ליליאן קרסנוב בת 11 מחולון ירדה לפארק השכונתי לטיול יומיומי עם חברה. "בתוך חצי שעה אני בבית", היא הבטיחה לאמא. אולם מפגש בלתי מתוכנן עם נחש, האריך את מסלול הטיול עד לבית החולים "וולפסון". ליליאן הגיעה לחדר המיון במצב קשה, ושהתה בבית החולים במשך מספר ימים, גם בליל הסדר.

"עברתי דרך הדשא בפארק יחד עם חברה ואז הרגשתי עקיצה ברגל. קפצתי אחורה וראיתי מלא דם", סיפרה ליליאן על שאירע ביום רביעי לפני כשבועיים. "לא פחדתי. לא חשבתי בהתחלה שזה נחש, אלא משהו קטן כמו דבורה, אז אמרתי לאמא שלי שהיא לא צריכה לדאוג". ליליאן וחברתה החלו לחזור הביתה, והיא חשה לפתע ברע. "ראיתי הכל צהוב בעיניים. היה לי קצת נפוח ברגל וגם הקאתי, אבל חיכיתי לאמא שתחזור מהעבודה".

כשאמה של ליליאן חזרה הביתה והבחינה ברגל הנפוחה, היא פינתה את הבת מיידית ל"וולפסון". בדרך, בחדר המדרגות, נפלה ליליאן, נחבלה בראשה ואיבדה את ההכרה.

"היא הגיעה אלינו עם ירידת לחץ דם, הרגשה כללית רעה ונפיחות ברגל", סיפר ד"ר ציון חורי, מנהל היחידה לטיפול נמרץ ילדים ב"וולפסון". "ייצבנו אותה מבחינת לחץ הדם ונתנו לה זריקה עם נסיוב נגד הכשת צפע. אנחנו אמנם לא יודעים בוודאות עד לרגע זה באיזה נחש מדובר, אבל לפי התגובה הגופנית ולפי האזור הגיאוגרפי אנחנו משערים שמדובר בצפע. אין נחשים אחרים באזור".

במהלך הטיפול פיתחה ליליאן בצקת קשה, שהייתה עלולה לגרום לנמק ברגל עד כדי צורך בכריתתה. "בחדר הניתוח נאלצו לעשות חתכים לאורך הרגל כדי לשחרר את הלחץ מהרקמות", הסביר ד"ר חורי.

"כשהילדה הגיעה לבית החולים לאחר הכשת הנחש", מספר ד"ר זאב פלדברין, סגן מנהל מחלקה אורתופדית ומנהל השירות לקרסול וכף רגל, "היא היתה בסכנת חיים של ממש. הרגל שלה היתה נפוחה עם היעדר דופק ושטפי דם נרחבים, בהלם ובמצב קשה ביותר. על מנת להציל את הגפה היא עברה ניתוח מיידי לשיחרור הלחץ. ללא הטיפול המהיר, היא היתה עלולה לאבד את הרגל או למות".

ההנחיות הברורות במקרה של הכשת נחש, הן פינוי מיידי של הנפגע לבית החולים, ומניעת טלטול יתר. במקרה הנוכחי, ליליאן לא ידעה שהוכשה על ידי נחש, והיא המתינה בבית כשש שעות עד שפונתה לבית החולים.

"היא בסך הכל ילדה שחיכתה שאמא שלה תחזור מהעבודה", אמר ד"ר חורי. "למעשה הכאב הוא מה ש´הציל´ אותה, כיוון שאמא שלה לקחה אותה מיד לבית החולים. היא איבדה זמן יקר, ואם הייתה מאבדת עוד זמן, היא הייתה עלולה לאבד את ההכרה ולא לקום".

העונה הלוחשת

ממש עכשיו זוקרים הנחשים את ראשם המכוער, חושפים שיניים ומתכוננים להסתערות. מומחים מזהירים כי לאחר עונת החורף, בלוטות הארס של הנחשים עמוסות ומלאות והם מסוכנים במיוחד.

בעונות הנחשים הקודמות הפכו הכשות הנחשים בישראל למתקפה של ממש, והיו גם מקרי מוות. אנחנו מדפדפים בכותרות העיתונים של האביב, הקיץ והסתיו האחרונים. הנה לקט אקראי; תושב הגליל המערבי הוכש על ידי נחש צפע, ומת; גבר בן 51 שעסק בפעילות גופנית ליד צומת סביון, הוכש על ידי נחש צפע ומת אף הוא. מכת נחשים בתל מונד; שני ילדים ממרכז הארץ הוכשו בתוך יממה, והובהלו לבית החולים "שניידר". שני צעירים הוכשו במטעי תפוחים בקיבוצי הגולן, אחד מהם, צעיר בן 19 מהכפר מר´ר, הוכש בפניו.

איתן נצ´ין, בן 26 מעין הוד, שכב במשך שלושה שבועות ארוכים במחלקת טיפול נמרץ של בית החולים "רמב"ם". נצ´ין הוכש בעת שצעד בסמטאות הכפר, הוא הובא לבית החולים זמן קצר אחר כך, אולם התברר שהוא נושא רגישות גבוהה לארס הנחש, וגם לנסיוב שהיה אמור להציל את חייו.

רבע שעה אחרי שהוכש כבר איבד איתן את הכרתו, ומערכות גופו קרסו בזו אחר זו. גם כלי הדם ברגלו נפגעו מהארס וחייבו ניתוח דחוף, כפי שמעידה הצלקת על רגלו. משפחתו כבר חששה מהרע מכל, אך מנהל מחלקת טיפול נמרץ, ד"ר ירון בר לביא, ומנהל מכון ההרעלות הארצי, פרופ´ ידידיה בנטור, הבטיחו להוריו של איתן שהם יעשו ככל שביכולתם להציל את בנם.

אחרי שלושה שבועות ללא הכרה, ואחרי עשרות מנות דם שניתנו לו כדי להילחם בבעיות הקרישה שגרם ארס הנחש, החל איתן להתאושש ולאחר חודש נוסף כבר עמד על רגליו.

סיוט הסיוטים אירע גם לאלמוג, נער בן 14 מחיפה. הוא צעד לבקר חבר בשכונת רמת אלון בחיפה. כשפסע על המדרכה, נכרך על רגלו נחש צפע. "הלכתי עם קבקבי ים פתוחים" משחזר אלמוג ממיטתו במחלקת הילדים בבית החולים כרמל, "פתאום הרגשתי עקיצה חדה וכואבת בתחתית הרגל".

אלמוג השפיל את מבטו לכיוון הרגל, וזיהה נחש גדול שנכרך על רגלו והכיש אותו. "נבהלתי מאוד", הוא מספר, "מיד ניערתי אותו בכל הכוח מהרגל, עד שהוא נפל למדרכה. טסתי בכל הכוחות שנותרו לי הביתה". אמו שהמתינה בביתם הבהילה אותו במהירות לחדר המיון.

עם קבלתו, סומן איזור העקיצה ואלמוג טופל בהזרקת נסיוב מיוחד המיועד להכשות נחש צפע. תוך מספר שעות מהזרקת הנסיוב, החל מצבו שלֵ אלמוג להשתפר. רופאים ציינו כי חייו ניצלו בנס.

נחש צפע ארסי התגלה בבריכה בדרום תל אביב. היה זה בעיצומה של קייטנה שהתנהלה במקום. מגיפת נחשים התגלתה בפתח תקווה, בחצר של גן ילדים נמצאו מספר נחשים. נחשים נמצאו גם בארגז החול בגן ילדים במבשרת.

ילד בן שש וחצי מדרום הר חברון, פונה לבית החולים "סורוקה", לאחר שחש כאב עז ברגלו. הוא ראה נחש זוחל מהמקום ונעלם. בבית החולים העריכו כי מדובר בהכשת פתן שחור, נחש ארסי הנפוץ באזור. צעיר בן 22 הוכש על ידי צפע, בסמוך לצומת יגור. הצעיר מצץ את הארס וירק אותו, ובכך החמיר את מצבו. דרכי הנשימה שלו התנפחו, ובבית החולים ביצעו בו החייאה.

נחשי צפע לא פוחדים משום דבר, אפילו לא מהמשטרה. נחש צפע ארצישראלי הזדחל לתוך ניידת של משטרת התנועה באשקלון. השוטר המבוהל הזעיק תגבורת, הניידת נגררה ובינתיים הצליח הנחש להימלט.

ויש גם מקרים הזויים, בקיץ שעבר הסתובב בטיילת של חוף אילת, טיפוס זואולוגי חמוש בנחש פיתון בורמזי שאורכו 2.5 מטרים. הוא הציע לעוברים והשבים להצטלם עם הנחש.

זהירות, נחשים בדרך

בישראל חיים 41 מיני נחשים שונים, מרביתם עושים קולות מפחידים של כאילו והם אפילו מכישים, אולם הכשתם אינה מסוכנת. תשעה ממיני הנחשים הלוחשים במקומותינו, מוגדרים כארסיים, ומתוכם רק שלושה הוכיחו את עצמם כבעלי פוטנציאל להרוג אדם; הצפע הארצישראלי, האפעה המגוון ושרף עין גדי.

הצפע הזדוני השורץ באזורנו, הוא הנחש הארסי המסוכן ביותר הנפוץ בישראל, (פרט לאזורי החולות), והוא האחראי למספר ההכשות הרב ביותר. הוא פעיל בתקופה של בין מרץ לאוקטובר. תפוצתו של הצפע במרכז וצפון הארץ, והוא הנחש הארסי היחיד המצוי מצפון לבאר שבע.

מרבית מיני הנחשים נדחקו החוצה, בגלל התיישבות האדם. אולם דווקא אוכלוסיות הצפע הארצישראלי משגשגות בקרבת בני אדם, זאת בשל ריבוי המכרסמים (עכברים וחולדות) ומשום שבסביבה עירונית, לא קיימת תחרות מצד נחשים ובעלי חיים אחרים. (מרביתם לא הסתגלו לסביבה עירונית).

מפחיד לומר, אולם הצפעים הפכו לחלק מהנוף האורבני; על התערות הצפעים בסביבה העירונית, יכולה להעיד נפגעת טריה של הכשת צפע: אשה אשקלונית בשנות החמישים לחייה. במהלך חג הפסח הוכשה האשה בעת שיצאה מביתה, ברחוב עולי הגרדום בעיר. בעונה הקודמת הוכש צעיר על ידי נחש צפע, ממש באמצע תל אביב, ברחוב נמיר פינת רוקח בעיר. ברררר.

אדי טייאר, לוכד נחשים מוסמך מסביר: "תמיד היו כאן נחשים, ותמיד יהיו. תל אביב מוקפת באזורים חקלאיים, כך שיש זליגה של נחשים מהם בעיקר אל השכונות הצפוניות. ליד שדה דב יש שטחים פתוחים, ולא מעט פעמים הוזעקתי לתפוס נחש בלובי של אחד הבניינים שמעבר לכביש, בשיכון ל´, וכמובן בתוך שדה דב עצמו.

"לאבן גבירול הנחשים מגיעים בעיקר מפארק הירקון. אין להם בעיה לשחות, הם חוצים את הנחל ועולים על הגדה. בדרום יש שכונות שקרובות למתחם חירייה, ובאזור התחנה המרכזית הישנה יש הרבה בתי מלאכה והרבה חולדות — ואיפה שיש חולדות יש גם נחשים. צריך לזכור שבחצרות וגינות הנחשים מוצאים מסתור, מזון ומים".

השילוב של קרבת הצפע למגורי אדם, כמות הארס המוזרקת בהכשה ומידת הארסיות שלו, הופכת אותו לאויב המוצהר של האדם.

הצפע אחראי לכמעט 300 הכשות בממוצע בשנה, אך מוות מהכשת צפע הוא עניין נדיר מאוד בימינו, (פחות משליש האחוז), זאת בזכות הרפואה המתקדמת. לרוב, מקרי מוות כתוצאה מהכשה, מתרחשים בנסיבות קיצוניות של בריאות לקויה מלכתחילה או הכשה בעת פעילות גופנית מאומצת.

הצפע פעיל בעיקר בשעות החשיכה בלילות חמימים, ומזונו כולל מכרסמים וציפורים. את הימים הוא מעביר לרוב במחבוא במקומות חשוכים כמו מחילות של מכרסמים, שיחים צפופים ואזורי מזבלות שהוקמו בחסות האדם. אולם במקרים רבים, הוא יוצא לשוח בשדה גם בעיצומו של יום. והיו דברים מעולם.

רוצים להצטמרר? בבקשה, הנה סיפור טרי שאירע בשכונת עין התכלת בנתניה בקיץ האחרון; נחש צפע בוגר, באורך של 1.2 מטרים, התגלה במיטתה של תינוקת. למרבה הנס, התינוקת שהתה מחוץ למיטתה.

דקות אחדות קודם לכן לקח האב את בתו בת השנה לעמדת ההחתלה, במטרה לחתל אותה. בעקבות רעשים ששמע מכיוון החלון, סובב את ראשו וראה את הנחש "נופל" למיטה ומתפתל לעמדת מגננה. "אחזתי בבתי, הוצאתי אותה מהחדר וחזרתי עם טוריה". הנחש, כך גילה האב, המשיך בזחילה מהמיטה המוגבהת לרצפה. בטיימינג המושלם, הוא התקרב אל הנחש, היכה בו וחיסלו.

המשפחה מתגוררת בבית צמוד קרקע, האב הסביר כי ככל הנראה, הנחש ניצל מכונה לכיסוח דשא, טיפס עליה וממנה לקיר המחוספס, הגיע לחלון המסורג שהיה פתוח, ומשם נחת היישר אל מיטת התינוקת.

לדברי מומחים בתחום, מדובר במקרה יחסית נדיר. "נחשים, מטבעם, הינם ציידים הפועלים בעיקר בשעות החשיכה — בעיקר בתקופה חמה כל-כך. ככל הנראה הנחש חיפש לעצמו נקודה קרירה ואפלה וחדר לבית. כניסה דרך חלון בקומת קרקע אינה דבר נדיר, אם יש לנחש נקודות אחיזה נוחות המאפשרות לו להתפתל".

כך תזהו את האוייב: הצפע מאופיין במעוינים על גבו, ראשו משולש, ואורכו בין 30 ל-120 סנטימטר. (ישנם צפעים ארוכים אף יותר). אין לבלבל בין נחש הצפע לזעמן המטבעות, מדובר בנחש הדומה מאד לצפע, אולם הוא אינו ארסי ולא מזיק בכל קנה מידה. זעמן המטבעות נהנה מהקרדיט המסוכן של הצפע, וטורפים רבים נרתעים מלהתעמת איתו. אולם לצד הרווח, קיים גם הפסד, בגלל דמיונו לצפע, סובל זעמן המטבעות מנחת רגלו של האדם, ובמקרים רבים מושמד על לא עוול בהכשתו.

הצפע מכיש רק כשהוא חש מאויים, זו הסיבה בגללה יש להיזהר כשמטיילים בחיק הטבע. אין להרים אבנים ובשום אופן אסור ללכת יחפים. יש לנעול נעליים סגורות ובגדים ארוכים.

כמה מילים על מיני הנחשים הארסיים האחרים המצויים בארצנו, ובכן, מקבילו של הצפע בדרום הארץ הוא האפעה המגוון. הוא נפוץ מאוד באזורים המדבריים של ישראל, מצפון הבקעה ועד אילת. האפעה שני לצפע במספר ההכשות השנתי, והכשתו נחשבת קטלנית רק במעט מזו של הצפע.

שבעת הנחשים הארסיים הנותרים נפוצים לרוב באזורים לא מאוכלסים, ולכן המפגש עימם נדיר ומספר ההכשות המתועדות מהם זעום.

שלושת המ"מים

לפני מפגש עם נחש, יש לדעת את חוקי המשחק. נחשים אינם רודפים אחרי בני אדם, ובמרבית המקרים, הם ינסו להימלט כשיפגשו בהולכים על שניים. אחוזי הסיכון יורדים בחדות, אם נוקטים בכל אמצעי הזהירות, כמו שמירה על מרחק ביטחון, ערנות, ביגוד מתאים ועוד.

מצד שני, אין להקל ראש ולזלזל בנחשים, הם עלולים להיות מסוכנים ביותר. כאשר דוחקים נחש לפינה, מנסים ללכוד אותו או דורכים עליו בטעות, הוא לא יהסס להכיש כדי להציל את חייו.

נתקלתם בנחש? לא זה המקום להוכיח ידע זואולוגי מקיף וגם לא לנפנף בגבורה ועיזוז. אין לנסות בשום פנים ואופן ללכוד את הנחש או לפגוע בו, זאת ממספר סיבות עיקריות. בראש ובראשונה אין לדעת כיצד הנחש ינהג כאשר הוא בלחץ וחושש לחייו. לא פעם נחשים הפתיעו גם את המנוסים שבאנשי השטח, והצליחו להכיש ואף להרוג בעת המאבק על חייהם.

יתרה מזאת: במקרה שהנחש נפצע במאבק אך הצליח לברוח, הסכנה כפולה, שכן חיה פצועה הופכת לחששנית ואגרסיבית יותר. ואם לא די בכך, גם אם ניצחתם והנחש לכוד, אתם עלולים לשלם מחיר יקר. כל הנחשים בישראל נחשבים לחיות בר מוגנות על פי חוק, אין לפגוע או להפריע למהלך חייהן ללא היתר מיוחד מרשות הטבע והגנים.

מה עושים בעת מפגש עם נחש בבית או בסביבתו? מומלץ להזעיק בדחיפות לוכד נחשים מורשה. יש לשמור על קשר עין עם הנחש, לבל ימלט וייעלם.

מרביתנו נהנים לראות חיות בגן החיות, אבל בשום אופן לא בבית הפרטי או בגינה. מה עושים כדי להימנע מביקורי נחשים? אין שום דרך להפוך את הבית לשטח אקסטריטוריאלי לנחשים, בעיקר כאשר מדובר בשכונה ירוקה, בבית צמוד קרקע או גינה. אולם ישנן שיטות לצמצם את הסיכויים לארח נחשים.

הקוד הוא שלושת המ"מים: מסתור, מזון ומים. בדקו את החצר שלכם, במקרה שיש בה מאגרי מים, אפילו קטנים כמו שלוליות או אדנים. מקורות מזון ומסתור עבות, (כמו שיחים), אתם תולים שלט "ברוכים הבאים" ענק לנחשים.

לא מעוניינים? עליכם להפוך את סביבת הבית לשטח עוין לנחשים. נחשים יכולים לשרוד חודשים רבים ללא מזון, אם מספקים להם מחסה, צמחייה עבותה, גזם, או מצבורי אשפה. חצר נקייה מצמצמת את המוטיבציה של הנחש להשתקע בחצר הפרטית, ולראות בה בית חם. גם במקרה בו נחש יחליט, מול כל הסיכויים, להתנחל בחצר הנקייה, הוא יבלוט בשטח וניתן יהיה למגר אותו בקלות.

המקרה המפחיד של הצפע במיטת התינוקת בנתניה, נגרם, ככל הנראה, בגלל הזנחת האזור. תושבי שכונת עין התכלת המתגוררים בשטחים הסמוכים לבית העלמין של המושב אביחיל, בשטחה המוניציפאלי של נתניה, טוענים להזנחה של עיריית נתניה. לטענתם, מול בית העלמין שורצים נחשים ועקרבים והמקום הפך מסוכן, בעיקר בימי החופש הגדול. מספר פעמים פנו התושבים לעיריית נתניה, אולם לטענתם אף אחד לא התייחס לפניותיהם. אחת התושבות סיפרה למקומון, כי "לא צריך ללכת לגן חיות. יש לנו בשכונה גן חיות של נחשים ועקרבים. אנחנו משלמים ארנונה, אבל אף אחד לא עונה לפניות שלנו בעירייה. אנחנו מפחדים לעבור שם".

כללי הזהירות המונעת מנחשים, מתייחסים גם לנושא המזון. נוכחות של מזון אטרקטיבי, מושכת נחשים. כלובים של מכרסמים (שרקנים, ארנבות, אוגרים, עכברים) או ציפורי מחמד מפיצים את ריחם למרחקים, נחשים יתקשו לסרב להזמנה והם יעשו ככל שביכולתם להיכנס לכלוב ולזכות בארוחה קלה.

תחזוקה גבוהה של הכלובים בהן מוחזקות החיות וניקיון שוטף, יצמצמו את כמות הריח שנפלט. הרחקה מלאה של הכלובים תצמצם באופן ניכר את הסיכוי לביקור של נחש. הדברה של עכברים, חולדות ויונים באיזור הבית תצמצם אף היא את הסיכוי למפגש עם נחש. לצד המזון, יש לייבש מקורות מים ולדאוג שלא תהיה אספקת מים סדירה.

חשוב לדעת; אין שיטה בטוחה ומוכחת להרחקת נחשים. שיטות מופרכות כמו פיזור קליפות ביצים, נפט, חצץ ועוד, אינן תורמות לסילוק נחשים, אלא רק מזהמות ומלכלכות את החצר. ותצילנו... מחיות רעות בדרך.