כותרות TheMarker >
    ';

    מיומנה של פרודת רשתית

    מה קורה כשבוקר אחד גילית שאת לא רואה בעין שמאל? מה עושים כשהרפואה המודרנית רק מסבכת את מצבה של העין? איך מתמודדים עם רופאים עתירי רצון טוב אך חסרי אונים? אילו טיפוסי רופאים אנחנו פוגשים? מה קרה לרפואה הציבורית במדינת ישראל? מהיום, אחת לכמה ימים, יתפרסם פרק מיומן שנכתב במהלך שנה.

    0

    "חד פיגר", "רב-פיגר" וכמה "פיגרים" יש בכלל?

    29 תגובות   יום שלישי, 26/4/11, 01:29

    פוסט זה נכתב כמה ימים  לאחר שבית המשפט המחוזי קיבל את ערעור המדינה והחמיר בעונשו של ד"ר אריה פיגר, מבכירי האונקולוגים בישראל. מסיבות שלא כאן המקום להזכירן בחרתי אז שלא לפרסמו. בעקבות עיצומי הרופאים במערכת הציבורית החלטתי להעלותו עכשיו.

     

     12 חודשי מאסר בפועל נגזרו על ד"ר פיגר בגין עבירות שוחד ממטופליו במערכת הרפואית הציבורית והפנייתם לטיפול במרפאתו הפרטית. עוד הואשם האיש בעושק מטופלים, בבקשה לתגמול כספי בעבור מתן תרופות ניסיוניות ובהפרת אמונים. ד"ר פיגר טען שבית המשפט דן אותו למאסר מבלי שהוצגו לו ראיות ברורות והוא רק שעיר לעזאזל שכל עוולות "השיטה" נפלו על עטרת ראשו. בית המשפט דווקא בחר שלא להתעמק ב"שיטה" ולא ייחס חשיבות רבה ל"טרגדיה" שניחתה על ראשו של פיגר. במצוות בית המשפט, את הגמילה מהרגליו המגונים יעבור ד"ר פיגר לצד מי שאיש לא רוצה להיתקל בו בסמטא חשוכה. בהגיעו לשערי הכלא, הוא ימצא שם כמה קולגות שהחלטות נפשעות שקיבלו הובילו אותם מקליניקה מרווחת וכנסים במלונות של חמישה כוכבים היישר אל תאים עתירי מיטות קומתיים, המאוישים לא פעם על ידי גברים שאיש לא רוצה לבלות לילה במחיצתם.

     

    אחת המחלקות בה עבד ד"ר פיגר זכורה לי, לדאבוני, ולא לטובה. בעיקר אני זוכרת איך מילטנו ממנה את אבי, באישון לילה, לבית חולים אחר אשר הסכים לקבלו, לאחר ביקור פרטי בקליניקה של מנהל המחלקה. הכנו היטב את הביקור: פברקנו שאלות שאת התשובות להן ידענו, התענינו בטיפול חדשני שידענו שאבי לא מתאים לו, הרחבנו דיבור על עברו המקצועי המרשים של אבי, היינו מאד נחמדים והכל בעבור התקווה שמנהל המחלקה יסכים לקבל את אבי למחלקתו ואם אפשר עוד באותו לילה. בהרבה כסף קנינו יחס וכבוד וחסכנו מאבי, שימיו היו ספורים, השפלות וגסות רוח של צוות רפואי לא סימפטי שלימים פיגר נמנה עליו. גם לחברה טובה שלי, שנפטרה לפני 6 שנים, הספיק מפגש קצר אחד עם מחלקה זו כדי להבין שאם נגזר עליה להיפרד מאיתנו היא רוצה לעשות זאת במחלקה בה תרגיש בן אדם עד הרגע האחרון לחייה.

     

    פנים רבות לו לשוחד ואני מאמינה לד"ר פיגר וכמה ממרעיו המאמינים שבתנאי העבודה של הרופאים קשה מאד לסרב לו. הכי קל זה להאשים את השיטה. בניגוד לש"ג, השיטה לא יכולה לילל, לפנות לתקשורת, לתבוע את דיבתה ואפילו לא להכנס לבית הסוהר על או על לא עוול בכפה. יכול להיות שהדרישה הקיימת היום על פיה אסור לרופא לקבל באופן פרטי את מי שטיפל בו בבית החולים הציבורי ולהפך מקשה על התנהלותם של רופאים. לדעתי היא בעיקר מקשה על התנפחותו של חשבון הבנק שלהם. ואגב הוא ימשיך להתקיים, החשבון, גם עם פחות שקלים המוזרמים אליו. אך, קשה הדרישה ככל שתהיה, יש בה הרבה מן ההיגיון. ולראייה, יש גם צדיקים במערכת הבריאות הציבורית המצליחים לעשות הפרדה בין הרפואה הפרטית לבין זו הציבורית והם, למיטב ידיעתי, לא נמנים על הנהנים ממס הכנסה שלילי וגם לא מנקים חדרי מדרגות אחרי יום עבודה בבית החולים כדי להשלים הכנסה.

     

    בשנות השבעים ידעה כל אישה צעירה שיש גניקולוג המבצע הפלות באופן פרטי. ממפגש איתו אני זוכרת בעיקר את המבט המניאקי שנשקף מעיניו ואת גסות הרוח שלו. די היה בהם כדי לגרום לנשים צעירות לעבור הפלה טבעית מהריון לא רצוי בעת הביקור במרפאתו. אני לא הייתי היחידה שהוא אבחן אצלה הריון והסביר לה מדוע אין לה שום סיכוי לעבור את מסוכת הוועדה להפסקת הריון. כמו רבות אחרות, הוא המליץ לי לעבור בדיקת הריון במעבדה פרטית, ורצה למשש את השד שלי בטענה שגודש השד מעיד על הריון בשלביו המוקדמים. אני חושבת שאחרי הפגישה איתי הוא חדל לאבחן הריון באמצעות מישוש שדיים. הואיל והתעקשתי, הוא כתב עבורי מכתב לוועדה להפסקת הריון, אבל גם קבע לי "ליתר בטחון" תאריך לביצוע הפלה במרפאתו וזאת בטרם היה לאבחנתו אישור.

     

    הייתי יותר מידי צעירה, מפוחדת ומושפלת כדי לקרוא את המכתב בו במקום. חברי ואני פתחנו אותו בהגיענו הביתה וגילינו שלאיש הזה, שנשא את שם הדוקטור לשווא, היה עתיד גדול בהמצאת ביוגרפיות: לטענתו, היה לי מזה שש שנים חבר המבוגר ממני בעשור המועסק במשרה בכירה במשרד ממשלתי. לא זו בלבד, אנחנו עומדים  להינשא. מעניין באיזו קלות מניאקים ממציאים מניאקים אחרים, שהרי על פי הביוגרפיה החדשה שלי החילותי בגיל 14 להתרועע עם גבר בן 24, שהיה כנראה מוכשר מאד, אחרת לא ניתן היה להסביר את קידומו המזהיר במשרד הממשלתי ההוא. ההורים שלי למדו להשלים עם משובת הנעורים שלי. בדבר אחד אני בטוחה: על מערכת יחסים עם גבר בן 24 בהיותי בת 14 בלבד הם לא היו עוברים בשתיקה. למחרת בבוקר, התייצבתי עם שלוש חברות חדורות רוח קרב במעבדה המומלצת וגילינו שהיא מנוהלת על ידי אחיו. מניאקיות זה כנראה גנטי. לשמחתי, ההורות המוקדמת שלי התגלתה כעוד המצאה דמיונית של הקלגס ההוא. אך אינני יודעת כמה נשים מפוחדות, מבועתות ובעיקר מושפלות, "עברו אצלו הפלה". לקח עוד כמה שנים עד שאישה צעירה ואמיצה התלוננה. בעקבותיה באו אחרות שלא נבהלו מהאיש ומגדודי הגניקולוגים שהצעיד אל מסדרונות בית המשפט כדי שידברו בגדולתו והביאה לעונשו. אנחנו הסתפקנו בלהפיץ את שמו ברבים ועשינו זאת ביסודיות רבה.

     

    מדוע אני מספרת לכם על כך? מפני שבנטייה הטבעית שלנו לתת אמון ברופא ולכבדו, וברצון שלנו להביא מזור לנו וליקרים לנו אנחנו לא פעם מאפשרים לפיגרים למניהם להשפיל אותנו ולעבור על החוק. גם אנחנו, החולים או החולים בפוטנציה, לא תמיד שומרים על הגבול ומסייעים לעוסקים במלאכה לדלדל את החסכונות שלנו. מאד קשה, בעיתות מצוקה, לשבת מול רופא ולדרוש ממנו שיפסיק לבלבל לנו את המוח, שיספק לנו את כל המידע, שלא ימרח אותנו ושיתייחס אלינו בכבוד הראוי. קשה מאד לסרב לרכוש תרופה שאיננה כלולה בסל התרופות, לעמוד בלחץ "לתרום" לקרן המחקר של הרופא בכדי שהוא ולא מתמחה ינתח אותנו, ולא כולם יודעים שההשתתפות בניסוי רפואי איננה כרוכה בתשלום. אם כבר אנחנו הם אלו שאמורים לקבל כסף בעבור השתתפות בניסוי.

     

    חברות התרופות הן צד נוסף בקלחת הזו. הללו הן בפועל אחת המממנות הגדולות של מחלקות בתי החולים. כדאי להן. יש במחלקות שפני ניסיון בשפע המשוועים לבדל תקווה גם אם התרופה עלולה בעוד שנים להתגלות כמסוכנת. המחקר הרפואי הנעשה בבתי חולים על ידי רופאים פעילים אינו מחקר פורץ דרך. הוא נעשה על הדרך לקבלת הפרופסורה, לקבלת משרות רמות המאפשרות לרופא להשתחרר קצת "מעול טיפול חולים" ולגוון את עבודתו. חלק ניכר מן המחקר שרופאים עוסקים בו ממומן על ידי חברות התרופות והללו גומלות להם יפה. כל אימת שאני באה לביקורת במחלקה בה טופלתי אני מקבלת רושם שמדובר בסניף של חברת נסיעות גדולה. יש שם רופאים שתדירות נסיעתם לשדה התעופה זהה לתדירות נסיעתם למחלקה. באמצעות חברות התרופות רופאים יוצאים לנופשונים בבתי מלון וכך זוכים גם להכיר את המשפחות של הקולגות שלהם. חיים יפים יש להם, לפחות בשלבים בהם קנו לעצמם מעמד בכיר בתחומם.

     

    יצא לי לשוחח ארוכות עם סטודנטים לרפואה. גיליתי, למשל, שכמה מהם החליטו להתמחות בהרדמה לא רק בשל העניין שיש במקצוע אלא בשל איכות החיים שהמקצוע מעניק. נכון הם יעשו תורנויות כל חייהם אך בימים בהם אינם תורנים הם יעזבו את שערי בית החולים בשעה 15:00 ויזכו לבלות עם ילדיהם. אתם מכירים הרבה מקומות עבודה בהם הולכים הביתה בשלוש? למולם טוענים אנשים חסרי כל מעוף ורגישות חברתית שאם נאסור על רופאים במערכת הציבורית לעבוד באופן פרטי איש לא ילמד את המקצוע. כיום, לטענתם, הרופאים עובדים במערכת הציבורית במטרה לפתח קריירה מקבילה במערכת הפרטית. חדשות לי אליכם. שום רופא בבית חולים לא יעזוב את עבודתו במערכת הציבורית אילו יידרש לבחור בין עבודה במערכת הציבורית לבין קריירה בתחום הפרטי. הסיבה פשוטה: במרפאתו הפרטית הוא מעולם לא יזכה לראות מגוון גדול של פציינטים ובעיות רפואיות. הקליניקות הפרטיות נראות טוב יותר מאלו הציבוריות אך אין בהן את הידע המוסדי הצבור והאמצעים הפיזיים שיש בידי רופא במערכת הציבורית.

     

    אינני יודעת מה הייתי עושה אילו הוצע לי טיפול פרטי ברגעים בהם חיי היו בסכנה ואינני שופטת את הנענים לדרישות לא לגיטימיות של רופאים. אולם, רק אם נסרב לשלם כספים, אם נפסיק להציע, אם נקפיד להתלונן, להעמיד את הרופא במקום ובעיקר לעשות מה שאנחנו עושים הכי טוב: לספר לחבר'ה, ירד מספרם של ה"פיגרים" במערכת הרפואית. לא הזלתי דמעה כשקראתי שהכספים שפיגר חסך, במטרה לרכוש לילדיו דירות, מימנו את קיומו בחודשים שהמתין למשפטו. הוא כנראה התרגל לרמת חיים גבוהה מאד.

    דרג את התוכן:

      תגובות (29)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        22/5/11 20:15:

      חבל שאפשר לתת רק כוכב אחד, מגיע לך ים של כוכבים
      ולא בגלל הכוכבים כאן אלא כדי להראות את הערכתי והזדהותי עם הפוסט הזה
      גם אני נתקלתי בחוסר איכפתיות כי לא היה לי כסף להציל את הילד שלי, ונאלצתי להבריח אותו מבית חולים אחד למשנהו וכך להציל את חייו שעות ספורות לפני הסוף.
      לשמחתי הוא כיום גבר צעיר ובריא.
      אז נכון שאין להכליל ורוב הרופאים הם ישרים ונאמנים לחולה, אבל בגלל פגר (כן, פגר ולא פיגר) אחד כזה
      יוצא להם שם רע. חבל.

        17/5/11 07:00:
      אוף . למה אי אפשר לחיות בשקט ובהגינות, סתם. תמיד הדברים האלה שגורמים לך להתבייש או לרצות לפוצץ למישהו את פרצופו.
        13/5/11 11:54:
      העלית בטובך נושא כואב וקשה , מנוולים יש בכל מקום , אלא שבמקרה דנן שבו עוסקים בדיני נפשות , מן הראוי הייה שהחקיקה והאכיפה והענישה היו אמורים להיות מרתיעים דיו . וזאת ללא קשר לעובדה שתנאי העבודה והשכר של הרופאים במערכת הציבורית הינם ממש שערורייה וללא כל פרופורצייה לשנים ולהשקעה שהקדישו אלה לרכישת מקצועם . תיקון יסודי בשני אספקטים אלה יכלו לתת מענה ראוי לבעייה כוכבית בריאה(השבח לאל)

      צטט: כורך דברים 2011-04-29 15:27:14

      האנשים מטומטמים.

      אנשים במצוקה הם מטומטמים עוד יותר.

      שהעם הזה יכניס לו לראש:

      הרפואה בתשלום נוסף היא אותה רפואה.

      רק מקבלים אותה מרופאים יותר עמוסים עסוקים וטרודים.

      שר"פ למשל, זו רפואה יותר נוחה, לא יותר טובה.

      חולה במערכת הציבורית לא מקבל טפול פחות אמיתי.

      אף אחד לא הבריא יותר - כי שילם יותר.

       

      ואני חושבת שאתה טועה. לצערי. אבל ממש ממש טועה.

      במדינתנו (שאני מאוד מאוד אוהבת) אם אתה חולה, רצוי שיהיה לך הרבה כסף.

      - לרופאים יש ה ר ב ה יותר זמן אליך - לאבחון / לטיפול / ליעוץ.

      - אתה יכול לקנות תרופות שאינן בסל

      - אתה יכול לגשת לבדיקות שאינן מאושרות ע"י הקופות באופן פרטי

      - לרופאים יש ה ר ב ה יותר זמן אליך. אמרתי את זה כבר, נכון?

      "אף אחד לא הבריא יותר כי שילם יותר"? - לא בטוחה שזה נכון

      לצערי.

        1/5/11 14:48:
      פוסט מצוין. רותקתי הזדהיתי עם כל מלה וכל בדל ניתוח שעשית כאן.
        29/4/11 17:07:
      כל מילה בסלע. אולם הוא לא הבריא כי הוא שילם אולי הוא הבריא כי הוא לא חיכה חודשים בתור ומנעו מגידול, למשל, להתפתח
        29/4/11 15:27:

      האנשים מטומטמים.

      אנשים במצוקה הם מטומטמים עוד יותר.

      שהעם הזה יכניס לו לראש:

      הרפואה בתשלום נוסף היא אותה רפואה.

      רק מקבלים אותה מרופאים יותר עמוסים עסוקים וטרודים.

      שר"פ למשל, זו רפואה יותר נוחה, לא יותר טובה.

      חולה במערכת הציבורית לא מקבל טפול פחות אמיתי.

      אף אחד לא הבריא יותר - כי שילם יותר.

        28/4/11 18:20:
      הבאת ביסודיות את הבעיתיות של הענין, ואני מסכימה איתך ברוב הדברים, אך בדבר אחד אני מצטרפת למגיבה מתחתי, בשעת מצוקה אתה מוכן לשלם כל מחיר, ולכן החוקים צריכים להשתנות ושלא תתאפשר השתוללות של מחירים....
      "אינני יודעת מה הייתי עושה אילו הוצע לי טיפול פרטי ברגעים בהם חיי היו בסכנה ואינני שופטת את הנענים לדרישות לא לגיטימיות של רופאים" - זאת בדיוק הנקודה. מכיון שאי אפשר לדרוש מאדם שסכנת חיים אמיתית מרחפת מעל ראשו להגיד "לא" לדרישות לא לגיטימיות של רופאים מסוימים - הפתרון לא בידיים של החולים. מערכת כזו מחייבת פיקוח אחר, הרבה הרבה יותר הדוק. (אגב - חלק מה"דרישות הלא לגטימיות" הופכות מסתם "דרישות" ל "לא לגיטימיות" מכיון שמערכת הבריאות לא חזקה מספיק ונטולת משאבים) ו פיגר בעצמו? גם אחרי הערעור עונשו לא מספיק.
        27/4/11 22:48:

      צטט: באבא יאגה 2011-04-27 21:51:13

      תודה. חשוב, מאד. תבורכי. ככל שאנחנו גדלים בשנים, כך הסכוי רב יותר להתקל בפיגרים למיניהם. אמליץ על הרשימה שלך בבלוג שלי, כאן ובתפוז

       

      תודה רבה,  מאד מעריכה את הפרגון שלך

        27/4/11 22:32:

      צטט: קורט פלפל....שחור 2011-04-27 20:54:04

      הסיפור מרתק . תמיד יהיו " פיגרים " במערכת הבריאות ובמערכות אחרות - תמיד יהיו גם מי שישלמו. חשבתי על הפסקה הלפני אחרונה - זו שמצביעה על הבחירות של רופאים מרדימים ובהקשר של מאבק הרופאים להעלות את שכרם . הבעיה במאבק בין הניצים שאף אחד לא מוכן להכנס לפרטי הפרטים ולבצע מעין חלוקה של האחוזים שישולמו לבסוף - גם לרופאים גם לאוצר נוח להסכים על אחוז מסוים לכולם וזהו - אלה למשבר הבא ואלה לקליניקות הפרטיות . בעצם מה שצריך זה לתמרץ יותר רופאים שאופק הקליניקה הפרטית בו לא קיים [ לדוגמא קופאי המשפחה - זן הולך ונעלם ] ולתמרץ מעט או לא לתמרץ כלל רופאים שיבחרו בהתמחויות שיבטיחו להם קומה בבנין פלדה וזכוכית כזה או אחר רצוי בשכנות לשר הבטחון... כמה חבל שזה לא יקרה...

       

      מסכימה עם כל מילה

      אני בכלל חושבת שצריך לדרוש מן הרופאים לבחור: רפואה פרטית או ציבורית ולא לאפשר את השילוב. השילוב הוא בעכרם ובעכרינו

      גם ההתיחסות אליהם כמקשה אחת קשה לי

      דווקא מנכ"ל משרד הבריאות הגיש תוכנית על פיה רופאי משפחה ורופאים בפריפריה ובמקצועות בהם קיים מחסור יתוגמלו יותר ואילו הבוחרים במקצוע רווחי כגון רפואת עיניים ידרשו לשרת קודם כמה שנים בפריפריה

       

      תוכנית יפה לא? נחש מי סירב?

      נכון שהם למדו המון, נכון שהם עובדים קשה אבל הם ידעו את זה כשבחרו את המקצוע, איש לה הכריח אותם ואני לא רוצה להיות מטופלת על ידי מי שלמד רק 4 שנים. חלקם טועים ולא לוקחים אחריות גם אחרי שנות לימודים רבות

       

      מה שמרתק בעיני במבאבק הנוכחי הוא הטענה שלהם שאת הרפואה הציבורית הם רוצים להציל

      לא משהו שוכנע?

      תודה על שטרחת להגיב

        27/4/11 21:51:
      תודה. חשוב, מאד. תבורכי. ככל שאנחנו גדלים בשנים, כך הסכוי רב יותר להתקל בפיגרים למיניהם. אמליץ על הרשימה שלך בבלוג שלי, כאן ובתפוז
      הסיפור מרתק . תמיד יהיו " פיגרים " במערכת הבריאות ובמערכות אחרות - תמיד יהיו גם מי שישלמו. חשבתי על הפסקה הלפני אחרונה - זו שמצביעה על הבחירות של רופאים מרדימים ובהקשר של מאבק הרופאים להעלות את שכרם . הבעיה במאבק בין הניצים שאף אחד לא מוכן להכנס לפרטי הפרטים ולבצע מעין חלוקה של האחוזים שישולמו לבסוף - גם לרופאים גם לאוצר נוח להסכים על אחוז מסוים לכולם וזהו - אלה למשבר הבא ואלה לקליניקות הפרטיות . בעצם מה שצריך זה לתמרץ יותר רופאים שאופק הקליניקה הפרטית בו לא קיים [ לדוגמא קופאי המשפחה - זן הולך ונעלם ] ולתמרץ מעט או לא לתמרץ כלל רופאים שיבחרו בהתמחויות שיבטיחו להם קומה בבנין פלדה וזכוכית כזה או אחר רצוי בשכנות לשר הבטחון... כמה חבל שזה לא יקרה...
        27/4/11 13:35:
      יקירתי! תודה על מידע חשוב זה. לצערי כולנו נתקלנו ברופאים "מפיגרים"כאלה...
        27/4/11 10:15:
      דברייך חשובים מכדי שיפורסמו בתפוצה קטנה. מקווה שיגיעו לאוזני רבים כדי הרופאים יחשבו פעמיים לפני שיתפתו להפר את שבועתם לראות את הפציינט בראש שיקוליהם. תודה שהבאת יקירה
        27/4/11 08:14:
      אכן מציאות לא פשוטה . אתיקה מול אהבת ממון איפה הגבולות ?
        27/4/11 07:15:
      וואוו......!!! אני מחזק את ידייך להמשיך , לכתוב , ולפרסם ! זה פשוט מ ז ע ז ע ....!!!
      מסכים לכל מילה. מפאת השעה אסתפק בתגובה קצרה זו, מחר אשוב ואגיב בהרחבה
        27/4/11 00:49:
      כבן זוגך איני אובייקטיבי, אבל נאלץ "בעלי כורחי" להסכים לדברי המפרגנים והמאיצים בך לפרסם. גם אם זה בסה"כ פרסום לא אקדמאי.
        27/4/11 00:44:
      חברתי היקרה, לא על פיגרים כאלו ארחם, גם כשאקרא את הראיונות "סוחטי הדמעות" שלהם......ולא אוסיף ולא מילה אחת על הפיגרים שפגשנו אנו בדרך עם אישה יקרה לנו.......ודי לי בזה, הנושא עצוב מכדי שאוכל לדבר בגלוי....תודה שהבאת.
        27/4/11 00:37:
      מאמר רציני ביותר. אמנם אני עצמי לא עברתי ניסיונות עם רופאים כאלו שמסופרים במאמר אבל בתוך עמי אני יושב וגם אני שמעתי סיפורים מסיפורים שונים... עצוב שזה המצב בארץ מעניין מה קורה במדינות אירופאיות בנושא הזה.
        26/4/11 22:27:
      וכי מדוע רופאים שנשפטים ומורשעים אל אהבה יתרה לכיסם של החולים לא נשללת מהם התעודה הנכספת? בפעם הבאה הם יותר מתוחכמים עם יותר תשומת לב לאפשרויות. אודי.
        26/4/11 22:18:
      מוטב לדעת את שנכתב, אפילו שגם בסדום יש צדיקים
        26/4/11 22:12:
      מסכימה עם דיוטימה.
        26/4/11 22:12:
      הייתי תובעת את פרופ' ש' שלקח בדיקה שלי ורשם עליה את שמה של חולה אחרת כדי להעלים פשלה שעשה בניתוח הגב שלי. חתיכת סיפור יש לי עליו. עוד לא נכתב מעולם. גם כן קיבל 5000 ירוקים אז מתחת לשולחן הקצבים שלו.
        26/4/11 22:05:
      ראוי מאמרך להופיע בכל עיתון, "להקיץ נרדמים" ולהיות בחזקת "את פתח לו" לתמים מן המציאות, לא מן ההגדה...♣
        26/4/11 18:34:
      יפה כתבת, ידידתי. את יודעת שאני הראשון להסכים כמעט עם כל מילה.
        26/4/11 15:12:
      בבית חולים ציבורי הצליחו לתקן את מה שקילקל אצלי רופא בקליניקה פרטית...טוב שהבאת, ונראה לי מאוד מתאים במיוחד עכשיו.
        26/4/11 08:11:
      מסכים עם כל מילה. ברפואה הציבורית יש ידע נרחב שלא קיים בקליניקה פרטית. את הידע רוכשים מטיפול בחולים . המכשור והמעבדות נמצאים בבתי החולים הציבוריים. בבתי החולים הפרטיים מתבצעים ניתוחים קלים יחסית ואם ניתוח מסתבך אז שולחים את המדמם לחדר מיון הקרוב הנושא הבא קופות החולים.

      ארכיון

      פרופיל

      פרודת רשתית
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין