גדולים, כדי שנוציא עוד ועוד כסף ונגדיל את הרווחים שלהם. הבעיה היא שכל החברה הקפיטליסטית בנויה היום על זה באופן שהולך ונעשה בלתי ניתן לשליטה ומעצב את האופי האנושי.
      הוצאת חתול מפח זבל זה כמובן לא צורך מדומה.- הסמיילי היה צריך להיות כאן אבל הוא עושה מה שהוא רוצה.

        25/4/11 10:02:

      יקירתי
      את הפוסטים שלך להכניס באופן קבוע לקהילת המשפחה
      שם יהיה מי שילמד ואולי תצילי נפש אחת?

      ממני תמיד-תודה!חיוך

      חג שמח!

        25/4/11 09:50:

      את התגובה הכי נכונה, אם כי האירונית להפליא,

      ניסח מרסל דושאן שביקש שיחרטו על מצבתו:

      "אבל זה תמיד האחרים שמתים..."

        25/4/11 09:48:

      החיים באופן כללי הם תופעה מזיקה, והראיה - בסוף מתים.

      אי אפשר כל הזמן כל הזמן כל הזמן לחשוב על מה בריא ומה לא.

      מסכימה שצריך ללמד ילדים מגיל 0 דברים בסיסיים, אבל אז יש הפתעות כי פעם ה'מחקרים' מוכיחים שככה וזמן מה לאחר מכן, יש מחקרים חדשים שמוכיחים ההיפך.

      קפה, שכל חיינו הזהירו אותנו מפניו - מתברר פתאום כממריץ חשיבה אצל נשים, ומאט תהליכים אצל גברים.

      יש מחקרים על נזקי קרינת הסלולרי, ומחקרים המוכיחים את ההיפך. וכן הלאה...

        25/4/11 09:45:
      צודקת בכול ואפשר להוסיף את נזקי האכילה והשתייה הבלתי מבוקרים.
        25/4/11 09:28:

      צודקת בונבונייתה

      הפוסטים שלך כל כך חשובים

      והמודעות החברתית אנושית וסביבתית שלך כה גבוהה..

      כן.. אף אני דידיתי על עקבי סטילטו שנים.

      . מבוקר עד לילה..

      והם הצעירים לא ממש מקשיבים לנו,

      כי באמת,

      אנחנו הרי נמצאים פה מתקופת הקרח

      ימי בראשית...

      אז מה בכלל אנחנו יודעים????

      יום נפלא לך יקירה.

        25/4/11 08:34:
      נכון בונבונייטה ,לפעמים אני ממש לא מבין למה בחורות ולפעמים גם גברים פוגעים בעצמם ועושים נזק לגוף שלהם רק בשביל להיות יפה בולט ?חבל כי את הנזק מרגישים רק שמאוחר מידי .
        25/4/11 08:33:

      בוקר ניפלא בונבוניטה שלי נשיקה

      שבתי ובאמתחתי  * כוכב אהבה לתלותו על דש ליבך

      קראתי את כל התגובות של החברים ( טוב נו.....אני מציצנית כזו)

      הזדהתי עם תגובתה של אביה אחת שלנו, היו לי מריבות עם ילדיי

      ואמרתי להם רק בגיל 18 - קעקועים, פארסינג, וכאלו

      רציתי לדחות ואולי בגיל 18 יהיו נבונים מספיק כדי לא לפגוע בגופם

      ובני רק הגיע לגיל 18 הלך עשה פרסינג בגבה - הזוי לחלוטין (-:

      יש לו חבר שעשה קעקועים ענקיים של פרחים ברגל ובגב

      לא נעים לי להגיד אבל אהבתי את הקעקוע לא את הפעולה עצמה

      והנה למורת רוחך אני עם כוס קפה והסיגריה של הבוקר קריצה

      ובהומור: אני חתומה באדי אז רק הריאות שלי לבטח יצאו מהרשימה(-:

      ושלא תחשבי יקירתי- שלא עוררת בי יסורי מצפון...........

      אוהבת אותך ואת ליבך הרגיש

      חיה

      ''

       

        25/4/11 07:55:

      בונבוניטה

       

      מי יכול על הפוסטים שלך החשובים?

      תודה שכל פעם את מאירה עוד ועוד צדדים

      גם לי קשה לראות ת'פירסינג הזה

      אם זה בלשון או ליד הגבה

      או ליד השפתיים -

      וכשאני רואה בן/בת אז אני שואלת

      אם זה לא כואב -

      כי אני במקומם

      מרגישה מן צביטה הזו בלב

      של הכאב

      אין לי מושג מה זה מוסיף להם???

      ממש לא יודעת

      כמו כן לגבי הקעקועים -

      אולי זה נחמד אחד קטן -

      אבל לצבוע את כל הגוף?

      ממש לא מבינה בשביל מה

      תודה לך

      ועכשיו בואי נשוט בסירת רגיעון

      חג שמח

        25/4/11 07:53:
      אין "ארוחות חינם" ולכל דבר שאנחנו עושים יש "תג מחיר"
        25/4/11 07:51:
      ואני אומרת..."מה שלא הורג...מחשל..." (-: גם לגבי העלי עקב וגם לגבי נשיכת חתולים או כלבים....(אצלי הילדים ניגשים גם לכלבים גדולים ביותר בלי חשש אפילו קל...וזה גורם לי לחייך....חיוך רחב...על שהצלחתי להנחיל להם את האהבה לחיות והדאגה להן !)
        25/4/11 07:44:
      אני על עקבים רק לארועים:)) פשוט לא מסוגלת
        25/4/11 07:39:
      הנזקים הם לטווח הארוך..
        25/4/11 07:34:
      ****
        25/4/11 06:24:
      והרשימה ארוכה וכל מילה נכונה
        25/4/11 02:00:
      סבל נפשי כאב רוחני עבודה קשה חוסר שמחה מזיקים הרבה יותר.... אכן גופנו קופה רושמת ולא קל לתקן אותה סופשוע נעים גליה
        25/4/11 01:36:
      עקבים, תיק על כתף אחת, ישיבה לא נכונה מול המסך, קרינה סלולרית, קרינה בכלל, ואוף, הרשימה ארוכה.
        25/4/11 01:35:
      הכל מסביב לכסף וכולם מתפרנסים טוב פה במדינה וחינוך לדברים מזיקים למי יש זמן עם שינוים של כל רגע סליחה כל שניה העיקר החיים עכשיו מחר יהיה בסדר תרגע אחי . מכירה?
        25/4/11 01:31:
      הגוף שלנו, כמו כל השאר, הוא קופה רושמת......כל כך נכון ולכן לדעתי היום כבר פחות רואים את "הפשעים" שהיו פעם עושים בני הנוער לגופם.....כך נראה לי.....ואולי זה מפני שאין לי בני נוער בבייתי היום...
        25/4/11 00:09:
      אני לא יודעת שונדבר מכל זה כי הייתי חננה ילדה, אחר כך חננה בחורה, ועכשיו אני חננה זקנה. אבל הכל נכון. נו, כרגיל !
        24/4/11 23:42:
      מסכים איתך שיש לעשות מינימום מאמץ כדי להעביר הסברה מסוימת על הנושא אך אסור שזה יהיה מעבר לזה. ברגע שמבחינת החוק אתה מוגבל במה שאתה רוצה לעשות לגוף שלך, מדינת ישראל תחדל להיות מדינה ליברלית. לא שאנחנו היום הכי ליברלים שיש...
        24/4/11 23:41:
      אמת כל מילה, כולם רוצים להראות טוב מבלי לשמור ולחשוב. אודי.

      את צודקת לגבי הכל. לשמחתי בצעירותי (ויש שאומרים שגם היום), הייתי ילד טוב והמרידות שלי לא כללו סיגריות, כימיקלים מסוגים כאלה ואחרים או נזקים משמעותיים לגב. בתיכון סבלתי מנקעים חוזרים ומאז אני עם נעליים גבוהות לאחיזה טובה של הקרסול, ובלי עין הרע הבעיה הזו נפתרה.

      מקווה שאנשים יפנימו את הסכנות הקיימות בתרבות החיים הנוכחית ולדוגמה, כבר יש היום מחלת פרקים באזור האגודל שנגרמת על ידי סימוס יתר.

        24/4/11 22:59:

      בונבוניטה יקרה לליבי נשיקה

      את כל כך צודקת שאני מתביישת לומר עד כמה

      אני מהמעשנים ולמרות שכבר פעמיים חטפתי דלקת ריאות

      ובתיק הרפואי שלי אני רשומה כחולת אסטמה כרונית

      אני עדיין מנהלת חיי הוללות עם הסיגריות

      ולא אכתוב כאן תירוצים למה אני משליכה הסיגריה וחסל.....

      אני יודעת שאם לא מהסיגריה לבטח אחטוף התקפת לב

      או שאמות בבדידות נוראית חחחחחחחחחחחחחחחח[

      אז קשה לי לעבור את עינויי הגמילה ((((-:

      לגבי הנעלים הגבוהות - אינני חסידה שלהם

      רוב חבריי היו מעט גבוהים ממני- אז לא היה מקום לנעלי עקב (-:

      דווקא נדרתי בליבי שאם יגיע אותו אחד שאגיע לו עד לכתף

      אשמח לצאת מביתי עם נעלי עקב מרשימות

      וכן....אנחנו אוכלים לא בריא, הקפה, הלאק שאנחנו מורחות,

      האיפור על הפנים

      החפיפות שיער מידי יום ביומו - אנחנו אכן עוד נשלם על זה.......

      ((((((((((-:

      תודה מותק שלי

      הגעתי ללא כוכביי אך לא יכולתי שלא לבקרך

      אז עוד אשוב

      ויקירה כנסי ללינק הזה שאני מצרפת מרוב בילבול אינני זוכרת למי מחבריי הודעתי על הנושא

      http://cafe.themarker.com/topic/2140585/

      שבוע ניפלא וחג שמח מקסימה שלי בעלת הלב הרגיש

      ''

       

      ארכיון

      פרופיל

      bonbonyetta
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין