אנשים פונים אלי, משטחים לפני את ההתלבטויות הקשות ביותר שלהם ורוצים שהקלפים או הנומרולוגיה יתנו להם תשובה ומקוים לתשובה הרצויה להם.
אני אוסף את הנתונים הנדרשים: שם פרטי, שם משפחה, תאריך לידה, שם אב ואם. תאריך העברי, בוחן את המפה הנומרולוגית .... והנה אני מנתח את אופיים, את הפוטנציאל הטמון בהם. הם מתפעלים "איך אתה יודע" ואני חושב לעצמי – אכן, איך אני יודע? התגובה שלי כל כך לא מקצועית, אני מביט בהם בתימהון ושואל "באמת, כזה אתה?"
ואז השאלות באות: מתי תהיה לי זוגיות? מתי אמצא עבודה? האם אכנס להריון ומתי? האם יש התאמה ביני לבין החבר\ה שהכרתי השבוע... האם כדאי למכור את הבית? איזה שם לתת לילד...
אני פותח בקלפים.... אני עומד מול כובד האחריות וחושב: מה? אני צריך לפרש את תשובת הקלפים, לייעץ לזה שיושב מולי? ואם אני טועה? הגורל הפגיש אותנו על מנת שהוא יקבל תשובה. האם אני מפרש נכון את התשובה של הקלפים? האם באמת אפשר לדעת את הצפוי? זו שאלה גדולה כי לדעת את העתיד זה אומר שהעתיד קבוע. אם כך, מרגע שילד נולד אנחנו יכולים לדעת את גורלו, מתחילתו ועד סופו! כל חייו פרוסים לפנינו. זו השקפתה דטרמיניסטית אשר אומרת : כל המעשים שלנו הם תוצאה בלתי נמנעת של נתונים הקיימים בעבר, לכן אין לנו אפשרות לשנות אותם. סארטר, הסופר הצרפתי אמר" החרות היא היכולת לבחור באופן חופשי בדרך היחידה הנכונה עבורנו" (זה מעורר שאלה קשה: אם הכל נקבע מראש ואין לנו בחירה, למה לנו לקיים מצוות? איפה האחריות המוסרית למעשים שלנו? אי אפשר לשפוט את המעשים שלנו, טוב ורע. אם לא אנחנו בוחרים איך לנהוג אלא "הגורל" קובע. אין משמעות לשכר ועונש) בנושא זה אני ממליץ על מאמר של ישעיהו ליבוביץ בשם "הכל צפוי והרשות נתונה"
ובכן, האם באמת רצוי שנדע את הצפוי מתחילתו עד סופו ? למשל, אילו מישהו היה מנבא שאתגרש בעוד מספר שנים, אולי הייתי מנתק את הקשר עם בת הזוג שלי? לא מתחתן. לולא התחתנתי, הייתי מפסיד את השנים הנפלאות שקדמו למשבר? ומה הייתי עושה בלי הילדים הנהדרים שנולדו לנו, ומה היה קורה לכל הלקחים שהפקנו מהמפגש בין שתי נשמות? לקחים שחסכו מאיתנו כישלונות בקשרים שבאו אחרי הפרידה? האם הגורל שלי הוא להתחתן למרות העובדה שזה זמני? מה היה איכות הקשר לו הידיעה הזאת הייתה רובצת מעל הראשי ?
כששני אנשים נפגשים הם נועדו להיפגש, לעבור יחד פרק משותף, למצות את המפגש וכל אחד ממשיך בדרכו מועשר בהבנות חדשות לכן לא צריכים לדעת מה יקרה בעתיד הרחוק.
אני חוזר לאחריות שלי כיועץ: מה עלי לענות כששואלים שאלה כזאת? האם "הכוח העליון" יאפשר לי לראות את העתיד? התשובה כנראה תהייה נכונה לאותו פרק זמן בה היא נשאלה. גם אם בעתיד היא תתברר כלא מספקת את רצונו של השואל או כביכול "לא נכונה".
אכן אחריות גדולה על כתפי היועץ. |