היום קראנו כי ילד בן 14 נפצע קשה אחרי ששתה אלכוהול והתערב עם חבריו על מאה שקלים שהוא יכול לקפוץ מהגג (ואכן קפץ). המקרה הזה לא אמור להפתיע אותנו, לאחרונה התפרסמו מקרים רבים בעלי אופי דומה: באוגוסט האחרון ארבע נערות בנות 14 עד 16 מהרצליה שתו אלכוהול במועדון בעיר, דבר שהביא לאישפוזה של אחת הנערות אשר סבלה מהרעלת אלכוהול. באפריל השתכרו נערים בני 16 ושברו מצבות במרחביה. באוקטובר נמצאה נערה בת 14 שוכבת בפארק בחולון לאחר ששתתה עד אבדן הכרה. אלה הן כמה דוגמאות שמשרטטות תופעה רחבה הרבה יותר. מחקרים מראים שיותר מ 60% מבני הנוער הישראלים בגילאים 12-18 שותים אלכוהול (ראה למשל מחקר של מרכז המידע והערכה של הכנסת משנת 2010). ההסברים לתופעה מוכרים: אבדן הסמכות ההורית, שינויים בערכי המשפחה, שעות עבודה ארוכות של ההורים ומחסור בזמן איכות עם בני הנוער,חשיפה לתכנים המקדשים ריגושים ההולכים ומקצינים, הזמינות של האלכוהול והקלות הרבה שאפשר להשיג אותו ועוד... האם אפשר לעשות משהו חוץ מלהתגעגע לעולם תמים יותר וברור יותר? פעילות נמרצת במרחב הציבורי והמשפחתי יכולה בהחלט לשפר את המצב. ישנן תוכניות מניעה שהניבו תוצאות טובות, הקיימות במספר ערים ואותן כדאי מאוד להרחיב. לדוגמא, סיירות הורים בשעות המאוחרות של הלילה הפועלות במשותף עם השיטור העירוני או קבוצות נוער הפועלות במסגרת התנדבות בקהילה למניעת סמים ואלכוהול. זמינות גבוהה של עובדי נוער מקצועיים ומתנדבים היוצאים לאזורי הבילוי של הנוער ומאפשרים אוזן קשבת והדרכה ובעת הצורך הפניה לטיפול או להתערבות משפחתית הוכחה כמסייעת מאוד (אך תקציבם של הגופים העירוניים והעמותות העוסקות בכך מקוצץ כל הזמן).
אך כמובן אסור לשכוח שההורים הם הגורם החשוב ביותר. על ההורים לשוב לתפקידם המסורתי - מסמני הגבולות וקובעי הכללים. לכך ישנם מספר "כללי אצבע" שכדאי להשתמש בהם: הצבת גבולות לא בהכרח פוגעת במרקם היחסים עם המתבגרים - בדרך כלל המצב הוא הפוך. אפשר ורצוי לדעת איפה הם מסתובבים ועם מי - מתבגרים במשבר מתלוננים פעמים רבות על כך שהוריהם לא יודעים עליהם דבר. לדבר, להתעניין ולשאול שאלות גם אם הצאצא הפרטי מגיב לכך באופן קבוע בחוסר סבלנות. כדאי לעודד קשר של מתבגרים עם מבוגר אחראי שאינו ההורה, מחקרים רבים מראים שקשר כזה מסייע מאוד בהתמודדות עם משברים. קל לכתוב וקשה לבצע? אני חושב שהרווח האישי והציבורי מהטיפול בתופעת השתייה המוגזמת שווה את המאמץ. |