מילה שלי
פוסטים אחרונים
- הספורים שספרה עליזה הזברה ליואב בן חלב 29/4/15
- אם אתה צנוע משמע אתה קיים אם את צנועה את קיימת 9/5/13
- רגע עם פפראצי 31/3/13
- "סופר מן" ישנו אני מצרפת את מספר הטלפון שלו 17/3/13
- בשר,הרבה בשר, בלי פשרות ובטעם גן עדן 21/2/13
- זה לא וודו 13/2/13
ארכיון
אילוף הסוררת
בחודשים האחרונים אני מוצאת את עצמי מככבת בגרסה העדכנית בחיי של הקומדיה השייקספירית הידועה "אילוף הסוררת". בעוד שם מסופר על פטרוקיו תאב הבצע, שהצליח לאלף את קתרינה חדת הלשון, במחזה הקטן שלי מדובר בי ובכלבה שלי טאשה, שלי ב- 9 השנים האחרונות.
טאשה היא כלבת רוח בועתית, יש לה עולם והיא רואה בי, בתצורה האידיאלית, מי שמניחה את האוכל בקערה ומחליפה את המים בשנייה. היא נגררת אחרי שנים ברצועה, ובכל עת היא מנסה להשתחרר ולהחזיר לעצמה את החירות ואפילו למספר שעות. היא חוזרת כשזנבה בין רגליה, ובבטנה סעודת לוויתן מפחי האשפה של נווה צדק.
היה ברור שמדיניות הטרור של הסוררת חייבת להגיע אל קיצה. שלל הקנסות שהיא אספה יכול היה לפרנס מעון לכלבים, גם הפקחים, אותם היא הובילה אל ביתנו הקט, הביטו בי בעין חומלת, שהרי הסוררת נמלטה רתומה לרצועה,והיה ברור שאת הטיול התחלנו כמו כלבה וגברת, וסיימנו כל אחת בנפרד.
התחלתי בסנקציות כלכלית. ברור שהן עובדות. כל העולם מטיל סנקציות כאלה על מדינות סוררות כמו לוב לדוגמה. ואני מודה שבשני המקרים, טאשה ולוב, הסנקציות לא ממש עבדו. אולי בגלל שהסנקציות לא היו ברורות, ויכול להיות שכלבה רזה כמו טאשה ( כלבת רוח כבר אמרתי) ולוב, שהיא מעצמת נפט לא קטנה בכלל, לא מתפעלות מהסנקציות האלה.
עברתי מיד לאיומים. אסטרטגית האיום יעילה, כך חושבים רבים וטובים, נגד הטאליבן הסוררים בהרים לא ברורים, נגד סוריה ממש בימים אלה, אבל טאשה כמו אסד, לא ממש נבהלים כשמאיימים עליהם. הם יודעים שאיום הוא עניין של טווח קצר, וכדי שהאיום יהיה אמין צריך יכולות מספיקות. אני חסרה אותן, ובטח ארצות הברית עם אובמה בראשה.
הפקח שרשם לי דו"ח לפני כשבועיים על סך 430 ₪, והעניק לי את טאשה בחזרה, הציע לי קולר חשמלי. מיד נזכרתי במחנות העינויים של האמריקאים בגוואנטנמו בקובה, מחנות העינויים בארגנטינה, בסיני ובכלל העולם מארגן לעצמו מחנות כאלה כדי לברוא אנשים מחדש. אין בכלל ספק שאדם העובר עינויים כהוגן לא יחזור לסורו, ואולי גם לא יוסיף לחיות.
רכשתי את המכשיר המופעל מרחוק. חרף מחירו הגבוה הוא פשוט בדיחה. אבל הוא הונח על צווארה המלכותי של טאשה, והיא מיד הבינה שיש פה משהו שכדאי לתת עליו את מעט הבינה שיש לה בדרך כלל בקודקודה. תתפלאו לשמוע. הפעלתי במשך שבועים את הקולר פעמים. והכלבה עם הקולר הפכה לכלבה הכי לא בורחת שיש, וכשאני קוראת לה, קיימת סבירות בינונית שהיא אכן תרים את עצמה ותגיע. מה שכמובן לא קרה אף פעם בעבר.
לאור הצלחת האילוף, בשלב זה, אני חושבת שאפשר לפעול גם עם דמה. לא חייבים את הדבר האמיתי שבין כך ובין כך לא ממש עובד. אני ממליצה להימנע בכלל מקולרים ואביזרים מהסוג הזה, כי החיים יחד עם כלבים לא מאולפים יותר שווים. ראו את ליידי גאגא. מישהו מעלה בדעתו לאלף סוררת חמודה כזאת ?
|
תגובות (98)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה לך זיוה. שמחה לראות שחזרת לאדומות...
נרגעתי
יקירתי, איזו מחמאה, ישר לאזור הסרעפת. תודה חמה ושבת נהדרת גם לך
גברת חמנייה, תודה לך על דברייך. באשר לכלבים כדאי לך להקדיש להם מחשבה נוספת. בסוף היום הם נפלאים.
זה באמת נשמע נורא בפועל זה הרבה פחות מנורא. מדובר ברטט חשמלי מעצבן וזהו. יש כמובן מכשירים אימתניים יותר המיועדים לכלבים גדולים עוינים ומפחידים. אני חוזרת למענך תמתי: השתמשתי במכשיר פעמים, גם בגלל שבדרך כלל הוא בכלל לא עובד, וגם בגלל שלא היה צורך. היא הבינה את הרמז, עד הודעה חדשה.
כשטאשה תבין מה שקתרינה הבינה הסוף שלנו גם ,אם ירצה השם, יהיה טוב. בינתיים אני בתחפושת של מאלפת חסרת פשרות (המונה של הפקחים דופק...)
רחלי יקירתי, שתינו הצלחנו :-)
====================================
אילנה, אהובה שלי, למה פתיטי? ולמה להוציא עוד כסף בגלל זה לפסיכולוג, כשאת מקבלת פה ניתוח(לא דיאגנוזה) בחינם. את , מותק שלי סובלת קשות מתסמונת העגל שלא רוצה כבר לינוק. כמה אפשר לפנק לפנק לפנק כשאין את מי? ממי, יכולות הנתינה המדהימות שלך, נופלות הפעם על יד קמוצה בחזקה.
בשביל מה להוסיף עוד מזגן רב עוצמה בוילה של ההוא מגלי צהל (כל יום חמישי בערב) כשכל מה שצריך הוא לצנן במקצת את התלהבותך להיניק את טאשה , כשטאשה - כל מה שהיא רוצה לעת זיקנה-זה לרעות במקצת בשדות זרים.
עם יד על הלב , את הרי ממש מבינה אותה. עוד פעם להרגיש נחשקת, עצמאית וסלף-פרוביידר, כמו בצעירותה.
ממש לא גיליתי את חרפתך, אלא את ליבך החם, שקצת מקדיח את התבשיל הפעם.
אולי , ממי , צריך לענוד את הקולר הזה קצת על צוארך שלך, ומדי פעם, לעת הצורך, להזכיר לך לשחרר. לתת מרחב.
לא לערבב את הצרכים שלך עם שלה, ועוד בלי ניילון.
אני מפנה אותך ידידי לתגובתה המעניינת של מיא שלנו
כמו כל נקבה, גם היא נדרשת לאילוף..וכשהוא מצליח, זה הרבה יותר כיף לאדון שלה
כל הולכי על ארבע חביבים עליי וחלק מהולכי על שתיים ושש ואפילו שמונה.
אין בכלל ספק, אילנה את קולה של התבונה, גם לגבי טאשה וגם לגבי הפקחים. אבל מה נעשה שאנחנו חיות בהבל הבלים הכל הבל ? אבל למשפט נגד טאשה אני מזמינה אותך בתור עדה שלא יגידו שאני ממציאה. איזה מזל שבאת אלי.
כמי שחיה ב'הכחשה', אני מתעלמת - כמובן מתוך הכחשה טוטלית - את עניין 'ההדחקה' שתמי העלתה...
ראיתי במו עיניי איך הסוררת סירבה ללוות את משיכת הרצועה, איך החליטה הגברת לכרסם שאריות שמצאה (האוכל בבית כנראה לא מצאה חן בעיניה...) וגם ראיתי איך ניסתה לרמות ולהוביל אותנו למקומות שעניינו רק אותה.
אני לא בעד אילוף סוררות (מעניינות ומאתגרות כאלו) בעיקר כי החיים מעניינים ומאתגרים יותר בחברתן.
נ.ב.
במקום להטיל עלייך קנסות (גם אם מגיע לך...) אני חושבת שעדיף אם הפקחים היו מטילים קנסות על כך אלה החונים על המדרכות ובכך גורמים להולכי הרגל (וגם לכלבים) ללכת על הכבישים.
בתור מי שמכיר את טאשה אתה יודע שבלי קולר זה לא ילך. ובתור מי שמכירים את נתניהו ואת אובמה עם בו בלי קולר הכל עומד.
למרות שאת גדולה בחתולים, נראה לי שאת נהדרת ועצומה בכלבים. לפי המבט שהיא נותנת בי בעיניה החומות והעגולות, את צודקת לגמרי
זהו ידידתי הכול מראית עין. טאשה שעינה החדה חודרת את האפידרמיס הורוד, יודעת שלא מדובר פה בכבוד ובגברת
עד הקולר היא אפילו הצליחה לא רע בתיזה שלה :-) תודה לך מתוקה
הב הב
לאלאלאלא, אל תשימי את הקולר החשמלי הזה, ממש לא
כי אפילו את אמרת שהחיים עם כלבים לא מאולפים יותר שווים
וחוצמזה, צריך לתת את הפוסט הזה לאובמה ולנתניהו
אולי ילמדו משהו השניים אלה
:)
אני מודה לך רותי יקירתי על הרעיון הנדל"ני. אני כל כך אוהבת את השכונה את יודעת. וחוץ מזה התאור שלך לגמרי מפחיד. בנווה צדק שבה גרים יותר כלבים מאנשים, התנהגות זכרונית הייתה גורמת לאווירת גועל כללית. פיכס
דליה מתוקה, אני נראית לך כמו אחת עם שיטות ? אני יודעת שבגברים זה עניין של ניסוי וטעיה. או כמו שאומרת לנו שר הגדולה מכולן, בדרך אל האחד והיחיד אפשר לעשות חיים עם לא מעט בחורים שווים
האמת שאין לי מושג מבלי לפגוע בזכויות ולהעליב מישהו (הזכרון שלי הוא כבר לא מה שהיה פעם)
יקירתי, את בראש הרשימה. מיד שאני גומרת את הסיבוב עם טאשה את מקבלת טלפון. ובינתיים את יכולה להודיע לה שהקולר בדרך אולי זה יעשה את העבודה. תודה על המחמאה
תודה לך מירית. וחוץ מזה התמונה שלך נהדרת
תודה לך דנה מתוקה
אני גאה בך בונבונייטה מקסימה. חשבתי שתרדי עלי רצח. אבל אם גם את אתי אני מאושרת.
יודע צדיק נפש בהמתו. גם אני נשארתי עם אותה תחושה כשגמרתי לכתוב
תודה חמה לך אביה היקרה
אתה גם צודק וגם מדייק. תאמין לי לא אחת מספר פעמים נפלה בידי הזכות לנסות לשכנע את הפקח שאי אפשר בכלל להאשים אותי בכלום. הוא הבין, אבל גם המדחן הפנימי שלו תקתק והוא השאיר אותי עם התראה וגם עם מספר קנסות מגעילים. רק בזכותי יעלו אותו בדרגה.
לדעתי אני שוכרת את שירותך כיועץ הכלכלי שלי. אין בכלל ספק שאני נכנסת לביזנס הזה
אני עדין מאמינה,רונית, שכלבים נורמליים (לא טאשה) יודעים לחנך את עצמם בהתאמה למי שהם חיים אתו. בוב למשל, שומר הראש הגמדי אתו אני חיה במודוס ויונדי מעניין קרוב ל- 10 שנה חינך את עצמו כך שלא אצטרך להפעיל עליו כלום
כי את מוכשרת ,ליריתוש. לצערי רוב בעלי הכלבים מוכשרים כמוני משום כך העירייה עושה סיבוב מזהיר כזה על הדוחות
כרגיל אתה צודק ארז גם בעניין המאולפת וגם בעניין הבעלים האמיתיים במשחק החיים בין אדונים וכלבים. ויש מהדרין שיגידו שיש כלבים שנראים כמו האדונים שלהם וליהפך. משום כך יש לי שנים. למרות שלא הייתי מתנגדת לרזון מלכותי כמו זה של טאשה
ואני מודה גם לך
דניאלה את הכי מצחיקה שאפשר. תודה
אל תרוץ זה נורא יקר. הכי זול עולה 400 ש"ח בתוספת משלוח, ובעיני אפשר לוותר. אבל אני נאלצת להודות שזה עושה את העבודה בטח על כלבה מבוגרת. אתה מניח את הקולר על צווארה ויש עליו קופסה קטנה עם שני מוטות מתכת. השלט רחוק מפעיל רטט וזרם. אחרי הפעם הראשונה לפני שתגיע לרטט היא תבין.
*
שמחה אילנה יחד אתך שמצאת את הפתרון המתאים ומה שעובד לגבי טאשה.
אמנם אינני אוהבת את הקולר הזה, אך אם אין ברירה ובאמת סומכת עלייך שאין והרי ניסית המון זמן, זה הרע במיעוטו.
מה גם שהגאונית הבינה זאת תוך זמן קצר הבנתי ממה שכתבת, ואח"כ מספיק להלביש לה זאת ולא לעשות שימוש. העיקר שיהיה קצת משמעת.
את יודעת אומרים שמי שיש לו קצת יותר ב"בקופסא שם למעלה" לפעמים הוא מרדן, נו,מה לעשות היא דומה "לאמא"...
הסברת לה ליפהפיה שלא כל האנשים "נחמדים" בחוץ?
כתמיד אני נהנית מכתיבתך מאד.
תודה
"החיים עם כלבים לא מאולפים יותר שווים".
נכון. הרבה יותר חיוניים ומלאי שמחת חיים. הלוואי על כולנו..
מצטרף לדברים ולברכות של דניאלה..
גליתוש יקרה, את מגיעה עם ניחוח אמריקאי מעיר משובחת. טאשה היא רקדנית וירטואוזית חפה מגינוני מלכות. היא נולדה כנראה בפח זבל בבאר שבע, ויש לה שאיפה כמוסה לחזור לשם. היא בכלל לא מסוגלת להעריך את היפעה סביבה, ואני מודה לה על זה. היא מאלצת אותי להשתדל כל הזמן. כמו AVIS את יודעת, I try harder
תאמיני לי חמדתי, לתגובה שלך ציפיתי והאמת לא ידעתי איך תגיבי. הרגעת אותי לגמרי, אני פנויה למלאכת יומי- תודה
הכלב הספרותי האחרון שנתקלתי בו היה הספור הגרמני דרך עיניו של כלב
שכלל את עליית הנאצים לשלטון (שכחתי כדרכי את השם. ספר מומלץ)
מיד קראתי את הפוסט שלך על הפנינה הנהדרת שקבלה אליזבת טיילור מריצ'ארד ברטון
מה אומר לך, אוהבים כמו ברטון היו מעט בנמצא תמיד. חסרונם מודגש בעיקר היום...
הוא בטוח לא קנה רק את הפנינה. ברטון רותק לספור שלה וליופיה
תודה לך יקירתי עשית לי את היום
הכלבה השווה מליונים, תתקיני לה על הקולר יהלומים, היא מה תעריך את השקעתך ותרגיש מה זה מלכה, שלא תוותר על הארמון שלה לעולם לטובת נבירה בפחי אשפה.
אכסל מונטה דגל בשיחה מלב אל לב עם הכלב. זוכרת "מגילת סן מיקלה"?
מעניין שבדיוק שמתי פוסט על הגיבורה של "אילוף הסוררת" ......
תראי לאה חמדתי, שוקי,זכר הגון, התואר מספק אותו. את טאשה אי אפשר לכבד בתארים. היא גם לא אוכלת כל דבר. בקיצור כלבה עם גחמות.הכל היה נהדר אלמלא נגע הפקחים לא היה פושט בשכונתנו בשנתיים האחרונות. הם צצים יש מאין ועושים בנו שמות. קשה לחיות אין מה להגיד......:-) תודה לך על התגובה
תודה לך מתוקה שלי, טאשה בהחלט יודעת לנתב את עצמה לפחי האשפה השווים. אני יודעת כי מדי פעם היא מביאה אתה מנחה.........אם הייתי יודעת שיהיה לי שיג ושיח רחמני עם פקחי עירית תל אביב, אולי גם אני הייתי חושבת פעמיים
עכשיו כבר מאוחר. נשאר רק הקולר:-) (יצא לי חרוז)
הו נינה מתוקה, אני תיכף הולכת לקרוא מה כתבת על הזוג הנפלא הזה
אני משתגעת על חתונות של נסיכים ונסיכות. אפשר להבין המון דברים.
ובקשר למימונה אני ממש כמוך. איש לא טורח באשכנזייה כמוני כבר שנים
ואחרי שאגמור לכתוב את ספר הנוכחי אני אשקול ברצינות אסופה "געגועי למימונה"
ראיונות עם המון אנשים שהמימונה הדגישה את גלמודיותם למרות שהיא לא התכוונה בכלל.
יש אי אלו אנשים שהייתי מאמצת
עליהם את שיטת האילוף.
ובוודאי את הקונטרולר[היפנים משתמשים בהם לתינוקות העושים את צעדיהם הראשונים]
. אני כבר עייפה מאנשים לא מאולפים,ואת יודעת? זה כבר לא אתגר.
אה...מדובר בכלבים. את יודעת
אילנה זה לא מהמופלטה, כי לא הוזמנתי לחג הזה
הספרדים יוצאים מתוך נקודת מוצא שאשכנזיה כמוני
תדיר את רגליה מהמימונה, ודווקא אני מתה על המרצפנים.
אז החלטתי להתעסק היום עם הזוג המלכותי
העומד להתחתן וחרשתי כל היום
על העיתונים ותחנות הטלביזיה שלהם.
ואחרי כתיבת הפוסט עליהם, אני מתחילה לזהות דם כחול
זורם בעורקי.
מסקנה? לאוטוסוגסטיה יש השפעה עורקית.
אלכסנדר ידידי הענק, אתה כל כך צודק. החן של הסוררים הוא חן העולם.
תודה לך על העידוד
מונולוג של כלב בסבך ההיסטוריה
יש כלבים ויש כלבים. אני הייתי כלב נבחר.
היו לי תעודות טובות ודם זאבים בעורוקי.
גרתי במעלה ההר, שאפתי ניחוח נופים
של כרי-אחו בשמש, אשוחים אחר גשם
ורגבי-אדמה מתחת לשלג.
היו לי בית טוב ומשרתים.
האכילו אותי, רחצו, הברישו,
הוציאו לטיולים נפלאים.
בכבוד אך בלא קרבה יתרה.
זכרו היטב למי אני שייך.
לכל כלב מעורב ונגוע יש אדון.
אבל זהירות - להשמר מהשוואות.
האדון שלי היה יחיד במינו.
היה לו עדר מרשים שליוה את כל צעדיו
ונעץ בו עיניים בהערצה מבוהלת.
בשבילי שמרו חיוכים
של קנאה לא מוסתרת.
שכן רק לי היתה הזכות
לברכו בקפיצות ובדילוגים,
למשוך מכנסיו בשיני
לאות פרדה.
רק הותר לי
להניח ראש על ברכיו,
לזכות בליטוף ובמשיכת אוזניים.
רק אני יכולתי לשים עצמי ישן בקרבתו,
או-אז היה נרכן ולוחש לי דבר מה.
על אחרים כעס תדיר ובקולי קולות.
רטן עליהם, נבח,
רץ מקיר לקיר.
אני חושב שאהב רק אותי
ואף אחד אחר, אף פעם.
אך היו לי גם מחוייבויות: המתנה, אמון.
שכן נהג להופיע לזמן קצר ולהעלם לזמן ארוך.
אין לי מושג מה עכב אותו שם, בעמקים.
נחשתי אפוא שמדובר בעניינים דחופים,
דחופים לפחות
כמו מלחמתי בחתולים
ובכל דבר אחר שמתרוצץ לשוא.
יש גורל ויש גורל. שלי השתנה בחטף.
אביב כלשהו הגיע,
והוא לא היה לצדי.
בבית החלה התרוצצות משונה.
ארגזים, מזוודות, תבות הועמסו על מכוניות.
הגלגלים חרקו במורד
ונדמו מאחורי הסבוב.
על הגזוסטרה בערו גרוטאות, סמרטוטים,
חולצות צהובות, סרטי-זרוע עם סמלים שחורים
והרבה, הרבה מאוד קרטונים קרועים,
שמהם נשפכו דגלונים.
נגררתי בהמולה הזאת,
יותר נדהם מכועס.
חשתי במבטים העויינים על פרוותי.
כאילו הייתי כלב חסר בעלים,
טרדן טועה,
שמגרשים במטאטא מן המדרגות.
מישהו תלש את קולרי משובץ הכסף.
מישהו בעט בקערת-האוכל שלי
הריקה זה כמה ימים.
אחר-כך, בטרם יצא לדרך, אחד, האחרון,
נרכן מתוך תא הנהג
וירה בי פעמיים.
אפילו לא הצליח לפגוע כמו שצריך,
שכן גסיסתי היתה ממושכת וכאובה
בזמזום זבובים חצופים מסביבי,
אני, כלבו של אדוני.
ויסלבה שימבורסקה, נקודתיים
תרגום מפולנית : רפי וייכרט
תודה לך רותקה, צחוק יפה לבריאות :-)
ומה אמר החילזון ? גם לא יש תוכניות, ראי הוזהרת !:_)
זהו אימא צעירה, יש מחיר לחופש. במקרה שלה אני הכספומט
תודה לך אור יקרה שלי אני שולחת לך נשיקה עטופה בתודה חמה
המאזן הזה שאת מציעה נראה לי במבט ראשון
אני חייבת אבל To give it another thought
גם משום שהחתונה המלכותית מתקרבת ,אתה יודעת
תודה לך חמודה