ובכן, באגדת פסח מספרים לנו סיפורים על ארבעת הגברים הידועים לכל. תכלס, אם לא הייתי יודעת שהאגדה מדברת על כל הקטע של יציאת מצרים, הייתי חושבת שאולי זה איזה טור שנכתב על יחסים. ובגלל שלא כך הדבר, ובגלל שחזרתי עכשיו הבייתה שיכורה, נראה לי שאכתוב על זה בעצמי. אז מה בעצם יש לנו? חכם מה הוא אומר? אמצא לי חברה. חברה קבועה אותה אוהב, אשן איתה כל לילה, אבנה איתה זוגיות, אתחתן איתה ואביא איתה ילדים. זאת תהיה הדרך שלי לאושר. רשע מה הוא אומר? אזיין לי כמה שאוכל, כמה שיותר מבלי להיקשר. אני לא רוצה עכשיו קשר, לא מוכן למחוייבות, אך אגרום להן לחשוב שאני כן, או לפחות להרגיש איתי בנוח. בעצם הרשע של ימינו הינו- הזיין. ושאינו יודע לשאול מה הוא אומר? "אוף, יש כל הרבה בנות שאני רוצה לדבר איתן, אבל אין לי ביטחון ואני ביישן, לא יודע איך להתחיל איתן, ותמיד מסתגר בתוך עצמי, וכך מוצא את עצמי לבד. תם מה הוא אומר? כל הבנות האלו מה הן רוצות אני לא מבין? הן כל הזמן משחקות משחקים ואני לא מבין מה הן רוצות ממני. לא מצליח להסתדר איתן. ובידי מי כולנו נופלות? כמובן בידי הרשע. החכמות שבנינו נופלות בידי החכם. או מקסימום בידי התם. ואתן/ם תצטרכו לסלוח לי על השטויות שיוצאות לי פה כשאני חוזרת הביתה שיכורה משתי מימונות רצוף... ובנימה אופטימית זו, חג שמח לכולן.
|